... עבור דבר שלא מביא לו כל תועלת, מלבד בזבוז המשאבים הנפשיים שלו. וכאן אני מציע הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, ... מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי שום מאמץ כלל. ובכל פעם שקורה לאדם איזה דבר ... בתוכו, מכך שהאדם לא רוצה את המציאות. ועד שהאדם לא יבין, למה הוא רוצה את הרצון שלו, הוא ימשיך לסבול בכל מקום ובכל זמן. אבל מי שיהיה איש אמת, ויבין למה באמת הוא רוצה את מה שהוא רוצה, הוא ... לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא? ועל ידי ההתבוננות הזאת, על ידי זה מובטח לאדם 100% הצלחה בכל תחום בכל מקום ובכל זמן. ...

... של הנפרדות, על האדם לחפש את האמת לאמיתה ואת האמת את כל האמת ואך ורק את האמת. ועל האדם לחקור את שורש כל הצרות שלו, שהיא הנפרדות שבה האדם חי. שבכל מקום שהאדם הולך אליו, אין בו שלמות, אלא רק חיסרון של נפרדות ... כי אין עולם הזה כלל, אלא יש רק, או גיהנום או גן עדן. ומי שלא נמצא בגן עדן, נמצא בגיהנום ולהפך. והגיהנום וגן העדן, נמצאים בתוך ליבו של האדם, ולא בשום מקום אחר, אלא רק בתוך הלב של האדם. כי כאשר הלב של האדם נקי ...

... בחיים, היא תמיד ביטוי של הפרדת הטוב מהרע, שהאדם חושב, שצורה אחת היא טובה יותר וצורה אחרת היא רעה יותר. וכל אדם בכל מקום ובכל זמן, שמתחבר לשכל שמבין ששתי האפשרויות טובות / רעות באותה המידה, הרי ...

... שאותו הוא רוצה, ואז הוא מרגיש ריקנות וחוסר הנאה. והכל זה רק משום, שהאדם מנסה להתקרב למקום מוגדר אחר, שבו הכל אחד ממש בצורה מוגדרת. וממילא, לא שייך לרצות בו שום דבר מוגדר, ... ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם רואה בעיניו ממש, את השלמות האין סופית ממש, השלמות שגדולה מהמקום והזמן עצמם, כאשר האדם רואה אותה ממש, שהיא עצמה באחדות אחת ממש, עם כל צורה וצורה, אז ממילא האדם חווה, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורה שהיא, את השלמות הזאת של המציאות. וריבוי הצורות של המציאות, הוא ...

... של הדבר. לדוגמא: המהות של הרצון, הוא החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות אחת ממש, באותו מקום וזמן, כולל החיבור שלהן לבחינת מעל הזמן והמקום, כישות אחת, שבה אין שום נפרדות כלל, ובכלל זה שאין שם משמעות למושג רצון. וכאשר הכל אחד, אין הכוונה לומר, שהאין סיבה, הוא יש סיבה, או שהיש סיבה, הוא אין סיבה וכיו"ב, אלא הכוונה היא לומר, שמצד המהות של הסיבה, אין שום משמעות למושג סיבה. כי בשורש, היש והאין מתחברים, ואז אין משמעות של זמן ומקום וכולי. ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר אל ישות אחת ממש, שאין בה שום נפרדות כלל, אפילו לא ברמת ...

... הרעה היא, שבלי שהאדם יקבל שכל ויבין שהכל אחד, בעוצמה כ"כ חזקה עד שחווית הנפרדות שלו תיעלם, בלי זה האדם ימשיך גם לסבול בכל מקום ובכל זמן לנצח נצחים. והבשורה הטובה היא, שלכל הבעיות שיש בעולם יש פתרון ... בו חיסרון, לכן הדרך היחידה להיפתר מכל הבעיות בעולם, היא על ידי זה שמחליפים את כל הדברים החסרים שיש בעולם, בשלמות שלא נמצאת בשום מקום ובשום זמן. כי בעולם שלנו אין שלמות. והשלמות לא נמצאת בשום מקום ובשום זמן. כי כל דבר שישנו, הוא נפרד משאר הדברים במקום ובזמן. וגם הזמן והמקום בעצמם, נפרדים. ואין שום דבר בעולם שיש בו שלמות. ולכן, מי שרוצה שלמות, יש רק דרך אחת להשיג אותה, והיא להתחבר לאותו אין שום דבר. כי האין שום דבר הזה, הוא דבר גדול מאוד. כי הכלום, הוא גדול יותר מכל המקום והזמן. כי בלי צורת מקום וזמן, יש כלום. ומהות המקום והזמן, היא גדולה מהם, והיא הכלום שחסר את הצורה שלהם. ומי שרוצה שלמות, ... האמת לגבי עצמו והעולם, שהאדם שואל את עצמו מיהו ומהו, ומהו העולם הזה שבו הוא נמצא וכולי, על ידי זה האדם רואה ומבין את מהות הזמן והמקום שהיא כלום ממש, ואז האדם מבין שהוא גם רק כלום ממש, וגם בו זמנית, הוא גם ...

