... נסביר את המשמעות הרוחנית של סיפור תעלת בלאומילך, נספר את סיפור תעלת בלאומילך. והסיפור: באחד מן הימים, בורח חולה רוח בשם בלאומילך מבית המשוגעים. לאחר בריחתו, אותו משוגע בלאומילך גונב "פטיש אויר" (כלי קידוח) מהעירייה, ומחליט בשביל הכיף של השיגעון שלו, להתחיל לקדוח לפנות בוקר בכיכר העיר. שוטר עירוני שרואה את האירוע, במקום לנסות לשאול את בלאומילך המשוגע לפשר מעשיו, במקום זה הוא מניח שבלאומילך הוא אחד מעובדי העירייה. ואז הוא בעצם מתחיל לעזור לו לחסום את הרחוב, כדי שלא יפריעו למשוגע לעבודות הקידוח והרס העיר. כאשר אותו בלאומילך מתחיל להרוס את כיכר העיר בסיועו של אותו השוטר, מתחילים פקידי העירייה השונים לנסות להבין מי נתן את ההוראה להתחיל את החפירות בכיכר העיר. כאשר במקום לנסות לשאול באופן ישיר את בלאומילך המשוגע מדוע הוא חופר בכיכר העיר, במקום זה הם מנסים להמציא תיאוריות שונות ומשונות, כדי להסביר את החפירות במרכז העיר. ולא זו אף זו, אלא שאותם פקידי העירייה, במקום לעצור ... מוצאות חן בעיני כולם. ויש כאלו שהחפירות והקידוחים האלו מציקים להם, אבל החפירות ממשיכות. ואף אחד לא מוכן להעלות על דעתו, שאולי זה בכלל איזה משוגע שהתחיל את כל החפירות. ואחת מהסיבות לכך שאותם הפקידים לא שואלים את בלאומילך המשוגע לפשר מעשיו, היא כדי שלא יתברר שהם בעצם שגו בכך שהם אפשרו לו להמשיך לקדוח בלי שום סיבה. ותוך כדי הסיפור מגלה אחד מהפקידים את האמת, שכל החפירות במרכז העיר, הן בכלל תוצאה של משוגע חולה נפש. אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לו, כי זה יפגע באגו ובכבוד של אותם מנהלים, שלא הבינו זאת בעצמם. ובינתיים אותו בלאומילך ממשיך לחפור ברחובות העיר עם צוות ... הים, לתעלת מים. והם חוגגים את ההצלחה הגדולה של הפרויקט החשוב, שהוא כאילו תוכן מראש כדי ליצור תעלת מים בלב העיר. והסיפור מסתיים בכך, שאותו משוגע בלאומילך מסיבות שונות מתחיל להרוס עוד מקום נוסף בעיר. ואותו הפקיד החכם האמיתי שהתריע על כך שכל החפירות האלו, הן בכלל תוצאה של מעשיו של משוגע, אותו דווקא מחליטים לאשפז בבית משוגעים, על הרעיון המשוגע שהוא העיז להעלות. והמשמעות הרוחנית של הסיפור הזה היא, שבתוך כל אדם ואדם יש משוגע אחד, שהוא זה שמניע את האדם לעשות שטויות. ושטויות לצורך העניין, פירושו שהאדם מתאמץ להשיג את מה שהוא לא צריך להשיג. כי לפעמים פתאום צצה באדם רוח שטות שאומרת לו שהוא צריך להשיג איזו שטות כדי להיות מאושר. והשטות הזאת היא בדיוק כמו אותו המשוגע שברח מבית המשוגעים, ושהתחיל את עבודות הקידוח על דעת עצמו. וכך גם