... כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, הוא פתאום מבין שאין בכלל מקום לשאלות, כי הכל מושלם וטוב. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות, הדבר היחיד שהוא עושה זה שותק ומרגיש רצון להודות ולומר תודה. כל השאלות / קושיות וגם התשובות נעלמות בבת אחת. האדם ... גם שלא להיות קיים. שום דבר אינו מובן מאליו. כל דבר בעולם, העולם עצמו, הזמן והמקום עצמם, ה"אני" של האדם עצמו, המחשבות / רצונות של האדם, כל אחד מהדברים האלו היה יכול להיות שונה או לא להיות בכלל! על האדם לחפש את הסיבה של הסיבה של כל דבר. על האדם לדעת שיש סיבה אחת ...

... הסוד הוא שהכל כבר טוב. הסוד הוא שבכל דבר יש טוב. הסוד הוא שאינו דבר שאין בו טוב. הסוד הוא שהכל אחד. הסוד הוא שלכל מקום שהאדם הולך הוא הולך לאותו מקום. הסוד הוא שכל מה שנדמה לאדם שהוא ...

... "אפקט הפרפר" שמשמעותו המקורית היא שפרפר שמעופף באוויר, הכנפיים שלו מזיזות את האוויר בצורה כזו שיכולה בסופו של דבר ליצור / או למנוע סופת טורנדו. כך שכל דבר שקורה בכל מקום משפיע על כל מה שקורה בכל מקום אחר. כל דבר שקיים במציאות, מנהל מערכת יחסים כלשהי עם כל דבר אחר, משום שלכל דבר יש השפעה כלשהי על כל דבר. כאשר האדם מנתח וחוקר את השכל ואת ההיגיון והחוכמה ...

... הכל טוב אצלו תמיד. כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר, אין לו שום ספקות לגבי שום דבר, מאחר שהכל טוב תמיד באותה המידה. כאשר האדם יודע שהכל טוב, יש לו בטחון עצמי אין סופי, כי הוא לא יכול ליפול לשום מקום, מאחר שהכל טוב. כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר, הוא בוחר בין טוב אחד מושלם לבין טוב אחר מושלם, ...

... הזמן / מרחב המקום - כמה גדולים / קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים / קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם כ"כ קטנים ביחס למציאות, עד כדי כך שאפשר לומר שהם כלום. שאלה להתבוננות: מרחב המקום: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום? כמה מקום תופס כל מרחב המקום? והיכן בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום, נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין סופי. אך מי שיתבונן בעניין יגלה דבר מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כ"כ קטנים שהם כמעט כלום ממש. הסבר: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום האין סופי שנראה כ"כ גדול? תשובה: מחשבה אחת קטנה מסוגלת להכיל בתוכה את כל מרחב המקום כולו. לדוגמא: כאשר האדם חולם חלום, היכן בדיוק נמצא כל המקום כולו שבתוכו האדם נמצא בתוך החלום? תשובה: בתוך המחשבה שלו. כדי להחזיק את כל המקום כולו, לשם כך צריך בסך הכל מחשבה אחת קטנה, שמסוגלת להכיל בתוכה אין סוף של מקום. האדם מסוגל באמצעות הדמיון והמחשבה שלו לדמיין מקום אין סופי, כאשר כל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה של האדם. ז"א כדי שיהיה מרחב המקום, לשם כך בסך הכל צריך שתהיה מחשבה אחת קטנה, שתהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל המקום כולו. ונעבור לציר הזמן. כמה זמן צריך כדי להחזיק בתוכו את כל ציר הזמן? תשובה: פחות מרגע אחד בודד. מספיקה מחשבה אחת ברגע אחד בודד, כדי להחזיק בתוכה זמן שלם ואין ... כולו שהיה מאז ומעולם בעבר ושיהיה לעתיד לבוא, כל הזמן כולו נכנס לתוך נקודה אחת קטנה של מחשבה אחת קטנה של רגע אחד שנקרא ההווה. ונחדד: כדי שיהיו זמן ומקום שנראים ונדמים בגודל אין סופי, לשם כך צריכה להיות קיימת בסך הכל מחשבה אחת קטנה לפחות מרגע אחד בודד. ברגע אחד בודד של מחשבה, ניתן להכניס לתוכו את כל הזמן כולו ואת כל המקום כולו. היכן באמת נמצאים המקום והזמן וממה בדיוק הם עשויים? תשובה: גם ה

... מייצג את ה"אין", דהיינו, ההעדר הגמור של ה"שלם", הדבר שאינו קיים. ונחדד את העניין. כלום אמיתי אין משמעותו מקום אין סופי ריק. כלום אמיתי משמעותו אין מקום כלל. מקום ריק, הוא עדיין משהו. כלום אמיתי = העדר מוחלט של כל המקום כולו. אם ניקח את כל מרחב המקום כולו, נרוקן אותו מכל מה שיש בו, נכניס אותו לתוך נקודה אחת ואח"כ נמחק אותה, אז נשאר עם כלום, דהיינו, מציאות חסרת מרחב מקום. כלום = אין זמן. כשאין כלום, אין שינויים, אין עבר / הווה / עתיד = אין ציר זמן. הכלום מייצג עבור האדם את ההעדר הגמור, כלום = 0 מוחלט, כלום = אין דבר, כלום = שום דבר, כלום = אין מקום, כלום = אין זמן. כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו, אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר שנבדל מדבר אחר. אין שום דבר ...