... הכל אחד, האם זה הכי טוב או הכי רע? ובו יתבאר, האם כאשר הכל אחד, האם אז הכל טוב או רע? כי הרע הוא מחמת הנפרדות. כי כאשר הולך לאדם נגד רצונו, זה רע. ובכל מקום שיש חוסר התאמה, בין האדם לבין רצונו, זה רע לאדם. כך שכאשר הכל אחד ממש, דהיינו, כאשר היודע והתודעה והדבר ...

... נמצאת בעולם שלנו כלל, אלא היא נמצאת בשום מקום, שהוא מחוץ למקום שלנו. וזה נכון והגיוני לגמרי, אבל זה לא לגמרי נכון. כי זה נכון לגמרי שהשלמות נמצאת בשום מקום, דהיינו, במקום שאינו מוגדר ומוגבל, ששם יש שלמות, כי אין גבול והגדרה. אלא, ... שלנו, כ"כ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפ"כ היא ממלאת את כל המקום כולו. וכך גם האחדות של החכם האמת, שהיא לא נמצאת כלל בתוך ... נלקח. ובשורשם, כל השכלים נלקחים מאותו המקום. אך אעפ"כ כל אדם ואדם, הדיבור שלו נלקח מעומק שכל מסוים, מהצד ... האם השכל הזה נלקח מהאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ממש, או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק ...

... האכזרית. ואז ממציאים את הדרך לשחרור מהסבל. כאילו שהמציאות שלנו היא מקום הסבל, וכאילו עוזרים לאדם לא לסבול. ובאמת, רק גורמים לו לסבול ... יהפוך להיות אלוהים עצמו. אבל האדם נאחז בלבושים הגשמיים של העצות, במקום להסתכל על השכל שיש בכל דבר. ואז האדם מאשים את המציאות, כאשר ...

... ואח"כ כאשר האדם מתבונן עוד, הוא רואה ומבין, שהוא וכל מה שישנו, אלו בעצם צורות של חיבורי זמן ומקום. כי יש זמן ומקום אין סופיים, שבתוכם יש הרבה צורות, ... והישויות, שנפרדות זו מזו, בצורתן במקומן ובזמנן, אבל באמת הן בעצם כולן רק צורות שונות של מקום וזמן. כי קיומו של ה"אני", תלוי ... הדבר שאינו "אני". וה"אני" וגם מה שאינו ה"אני", שניהם קיימים בתוך המציאות. ולכל ישות יש את המקום ואת הזמן שלה. ובלי שיהיה מקום וזמן, אין אפשרות קיום לשתי ישויות שונות, ואז ממילא אין קיום, גם לא ל"אני" של האדם. כך שה"אני" של האדם, הוא ישות שקיימת בתוך מקום וזמן, בדיוק כמו כל שאר הישויות שקיימות בתוך המקום והזמן, שהם ההוויה של כל מה שנמצא בתוכם. והמקום והזמן, ממלאים ומקיפים את כל מה שנמצא בתוכם. ואח"כ כאשר האדם מתבונן עוד, הוא רואה ומבין שגם המקום והזמן האלו, גם הם רק צורות של משהו אחר, שהוא חסר את צורת המקום והזמן, שהוא האין סוף, החסר הגדרה, הכלום, האין, ההעדר המוחלט, שהוא המהות של המקום והזמן, וממילא, גם של כל מה שבתוכם. ... והעולם שנפרד ממנו, והמחשבה שמחברת את האדם עם העולם, בשורשם ובמהותם הם אחד ממש, ללא כל הפרדת מקום וזמן. והיודע, והדבר הידוע, והידיעה, הם כולם בשורשם מהות אחת, ללא שום הפרדת מקום וזמן כלל. ואז ה"אני" בעצם מבין, ... העצמי בכלל, אלא הוא חוזר להיות מה שהוא היה בהתחלה, דהיינו, ישות אחת ממש עם הכל, ללא הגדרת מקום וזמן, דהיינו, כלום. ואח"כ כאשר האדם ...