האדם פתאום הוא מתחיל עבודות שונות כדי להשיג איזו שטות, בלי להתבונן מדוע בכלל הוא עושה זאת. ובתוך כל אדם, יש גם את השוטר העירוני שמתבונן באירוע. ובמקום לעצור ולשאול בצורה פשוטה את המשוגע למעשיו, במקום זה הוא עוזר למשוגע במעשיו. כאשר מדובר כאן על תחושת הבטן שיש לאדם לפעמים, שאומרת לו שהוא מתאמץ ועובד קשה מידי כדי להשיג שטויות שאותן הוא לא צריך. אבל האדם לא מעיז להתבונן במחשבה הזאת, אלא הוא מניח, שאם הוא עובד קשה כדי להשיג איזה דבר, אז כנראה שהעבודה הזאת נצרכת. ואותו השוטר עוזר לאותו המשוגע ומונע מאנשים אחרים לנסוע באותה הכיכר. דהיינו, האדם במקום לעצור את המרדף שלו אחרי השטויות, במקום זה הוא מונע מעצמו כל מיני דברים אחרים שאותם הוא צריך. והכל כדי ... כמו אותם עובדי העירייה, שחיפשו את התוכניות שלא קיימות, עבור עבודות הקידוח. ובנוסף על כל זה, כמו שפקידי העירייה הביאו עובדים נוספים שיעזרו למשוגע בעבודות הקידוח שלו, כך גם האדם מתחיל להמציא שיטות מתוחכמות, ומתחיל להקדיש משאבים נוספים, ומנסה ליצור דרכים להשיג את המטרה שהוא בכלל לא צריך להשיג אותה. כי האדם ... להיכן הוא מתקדם, הרי שכדאי לאדם לעצור ולהתבונן על מטרת כל מעשיו. אבל אותם הפקידים למרות הכל, לא רצו להעיז לחשוב שהם טעו בכך שהם לא עצרו את המשוגע, והם לא רצו להעיז לחשוב שמישהו הצליח לעבוד עליהם, ואז הם אדרבה עוד המשיכו עוד יותר בחפירות המיותרות. עד שבסופו של דבר החפירות הגיעו עד לים, והרסו את רוחות העיר. ... שהנה מישהו מגלה את האמת שהמלך עירום, ושכל המרוץ הוא היה מיותר מלכתחילה והוא גם מיותר כרגע. ולכן לוקחים את הפקיד החכם, ומאשפזים אותו בבית משוגעים, כאילו הוא משוגע. ובמאמר מוסגר: אם הפקיד הזה היה חכם אמיתי, הוא היה צריך למצוא את הדרך להסביר בצורה חכמה לאותם הפקידים את האמת, בלי לפגוע באגו העצמי שלהם. אבל הוא היה חכם וידע את האמת, אך הוא לא היה מספיק חכם כדי להיות מסוגל לעזור גם לאחרים להבין את מה שהוא מבין. ולכן לא הקשיבו לו. ובסופו של הסיפור, אותו המשוגע בלאומילך מחליט שלא הספיק לו הקידוח בכיכר העיר, והוא מתחיל ליצור בעצם סיפור כזה חדש, במקום חדש. כאשר הנמשל הוא, שהאדם אחרי שהוא רודף אחרי השטויות שלו, ומשיג ... את כל הסיפור מחדש. ומוסר ההשכל של הסיפור הוא, שעל האדם לנסות להבין תמיד, מהי מטרת מעשיו. בדיוק כמו שהיו צריכים מלכתחילה לשאול את בלאומילך המשוגע, מי בדיוק נתן את ההוראה לחפור בכיכר העיר. והאדם לא צריך להתבייש לשאול גם שאלות שנראות פשוטות מידי וטריוויאליות. כי השוטר והפקידים פחדו לשאול שאלה פשוטה מידי, ...

