... למרות שבאמת הם לא מבינים דבר. כי את כל התכליות בעולם אפשר בשניה אחת להבין שהן כולן חסרות
משמעות, משום שתמיד אפשר לשאול מהי התכלית של התכלית עצמה. וכל דבר שהאדם חושב שהוא התכלית של חייו, על האדם לבדוק את התכלית הזאת אל מול האמת ואך ורק אל מול ... שלא יודע את סוד ההנאה), אז האדם מבין שכדי שהוא ייהנה יותר בחיים שלו, לשם כך הוא צריך ליצור
משמעות כלשהי למה שהוא עושה. ואז האדם יושב וממציא בדעתו כל מיני מטרות. והאדם מייחס למטרות האלו המון
משמעות. ואז האדם מחליט שתכלית החיים שלו היא להשיג את המטרה שאותה הוא עצמו המציא. ולפעמים גם האדם ממציא לעצמו כל מיני רמזים שכאילו יתמכו בכך שזאת תכלית ... שאכן זאת התכלית שלו. והאדם לא קולט את הדבר הפשוט, והוא שהתכלית קיימת רק בגלל שהאדם עצמו מייחס
משמעות כלשהי למטרה שאותה הוא רוצה להשיג. והתכלית לא באמת קיימת מצד המציאות. כי מצד המציאות עצמה אין
משמעות למה שהאדם החליט לייחס לו
משמעות. כי המציאות היא ניטראלית. והאדם על דעת עצמו מסיבות כאלו ואחרות, מייחס
משמעויות שונות לדברים שונים, ועל ידי זה האדם יוצר לעצמו תכלית בחיים. שהיא כדי להשיג מטרה כלשהי. והאדם לא שם לב לכך שהתכלית הזאת שהוא רודף אחריה, היא המצאה אישית שלו. כי מצד המציאות באמת, אין
משמעות או יתרון למצב כלשהו של המציאות על פני מצב אחר. וזה שהאדם מייחס
משמעות כלשהי למצב כלשהו, זה לא הופך את הדבר הזה לבעל
משמעות באמת. והאדם חרד לחיות ללא תכלית. למרות שבאמת מי שיודע ליהנות מהחיים, הוא לא צריך תכלית לחיים שלו. משום שהוא נהנה מכל רגע מחדש בהנאה חדשה. וכאשר ... באמת, דהיינו, שהרצון של האדם להיות מאושר, נעלם. כי אושר פירושו כאשר הרצון להיות מאושר מאבד
משמעות. כי כאשר הכל טוב, אז אין
משמעות לחיפוש של האושר. וזהו הסימן שהאדם מאושר, כאשר אין שום
משמעות עבורו לאושר. ולכל זה האדם יכול להגיע, על ידי זה שהוא מוצא חכם אמיתי שיודע את הסיבה הראשונה ואת התכלית של כל הדברים בעולם. ואח"כ האדם לומד בעיון ...