... החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי? מהי תכלית החיים? האם לחיים יש בכלל תכלית? ואם כן, מהי תכלית החיים? ואם לא, אז מה בכל זאת
משמעות החיים? ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שיש לחיים תכלית, והאפשרות השנייה היא ... אחת, ושאין כאן שום שאלה כלל. ולצורך העניין נצא מנקודת הנחה שיש תכלית לחיים. ועכשיו ננסה להבין מהי תכלית החיים. ובטרם ננסה להבין מהי תכלית החיים, ננסה להבין את
המשמעות של נקודת ההנחה שיש
משמעות לחיים. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי אם נאמר שיש תכלית לחיים,
המשמעות של כך היא, שלחיים יש מטרה מסוימת, דהיינו, שהאדם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושהעולם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושלכל מה שקורה יש ... יש תכלית, ועוד לא דיברנו על האפשרות השנייה, שאולי אין תכלית לשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אם נאמר שלחיים יש תכלית, אבל התכלית הזאת לעולם לא נגמרת, הרי
שהמשמעות היא, שלחיים אין תכלית אמיתית. משום, שתכלית פירושו, שמגיעים למטרה כלשהי. ואם המטרה נמצאת בנקודת אין סוף, הרי שכל הנקודות רחוקות ממנה באופן שווה, וממילא כל הדברים טובים באותה המידה. ובנוסף, אם נאמר שהתכלית היא ללא סוף, הרי שאין
משמעות אמיתית לתכלית כזאת. כי הדבר דומה לאדם שיאמר שיש תכלית בלעשות דבר שלא משיג שום תכלית סופית. ואם התכלית אין לה סוף, הרי שכבר אין לה שום
משמעות כלל, וא"כ הכל טוב באותה המידה, כי התכלית הסופית חסרת
משמעות. אך מצד שני, אפשר לומר גם שלחיים יש תכלית, והתכלית היא להגיע למצב מושלם, שהוא התכלית, ושבו לא שואלים יותר מהי התכלית. וכיצד מצב כזה יכול להתקיים? אז כפי שכבר ביארתי, מי שטוב לו, לא מחפש תכלית. והתכלית והסיבה
והמשמעות והשכל, כולם הם אמצעים לגרום לאדם להרגיש טוב. ומי שטוב לו באמת, הוא חי בהרמוניה עם המציאות, וטוב לו גם בלי תכלית ובלי סיבה ... הרי שהיא הייתה בפחות מרגע אחד יכולה להשיג את המטרה שלה. ומאחר שהמציאות לא מוגבלת להשיג את המטרה שלה בפחות מרגע, ומאחר שבכל זאת המציאות עושה דברים שונים, הרי
שהמשמעות של זה היא, שהמציאות משיגה את המטרה שלה תמיד ובכל מצב. ז"א שהמציאות היא נקודת השלמות, שבה כל דבר הוא מושלם, ושכל דבר הוא ... את השאלה הבאה. בהנחה שאין לחיים כל תכלית, א"כ האם יש תכלית כלשהי לדבר כלשהו? ואם נאמר שיש תכלית כלשהי לדבר כלשהו, נבין מיד, שאם אין תכלית לחיים כמכלול, הרי שאין
משמעות אמיתית לתכליות הקטנות יותר שיש בתוך התהליך. כי אם אין תכלית ומטרה סופית שצריך להגיע אליה בסוף, הרי שאין
משמעות למטרות שהן חלקים שונים של התהליך, כי התהליך כולו חסר מטרה. וזה בעצם אומר שאם לחיים אין תכלית, אז לשום דבר בחיים אין תכלית. ועכשיו נתבונן בעניין ונראה, שאם לשום דבר בחיים אין תכלית,
המשמעות של כך היא, שלכל דבר בחיים יש את אותה
המשמעות. כי אם אין שום תכלית לשום דבר, הרי שהכל טוב באותה המידה ולהכל יש את אותה
המשמעות. כי
המשמעות של הדברים, נוצרת מהתכלית שהם משיגים. ואם משהו משיג את המטרה, הרי שיש לו
משמעות טובה ולהפך. ואם לחיים אין שום תכלית ושום מטרה, הרי שהכל טוב תמיד. ורע יכול להיות, רק כאשר יש מטרה לא מושגת. ואם אין מטרה ... תכלית, הרי שהגענו לנקודה שבה לכל דבר בחיים יש תכלית. כי התכלית של כל הדברים זהה, אם אין תכלית לשום דבר. ואם נאמר שיש לכל דבר תכלית, הרי שאם אין תכלית סופית,
המשמעות היא שאין תכלית לשום דבר, ואם יש תכלית סופית, הרי שהתכלית היא להגיע למצב שבו האדם כבר לא מחפש את התכלית, מחמת שהוא ... הרי שזה אומר שיש תכלית בכך שהדברים רחוקים מהתכלית שלהם, וא"כ שוב פעם יש תכלית בכל דבר. ואם נאמר שאין סיבה מדוע דברים מסוימים רחוקים יותר או פחות מהתכלית, הרי
שהמשמעות של זה היא, שלא לכל דבר יש תכלית. ואם יש דברים שקיומם אפשרי ללא תכלית, הרי שכבר אין
משמעות לתכלית כלשהי. כי אם אפשר להיות קיים בלי תכלית כלל, הרי שאין שום
משמעות להשגת תכלית, כי אפשרי להתקיים גם בלי תכלית. כך שזה אומר שאם יש תכלית לחיים, אז על כורחך לומר שיש תכלית לכל דבר. כי אם אין ...