... המטרה, הרי שאחרי מעט זמן, השמחה של האדם דועכת, והאדם מתחיל לרוץ שוב פעם, אחרי נקודה לא ברורה. והאדם כל חייו, רץ כמו משוגע. בלי להבין להיכן הוא רץ ומהי נקודת העצירה של המרוץ. ומי שיתבונן היטב ... עצירה. וממילא לפעמים הוא עוד יותר מתרחק מתחושת ההצלחה, רק משום שהוא כאילו התקרב אליה. והמירוץ הזה, הוא מירוץ של משוגעים. שרצים עם העדר, אחרי העדר, בלי להבין מהי התכלית ומהי המטרה של המרוץ. כי מאחר שלמירוץ אין סוף, א"כ מה הטעם בכלל לרוץ בו כמו משוגעים? ומי שיתבונן על הדבר הזה ביישוב הדעת, הוא מייד יקלוט את השקר ואת ... בלי להבין שהם לעולם לא ישיגו את מה שהם רוצים. מאחר שהמירוץ, הוא אין סופי. ובטרם ניתן את הפתרון לבעיית מירוץ המשוגעים, במאמר מוסגר נאמר, כי זאת הסיבה שבגללה אנשים חכמים נוטים להיות עצובים. ...

... כמובן אדם לא מאושר, שהוא בעצם חי את חייו מתוך מרדף לא ברור. וכאשר שמים לידו את הבודהיסט, שהוא אולי בדיוק עושה באותו הרגע איזו מדיטציה שמרגיעה אותו וכיו"ב, אז האדם שנמצא בתוך מירוץ משוגע של החיים, כאשר הוא מסתכל על הבודהיסט הרגוע שנח לו מחוץ למרוץ, הוא בטוח שהבודהיסט ...

... הטיפשים, כל אחד כזה לא מסוגל להכיל בתוכו גם את הצד השני שמנוגד לו. כי המשוגעים הם חכמים בעיני עצמם. ומבחינתם הם החכמים האמיתיים, ואילו אלו שנחשבים לחכמים, הם בכלל משוגעים. ובעיני החכמים המצב הפוך. כי בעיניהם הם החכמים. ואילו אלו שחושבים את ההפך מהם, הם המשוגעים והטועים במחשבתם. ושום משוגע בעולם לא חושב שהחכם הוא חכם. ושום חכם בעולם לא חושב שהמשוגע הוא חכם. אלא כל אחד חכם בעיני עצמו. וכך גם להפך. כי שום משוגע בעולם, לא חושב שהחכמים בעיניו הם משוגעים. וגם שום חכם בעולם, לא חושב שהחכמים בעיניו הם משוגעים. אלא כל אחד בטוח שהחכמים בעיניו הם חכמים. ושהמשוגעים בעיניו הם משוגעים. והנה, המציאות מכילה בתוכה את כולם. גם את אלו שנקראים חכמים, וגם את אלו שנקראים משוגעים. והמציאות שהיא השכל השלם, היא החיבור של כל השכלים של כולם, לפי מינונים שונים ועוצמות שונות של ...

... כלא מושלמת, כך גם האדם יכול לראות אל מול עיניו חכם אמיתי ולחשוב שהוא משוגע. או לראות אל מול עיניו אדם מאושר באמת ובשלמות, ולחשוב שהאדם הזה בכלל ...

... כי בכל דרך יש יתרונות וחסרונות. שזה בעצם אומר שבכל דרך אין שלמות וכי יש חסרונות. ואפילו לגבי העניין של המשוגעים והחכמים שיש בעולם שלנו. אם באמת לא הייתה שום טיפת שכל ושום טיפת אמת בשיגעונות של המשוגעים, הרי שהמשוגעים לא היה להם במה להיאחז והם היו הופכים להיות חכמים. ואם החכמים היו טועים לגמרי, אז גם הם היו עוזבים את דרכם ומסכימים על המשוגעים. ומאחר שלמטבע יש שני צדדים, ומאחר שהאדם לא יכול בבת אחת לראות את שני הצדדים של המטבע, לכן האדם לעולם לא יכול להכיל בתוכו את האמת של המציאות בבת אחת. כי ...

