... וכיצד הוא מתהפך לטובה? רע מושלם. מהו רע מושלם? ומדוע אינו יכול להיות קיים? בטרם נבין מהו רע מושלם, נבין מהו רע. רע = התנגשות של רצונות. רצון האדם שונה מ: רצון של המציאות = התנגשות רצון = רע. כשהולך לאדם נגד רצונו = רע. רצון = חסרון = רע. כל זמן שהאדם מרגיש תחושה של חסר = אינו מרוצה מהמציאות כפי שהיא = רע. טוב = אחדות. כאשר הרצון של האדם = הרצון של המציאות = טוב. רע = פירוד. מציאות שונה מ: רצון האדם. טוב = אחדות. מציאות = רצון האדם. שלמות = האדם אינו חסר דבר. מסקנה: לכל רע יש סיבה! אין רע בלי סיבה! הסיבה שיוצרת את הרע היא ההתנגשות בין 2 גורמים. ההתנגשות בין הגורמים = רע. גם אם אדם אינו יודע מדוע רע לו, עדיין חייבת להיות סיבה. הרגשת חסר בלתי ידוע = רע. הרגשת חסר = אי שביעות רצון מהמציאות = רע. גם אם האדם אינו יודע להגדיר את הסיבה לרע, עדיין יש סיבה. מהו רע אמיתי? רע אמיתי = תחושה של רע בלי סיבה. רע אמיתי = רע מצד עצמו. היינו שרע בלי שום סיבה. ומדוע אין במציאות רע אמיתי, כי כאשר אין שום סיבה אז טוב באמת. אחדות = טוב. ונחדד: נניח שאדם מגיע למצב שבו רע לו כאילו בלי סיבה. ז"א ... אינו רוצה, או משום שהוא רוצה את מה שאין. כאשר האדם חושב שהכל רע באותה המידה, ממילא הוא מפסיק לרצות לשנות את המצב. כאשר האדם מפסיק לרצות לשנות את המצב = מקבל את המציאות כפי שהיא = טוב. (ראה: התאבדות וייאוש. מדוע התאבדות אינה נובעת מייאוש אמיתי ?). ולצורך ההגדרה הפילוסופית: מה אינו יכול להיות קיים במציאות? תשובה: ההעדר, של מה שחייב להיות קיים במציאות מצד עצמו. ובקצרה: ההעדר של מחוייב המציאות / העדר המציאות עצמה. אם ניקח 2 קצוות של כל דבר, ונלך אל מעבר לקצה של 2 הקצוות המנוגדים זה לזה, בסופו של דבר נגיע לאותו המקום. ... 2 הקצוות. ומאחר שלכל כיוון שאליו נלך נגיע אל האחדות, ממילא לא יכול להיות קיים כלל העדר גמור של האחדות. רע = פירוד = ריחוק מאחדות. מאחר שהאחדות היא נקודת המרכז של המציאות = המהות של כל דבר, ממילא לא יכול להיות העדר מוחלט שלה. כי כאשר ההעדר נהיה מוחלט, שוב פעם מגיעים אל האחדות והכל ...

... הגיהנום, דע לך כי בקצה מחכה לך גן העדן האמיתי. גיהנום / גן עדן = תחושה סובייקטיבית של האדם לגבי המציאות. כל התיאורים הויזואליים על גיהנום / גן עדן, נועדו לצרכי המחשה בלבד. הגהנום / גן עדן, מייצגים תחושה סובייקטיבית של האדם כלפי המציאות. כל אדם שחי בעולם הזה, נמצא קצת בגהנום וקצת בגן עדן בו זמנית. הכל תלוי בעד כמה הוא מרוצה מהקיום שלו. הבשורה ... היא רק משום שהוא רוצה וחסר את מה שאין לו. כאשר האדם מגיע לייאוש מוחלט, דהיינו, מבין שהמהות של המציאות היא אחת, וכי מצד האמת לעולם לא יכול להיות מצבו טוב יותר או פחות מאשר ברגע הזה, ממילא הוא מפסיק לחשוב על משהו ...

