... לא היה מוות בעולם, לא היו חיים בעולם. כי כל שינוי, הוא סוג של מוות, של הדבר הקודם שהשתנה. ואם לא היה מוות בעולם, שום דבר לא היה משתנה לעולם, ואז ממילא לא הייתה שום משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, ... המוות והחיים של האדם, הם אירוע, לא יותר או פחות חשוב, מאשר עלה שנופל מהעץ, או גרגר אבק שנע ברוח. ונכון שמנקודת המבט של האדם עצמו, המוות והחיים שלו זה עניין מאוד משמעותי, אבל מנקודת מבט חיצונית לאדם, אין משמעות מיוחדת דווקא לחיים ולמוות של האדם. וכמו שהאדם לא מוטרד מכך שהעלה נופל מהעץ, כך העץ לא ... והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט אישית של האדם עצמו. שהוא חי. וכיצור חי, הוא מנסה לשרוד כמה שיותר. וקדושת החיים, היא אחד הערכים המשמעותיים יותר בחיי האדם, אם לא הערך החשוב ביותר בחיים של האדם. והאדם עושה את רוב ככל מעשיו, כדי ... שלו לחיות, הרי שלא יתקיימו החיים עצמם. ואעפ"כ, למרות שהחיים מאוד חשובים כרגע עבור האדם עצמו שחי אותם, אעפ"כ, מנקודת מבט חיצונית לחיים של האדם, אין להם יותר או פחות משמעות, מאשר לכל דבר אחר בעולם. כי החיים והמוות של האדם ושל כל מה שישנו ואיננו, אלו הכל רק תנודות ... תוך הרצון שלו לחיות, שהוא זה שיוצר אצלו את החרדה מפני המוות. ועל האדם לשאול את עצמו בפשיטות, למה אני לא רוצה למות? ומי אמר, ש - למות זה רע? ועל האדם לנסות להתבונן על משמעות החיים, גם מנקודת מבט של ילד קטן בן חודש, שעוד אין לו דעות מגובשות על העולם. ועל ...

... גאווה, ענווה, מלחמה, שלום, הרמוניה, איזון - אגו טוב או רע? איך לחיות באיזון? ובו יתבאר, העניין של האגו של האדם. מה תפקידו? מה משמעותו? והאם הוא טוב או רע? ועוד. ונקדים ונאמר, כי כל אחד בעולם, מגדיר את האגו בצורה אחרת. כי יש כאלו שמבחינתם, האגו של האדם, הוא הרצון העצמי של האדם. שהאדם רוצה ... לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ להשיג את המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמא, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ... רגע של זמן אחר. ואם רגעי הזמן לא יהיו דומים במשהו, אחד לשני, הרי שגם אז לא תהיה שום המשכיות בין רגעי הזמן, וגם אז לא יהיה שום עולם ושום משמעות לזמן. כי רגעי הזמן, אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, אין שום בעיה כלל. אבל מצד שני, בלי שום אגו, גם אין שום משמעות לעולם כלל. כי בלי אגו, שום כוח בעולם לא יתגבר על שום כוח אחר. וכל הכוחות יתאחדו, ואז ממילא לא יהיה שום קיום לעולם כלל. כך שצריך להיות מודעים לכך, שנכון שהאגו יוצר ... שרע לו, יכול לבטל את הרע, על ידי זה שהוא יבטל את האגו שלו. אבל אז ממילא הוא גם מבטל את הטוב שיש לו בחיים. ובסיכומו של דבר, צריך להבין את המשמעות האמיתית של האגו. ואז ממילא האדם חי חיים טובים באמת. ...