... כבר היו דברים מעולם, שהיו אנשים מפורסמים, שכאשר הם הפסיקו לקבל פרסום, הם הרגישו כ"כ רע עם עצמם, עד שחוסר האהבה העצמית שלהם כלפי עצמם שיגעה אותם, עד שהם התנהגו כמו משוגעים ממש, ועד שלבסוף הם התאבדו. וכידוע, אחת ההנאות הכי גדולות בעולם של אנשים מפורסמים (כפי מה שהם עצמם מספרים), זה כאשר הקהל שלהם מוחא להם ... הוא לא רואה כמעלה יתרה כלשהי את זה שהוא מחובר לאמת בשלמות. כי האמת עצמה יש בה רק אמת. ובעיני עצמה זה ברור מאליו האמת עצמה. והדבר דומה לאדם חכם ונורמאלי שרואה מולו משוגע שעושה איזו שטות. וכי יעלה על דעתו של האדם השפוי בדעתו להתגאות בכך שהוא לא משוגע כמו אותו המשוגע? ברור שלא. משום שמי שהוא חכם ונורמאלי, זה לא נחשב בעיניו למעלה זה שהוא לא מתנהג כמו אותו המשוגע. ואדם נורמאלי לא משבח את עצמו בכך שהוא לא משוגע. וכך גם החכם האמיתי, כאשר הוא מתבונן על השכל של עצמו, הוא לא רואה בכך שום מעלה יתרה. כי השכל של החכם האמיתי כ"כ גדול, עד שבעיניו זה נראה ... עצמית לעצמם, על כך שבעיניהם הם טובים יותר מאשר מישהו אחר. וגאווה וענווה זה אך ורק בתוך ליבו של האדם, ואך ורק בתחושת הלב של האדם ביחס למה שהוא חושב על עצמו. כי המשוגע יכול לחוש גאווה על כך שהוא חכם בעיני עצמו יותר מאשר אדם אחר, והחכם יכול לא לחוש שום גאווה מכך שהוא חכם יותר מאשר המשוגע. וכאשר החכם האמיתי מסתכל על אלו שעוד לא הגיעו להיות חכמים כמותו, הוא רוצה לעזור גם להם להיות חכמים כמותו. כי החיים הטובים תלויים בהבנת ...

... פחד וחשש מפני איבוד הדבר. ומילא, אם אחרי שהאדם היה משיג את מה שהוא רוצה, הוא היה יכול לנוח על זרי הדפנה ולהפסיק לרדוף כמו משוגע אחרי ההצלחה הבאה. אבל מאחר שהאדם רחוק מהאושר האמיתי, שהוא עניין אחר לגמרי כנ"ל, הרי שהאדם ממשיך כמו משוגע לרדוף אחרי הזנב של עצמו, ולנסות שוב פעם להשיג עוד מטרות נוספות כדי לברוח מתחושת הדיכאון של חוסר הסיפוק המתמיד שיש לאדם. כי יש בעולם המון מנהיגים של טעות. שהם מטעים ... אחרי הזנב של עצמו, וימשיך כל הזמן להמציא לעצמו מטרות חדשות בחיים, כדי לנסות לחוות רגעי שמחה קטנים. למרות שבאמת, האדם כמו משוגע חי במעגלים, בלי שום נקודת עצירה. כי מי שהוא קצת חכם, הוא כבר אמור להבין, שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש שהוא לא מרוצה, וגם אז הוא יחפש מטרות ... הזמן מנסה להציב לעצמו בחיים כל מיני מטרות שונות ומשונות, כדי לשכוח את זה שאין לו מושג למה בכלל הוא חי. והאדם נמצא במרוץ של משוגעים, כדי לברוח מתחושת הריקנות הקיומית שלו. ...

... שהאדם צריך יותר להתאמץ בחיים שלו, כך חשוב לאדם לברר טוב יותר מהי תכלית החיים שלו. כי הטיפש עושה את מעשיו ללא תכלית. כי מה שהופך את המשוגע למשוגע, הוא שהוא עושה את מעשיו ללא מטרה וללא תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את ...

... ושהוא אכן מסוגל להתחייב עבור כל אחד ואחד, שגם הוא יגיע להנאה האין סופית הזו. ומי שהוא פיקח, הוא רוצה לדעת מראש מה התשלום שהוא יקבל על העבודה שהוא עושה. כי רק הכסיל והמשוגע עושה את מעשיו בלי לחשוב על התוצאה שלהם. ומי שעמל כל חייו כדי להשיג איזה דבר שאין לו שמץ של מושג מהו, הרי שהוא כסיל. ולא שהוא אשם בכך, כי הוא לא מכיר משהו אחר טוב יותר, אבל גם הכסיל והמשוגע לא אשם בכך, כי גם הוא לא מכיר משהו אחר טוב יותר. וכל שכן כאשר האדם רואה ... של אור. ולכל אחד נדמה שהנה הוא הולך להשיג את מה שהוא רוצה. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, כאשר הם מקבלים את מה שהם רוצים, הם רואים שעדיין הם מרגישים שחסר להם משהו. והמשוגעים הגדולים ממשיכים לרוץ אחרי היעד הבא, ולא קולטים את התרמית, שגם כאשר הם ...