... שלו גדולה יותר, הוא נחשב לגאון ולחכם גדול. ומי שעוצמת השכל שלו נמוכה, הוא נחשב לטיפש
ולמשוגע. כי השיגעון והחוכמה, הם רק ביחס לממוצע. כי אם רוב העולם היו חושבים כמו מה שנקרא
משוגע, הרי שמה שנקרא נורמאלי ומה שנקרא שפוי וחכם, כל אלו היו מתהפכים
למשוגע. ובמצב שכזה,
המשוגעים, היו החכמים האמיתיים. וגם להפך, אם כולם היו חושבים כמו הגאונים, הרי שגם הנורמאליים היו נחשבים
למשוגעים. כך שכל מה שנדמה לבני אדם לחוכמה או לשיגעון, זה הכל רק מחמת הכמות של
המשוגעים / חכמים שחושבים את אותו השכל / שיגעון. וככל שכמות
המשוגעים שחושבת את אותו הדבר גדלה, כך השיגעון הופך להיות נורמאלי יותר. ומי שהוא
משוגע יותר, הוא הופך להיות חכם יותר. ואם הוא
משוגע פחות, אז הוא נחשב לחכם פחות. כך, שכל מושג השכל החוכמה והטיפשות והשיגעון, הוא לחלוטין רק באופן יחסי ... הוא לא בהכרח משקף את האמת של המציאות. כי מצד האמת אולי בדיוק ההפך הוא הנכון, ואולי דווקא
המשוגע צודק וכולי... ובכל מקרה כל בני האדם בעולם משתמשים בשכל שלהם. וגם
המשוגע הגדול ביותר, גם הוא משתמש בשכל שלו. כי גם
למשוגע יש את צורת החשיבה שלו.
והמשוגע הוא לא
משוגע בכל התחומים, אלא הוא
משוגע דווקא בדבר מסוים. משום שהוא משתמש בשכל שלו. ויש נקודת שכל אחת בכל בני האדם בעולם שכולם מסכימים עליה, והיא שהמציאות קיימת. כי גם
המשוגע הגדול ביותר בעולם, גם הוא חושב שהמציאות קיימת. ויש עוד נקודת שכל נוספת שגם עליה מסכימים כל בני האדם בעולם, והיא שהם עצמם קיימים. כי גם
המשוגע הגדול ביותר בעולם, גם הוא מרגיש את הקיום העצמי של עצמו ואת ה"אני" שלו. כי
המשוגע יכול לומר עד מחר שהוא לא קיים ושהמציאות לא קיימת. אבל אילו הוא באמת הרגיש שהמציאות לא קיימת ושהוא ... ארוחת בוקר, והוא לא היה מרגיש אם האש הייתה שורפת אותו וכיו"ב. וכל הידיעות של האדם גם של
המשוגע, כולן מבוססות על השכל של האדם שיודע שהוא עצמו ושהמציאות קיימים. כך שכל אחד בעולם גם
המשוגע הכי גדול, כולם משתמשים בשכל של עצמם. וההבדל היחיד בין
המשוגע הגדול ביותר לחכם הגדול ביותר, הוא רק כמות ועוצמת השימוש בשכל האנושי. אבל יש גם חוסר שכל / העדר שכל ... זה האדם יוצר רע בעצם קיום הרצון שלו. וכל אדם בעולם יש לו בחיים שלו גם טוב וגם רע. וגם
המשוגע הגדול ביותר שנדמה שאין לו שכל, גם הוא סובל. כי גם
המשוגע, גם הוא לא באמת מאושר. והסבל שלו הוא סבל אחר. ואין שום
משוגע בעולם שהוא מאושר באמת. כי גם
למשוגע יש את הרצונות שלו. והרצונות הם סבל. כי גם
המשוגע אכפת לו מעצמו, והוא לא רוצה שהאש תשרוף אותו וכיו"ב. וכל אחד שיש לו רצון, יש לו גם סבל. כי הרצון הוא ... האדם לבין המציאות. וממילא גם אין סבל. ולכן כל זמן שיש לאדם רצון, הרי שיש אצלו סבל. וגם
המשוגע הגדול ביותר בעולם, כל זמן שהוא מודע לקיום העצמי שלו, הרי שיש לו רצון וממילא יש לו גם סבל. אלא, שיש ... לשכל שמעל השכל, כך טוב לו יותר. וככל שהאדם רחוק יותר מהשכל שמעל לשכל, כך רע לו יותר.
והמשוגע הגדול לפעמים הוא קרוב מאוד לשכל שמעל השכל. כי השכל שמעל לשכל, נמצא גם מתחת לשכל. כי הוא מקיף את השכל מכל הצדדים. ולפעמים יש
משוגעים גדולים, שנראה שטוב להם, ולפעמים יש
משוגעים גדולים, שנראה שרע להם. ולפעמים יש חכמים גדולים שנראה שטוב להם, ולפעמים יש חכמים גדולים שנראה שרע ...