... דהיינו, אהבה אין סופית, פחות אחד. אבל אהבה אין סופית ממש, אין דבר כזה במציאות. ולא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר שנאה. וכפי שיתבאר להלן. והעניין ... חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, בלי שום תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב ... כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול לדעת שהוא אוהב את הדבר. כי הוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר. ולכן אין לו אפשרות לדעת שהוא כן אוהב את הדבר. ואין אצלו משמעות לאהבה שלו כלפי אותו הדבר. כי כל זמן שהאדם יכול לחשוב על ההיפוך של הדבר, ... שהוא אוהב איזה דבר ב 100%, עד כדי כך שהוא לא מסוגל, אפילו לא לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר, כי אפילו בתת המודע שלו, אין אפילו לא את האפשרות שהוא לא יאהב את הדבר, הרי שממילא אין אצלו כבר שום משמעות, לכך שהוא כן אוהב את הדבר. כי המשמעות של הדבר, היא לפי ההיפוך שלו. ואם יש רק דבר אחד, שאין שום דבר ששונה ממנו, הרי שאין לו שום משמעות. ואם יש תחושה, שאין שום תחושה שונה ממנה, הרי שאין לה שום משמעות כלשהי. והמשמעות של האהבה, היא רק בגלל השנאה. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא אוהב איזה דבר, אם יש אצל האדם משמעות למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם מבין גם, מהו חוסר אהבה כלפי אותו הדבר. כי מי ... כי ברגע שאוהבים איזה משהו בלי שום תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיו"ב ממש לגבי שנאה. שאי אפשר לשנוא בשלמות איזה דבר. כי אם רק שונאים את הדבר, הרי שאין לכך משמעות. כי כבר לא יודעים מהי אהבה. ואם לא יודעים מהי אהבה, ממילא אין משמעות לשנאה. ואם אין שום טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ונסביר את ... הרי שממילא זה אומר, שהאוהב, צריך לאהוב את הדבר הרע ביותר בעולם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה. ואם אוהבים גם את הדבר הרע ביותר בעולם, הרי שממילא אוהבים את כל הדברים כולם, ואז ממילא כבר אין משמעות לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך ... תנאים. והמקום הזה נקרא "אין שכל". כי בשכל, יש טוב ורע. ושם, יש תנאים. וכדי לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר אחר. ומי ... בכך שהאדם רוצה לאהוב את יוצא חלציו. ז"א האדם רואה חשיבות עליונה, לקשר שיש בינו לבין הילד שלו, כי הוא הילד שלו וכולי. והאדם אוהב את הילד שלו, לא בגלל שהוא אוהב את הילד עצמו, אלא בגלל המשמעות שההורה מייחס, לכך שהישות שהיא הילד שלו, שהיא בעצם קשורה אליו בקשר דם וכיו"ב. ואם כן, האדם אוהב את הילד שלו גם אם הוא הכי רע בעולם, בגלל האהבה של ההורה, למשמעות שהוא מייחס, לקשר שבינו לבין הילד שלו. כגון לדוגמא, הורה, שמשמעות החיים שלו, היא הנתינה שלו לילדים שלו. או הורה שמשמעות החיים שלו, היא האהבה שלו לילדים שלו. שאדם כזה אוהב את הילדים שלו בלי שום תנאים. לא בגלל שהוא אוהב אותם עצמם. אלא רק בגלל המשמעות שהאהבה שלו אליהם, מספקת לו עצמו. והאהבה שלו אליהם, תלויה במשמעות שהוא מייחס לאהבה שלו כלפיהם. ואם האדם ביום מן הימים, יחשוב שלאהוב את הילדים שלו בלי תנאים, זה לא הדבר המשמעותי ביותר עבורו. הרי שבאותו הרגע הוא כבר לא יאהב אותם בלי שום תנאים. ונמצא ... סיבה, הרי שיש לה תנאים. ז"א מי שאוהב משהו בגלל סיבה כלשהי, הרי שהוא מציב תנאים לאהבה. ז"א הוא אוהב, בגלל התלות הרגשית שלו באותה הסיבה. ומה יקרה אם הסיבה תתבטל? ומה יקרה אם הוא יפסיק לייחס משמעות לאותה הסיבה? האם האהבה יכולה להתבטל? תשובה: כן. כי אם המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנ"ל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה כלל. וכך גם שנאה. שאם שונאים בלי שום תנאים ממש, אז כבר שונאים את ... באהבה אין סופית. ומי שיאהב משהו באהבה אין סופית, עד כדי כך שהוא לא יכול להיות קיים, בלי לחשוב על הדבר שאותו הוא אוהב, אדם כזה ממילא יחשוב תמיד רק על הדבר שאותו הוא אוהב. ואז ממילא כל המשמעות העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן, כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיו"ב לגבי שנאה אין סופית. שפירושה הוא, שהאדם כ"כ שונא את הדבר, עד ... כי מי שיחשוב רק על ישות אחרת בשלמות, הוא מפסיק להיות הוא עצמו, והוא נעלם לגמרי. ובכל מקרה, לאהוב בלי תנאים בכלל, ואהבה אין סופית בשלמות, זה להיות רק בתחושה של אהבה. ואז ממילא כבר אין שום משמעות לאהבה, כי אין את מה שיגדיר אותה כאהבה. וכיו"ב, לגבי שנאה. שאם יש רק שנאה, אז כבר אין שום משמעות לשנאה. ובהחלט אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה, כמעט בלי שום תנאים. אבל אי אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה ללא שום תנאי. ואי אפשר לאהוב שום דבר בלי שום תנאים. כי אם אוהבים בלי שום תנאים ממש, אז ממילא אוהבים את הכל, ואז כבר אין משמעות לאהבה. ...