... כולם. אלוהים הוא הישות הנצחית שהייתה קיימת מאז ומעולם, אלוהים הוא זה שנמצא בכל מקום ובכל זמן. אלוהים הוא זה שברא את הזמן ואת המקום. מהי האמת? האמת היא שאלוהים הוא המציאות עצמה. המציאות עצמה היא הדבר שהנצחי שקיים לעולם. המציאות היא זו שיצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם. המציאות היא זו שאחראית לכל מה שקורה בתוכה. המציאות עצמה נמצאת בכל מקום, משום שהמקום עצמו נמצא בתוכה. המציאות היא הדבר היחיד ... המציאות כמציאות אינה יכולה שלא להיות והיא הדבר היחיד שחי לנצח. ציר הזמן ומרחב המקום והיקום כולו יכולים שלא להיות. אך המציאות ... לומר שיש גם אלוהים. דהיינו, יש גם אדם וגם אלוהים. גם עולם וגם אלוהים. גם זמן ומקום וגם אלוהים. האמירה שאין אלוהים פירושה ושורשה ... וכולי, יש רק מציאות. מנקודת מבטה של המציאות אין 2 מקומות ששונים זה מזה במרחב המקום. מנקודת מבטה של המציאות אין שני אירועים בעולם ... לאדם על קיומו, שזאת המציאות עצמה שבתוכה האדם נמצא. מצד האמת, האדם עצמו, מימד המקום כולו וציר הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של אלוהים. ז"א קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה קיימים הזמן והמקום עצמם. כל הזמן והמקום עצמם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. כמו אדם שחולם חלום בלילה, שכל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה שלו, כך כל העולמות כולם ... לומר שיש מציאות שבתוכה נמצא הכל. דהיינו, יש מציאות שהיא זו שמהווה את כל הזמן והמקום עצמם בכל רגע מחדש. לומר שאין אלוהים פירושו ...

... המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם / המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של ה"יש" שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם כ"כלום" זהו בכלל ה"שלם" והדבר הגדול ביותר שקיים. וכל היקום כולו הוא רק פחות מנקודה ... העולם. גם לפי סיפור בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. ז"א לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, ... ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו/או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם ... להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם / המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חווית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי להכניס לתוכה את כל הזמן כולו וגם את המקום כולו (ראה כאן). הגיל האמיתי של היקום כולו, הוא פחות מרגע אחד. היקום כולו נוצר כרגע כפי מה שהוא כרגע. הזמן עצמו מתהווה ... בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה / רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה שיש לאדם. בפועל לא ממש צריך מקום כדי להרגיש מקום. לדוגמא, בחלום בשעת השינה האדם מרגיש מקום, למרות שלא באמת קיים המקום... לפחות הוא לא תופס מקום יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של המקום וגם את התחושה של הזמן בכל רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. מנקודת המבט של המציאות, הזמן והמקום אינם קיימים כלל בשום רגע! ז"א מאחר שהמציאות היא זו שמהווה את הזמן ואת המקום ממהות עצמה ממש, הרי שמנקודת המבט שלה הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, זאת המהות העצמית שלה ממש. ומצד המהות הכל נמצא באחדות גמורה, כך שמצד המהות אין הבדל בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם / הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם ה

... האמת גם הוא וגם כל הדברים שסביבו, כולם מהותם אחת וכולם עשויים מאותו הדבר. ובנוסף כולם אפילו נמצאים באותו המקום ממש, דהיינו, בתוך המחשבה של האדם עצמו שנמצא מחוץ לחלום וחולם את ... העצמית של העולם? והיכן היא נמצאת בדיוק? בנוסף, האם גם האוויר שיש בין החפצים השונים חושב? האם גם מימד המקום חושב? והאם גם ציר הזמן חושב ומודע לעצמו? וכמובן שיש שאלה גם מכיוון ... / הבורא וכיו"ב. ל"אני" האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל היקום כולו. דהיינו, כל היקום כולו, כל מרחב המקום כולו, כל ציר הזמן כולו, כל מה שבתוך היקום כולו, הכל נמצא בתוך מעין ... כולה, הוא הרצון של ה"אני" היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו שנמצא בתוך החלום, כולו נמצא בתוך ה"אני" שחושב אותו, כך גם כל מרחב המקום כולו נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות. כל הדברים השונים שקיימים ... את כל היקום כולו בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, היא השילוב של כל הדברים שיכולים להימצא בתוכה בבת אחת, במקום אחד, וברגע אחד. מהי המהות של המציאות שמהווה את הכל? מהי מהותו של ... ואת אין סוף האפשרויות השונות שקיימות במציאות, ונאחד את כולן לפחות מרגע אחד בודד, ולפחות מנקודה אחת קטנה של מקום, גם אז נראה רק השתקפות חלקית של המהות המלאה של ה"שלם". יחד עם זאת, ...

... הבאות, יבין ממילא גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה / ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, האם המהות הנצחית של המציאות יכולה ... האבן, זה בעצמו התשובה לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. המהות של המציאות, דהיינו, הדבר שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא נצחית ואין אפשרות ... וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא כ"כ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא כ"כ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ואת מי שהיא ... היא תישאר אותה הישות, אך זו המציאות כידוע (פיזיקה: סופרפוזציה קוונטית). מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני שמרחב מקום שלם יכנס בתוך מחשבה אחת שנמצאת בתוך ראשו של אדם שחולם חלום. לא הגיוני שמאותה המחשבה ...