... שיש לו מטרה מאוד גדולה בחיים, שהיא למצוא משמעות לחיים שלו, ולמצוא מטרה בחיים. אבל מי שהכל מושלם בעיניו תמיד, ולא משנה למה הכל מושלם בעיניו תמיד, אלא משנה שהכל מושלם בעיניו תמיד, הרי שממילא, אין לו שום מטרות בחיים. כך ... ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. וככל שהאדם פחות משיג את המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, ... לעצמו איזו מטרה, עליו להבין מיד, גם את המשמעויות של הצבת המטרה שלו. כי לכל הצבת מטרה, יש משמעויות שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג את המטרה שלו, כך ממילא הוא ... המטרה שלו. ובנוסף, להצבת מטרות, יש גם משמעות נוספת, שהיא, יצירת עלות אישית, שהיא המאמץ להשיג את המטרה. וככל שהאדם מציב לעצמו מטרה גדולה יותר, כך עליו להבין, שבעצם הוא גורם לכך, שהאושר המוגדר שלו, יהיה תלוי, במאמץ יותר ...

... יעשה את הכל כדי להיות חופשי מבפנים בתוך תוכו. והאדם יגיע למצב שהוא חופשי לגמרי מכל רצון שהוא. ואז כבר לא תהיה לאדם משמעות לחיים. כי כאשר יש רק חופש, אז כבר אין שום משמעות כלשהי, לשום דבר. כי כאשר יש חופש מוחלט, אז כבר ...

... אחת. שבלי להציב גבולות, הדבר אינו אפשרי. ומי שינסה לא להציב לעצמו גבולות, הוא יאבד את כל המשמעות של הטוב והרע, וממילא הוא יאבד את כל המשמעות של החיים שלו וכולי. כך, שמצד אחד האדם כן רוצה להציב גבולות לעצמו. כי זה מה שמאפשר לו להמשיך להתנהל כאן בחיים שלו, עם משמעות לחיים שלו. אבל מצד שני, האדם יותר מכל שונא להציב לעצמו גבולות. כי הגבולות שהאדם מציב ... יהיה קיים, מוכרח שהוא ירגיש שיש משהו שהוא מחוייב אליו. כי בלי שום מחוייבות כלשהי, אין שום משמעות לקיום העצמי של האדם. כי הקיום, הוא בגלל תחושת החיסרון, שהיא תחושת הצמצום, תחושת הרצון, תחושת ...

... (ולמה היא משתנה כל הזמן? את זה ביארתי במקומות אחרים). והאדם, הוא בנקודת מבט שיפוטית ולא נייטרלית לגבי העולם. וכל החיים של האדם, וכל משמעות החיים של האדם, היא רק בגלל השיפוטיות שאינה נייטרלית, של האדם כלפי המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי כלפי המציאות, הוא לא ירצה שום דבר, ולא יפעל ...

... אינו מחוייב לשום דבר. ומצד שני האדם גם לא רוצה להיות יותר מידי בחופש, כי אז הוא מאבד את כל המשמעות שלו. כי כאשר יש רק חופש ואין שום מגבלה, אז כבר אין יותר משמעות לחיים וכולי. ונסביר: כל רצון שיש לאדם בחיים, הרצון הזה ...

... הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ומצד אחד, זה עוזר לילד לשרוד כאן בעולם, וזה גורם לכך שלילד תהיה משמעות לחיים שלו. כי בלי הגדרה של טוב ורע, אין משמעות מיוחדת לחיים. אבל מצד שני, זה גם לוקח לילד, את החופש האישי והרגשי שלו. והילד, ...

... ההזדהות הזאת, יוצרת אצל האדם תחושה של אושר ושל משמעות בחיים. ומי שינסה להרגיש ... דבר, הוא ירגיש שהוא מאבד גם את טעם החיים שלו ואת משמעות החיים שלו. והאדם, כדי ... מהחוב הנפשי העמוק יותר שלו, שהוא צריך למצוא משמעות לחיים, באמצעות החובות כנ"ל. ...