... אל השלמות היא על ידי מחקר ואימות של כל הנחות היסוד שיש לאדם על המציאות. הסיבה היחידה שרע לאדם ושאינו מרגיש שלמות, היא משום שהוא אינו רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת. הסיבה העיקרית היא משום שהאדם תופס את עצמו כמשהו נבדל מהמציאות. כל זמן שהאדם רואה את עצמו כחלק נפרד מהמציאות בצורה כלשהי, כל זמן שהאדם חושב שיש מציאות + הוא עצמו, הרי שתמיד הוא ירגיש חסר. בכל מקרה, כאשר האדם מאמת את צורת המחשבה שלו, דהיינו, רואה את עצמו ומבין את מהותו באמת, ... מתגלה. כאשר האדם מאמת את כל מה שהוא יודע, הוא מגיע אל המהות של המציאות ורואה את המהות הטובה שמסתתרת מאחורי החיצונית שאינה טובה באמת. לסיכום: עצבות נובעת מהרצון החיובי של האדם להרגיש שלמות. השלמות ...

... איך להתעורר משינה תודעתית? תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם? איך להתעורר? תרדמה = שינה = חלום = דמיון. להתעורר = ערנות = מציאות = שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. ... המחשבה. להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של האדם והשכל שלו. חוסר מודעות עצמית = אינו נהנה מהטוב האמיתי שיש בכל רגע = ... שלו שממנו באים כל הרצונות שלו = רואה דברים לא כפי מה שהם באמת = רודף אחר אשליות = משלה את עצמו = מפחד מדברים שאינם קיימים במציאות = הופך זבוב לפיל = לא רואה את מה שעומד אל מול העיניים שלו = פחד / חרדות = חוסר אושר = גהנום = מוות = מרגיש כמו מת חי. כמו כן, ישנם עוד מספר דברים שנחשבים לשינה תודעתית: דמיון = חוסר שכל = קיבעון מחשבתי = הנחות יסוד שגויות = תפיסות מציאות שגויות = אמונות טפלות = חוסר הבנה מלאה של המציאות = תחושה של כבדות / עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע. לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית. אדם ער = שכל = היגיון = דעת = אמת = ראיית התמונה המלאה = הבנת המציאות = אהבת המציאות = הנאה מתמדת מהטוב האמיתי שיש בכל רגע של המציאות = שמחה = מיצוי הפוטנציאל האישי = להיות מודע לעצמך = אושר = חיים = חי באמת. איזה חלק באדם ישן? תשובה: השכל / יכולת ההבנה / ... רוצה בכל מאודו להתעורר, השכל של האדם מתעורר מעצמו, מגלה את האמת, ועובר לעולם שכולו טוב = גן עדן = האדם נהנה מכל רגע של המציאות, בלי קשר לצורה החיצונית שלה. ...

... אחר = האדם אינו יודע במה לבחור. מלחמה = חוסר קבלה של האדם את המציאות = התנגדות הרצון שלו למציאות. מלחמה = כל חוסר הסכמה וחוסר דעה אחידה שיש לאדם מול עצמו והמציאות. כל הספקות / חששות / פחדים / כעס / צער וכולי, כולם הם סוג של מלחמה. הקורבן כמובן הוא ...

... על רצון פנימי אסור להתפשר. רצון חיצוני = רצון סופי לכך שהמציאות תהיה בצורה כלשהי. רצון פנימי = רצון שממנו נובע הרצון החיצוני. דהיינו, המהות של הרצון החיצוני. כמו כן יש לזכור, כי כל רצון פנימי, גם הוא עצמו נחשב לרצון חיצוני של הרצון שיצר ... מבין מיד כי מאחר שהמהות היא התחושה הסובייקטיבית של האדם כלפי המציאות, ממילא זה אומר שהדבר היחיד שעליו צריך להתעקש הוא על צורת המחשבה של האדם. הרגש הוא תוצאה של המחשבה של האדם. האדם מרגיש כלפי המציאות את מה שהוא יודע עליה. מאחר שהמהות היא להרגיש טוב ושלמות פנימית שנמצאת בתוך האדם עצמו, ממילא זה אומר שצריך לחפש את צורת המחשבה הנכונה כדי להגיע למצב הזה. אך אין צורך להתעקש על ...

... רצון יחיד ובודד. שלמות = אחדות מלאה עם המציאות וקבלה מלאה של המציאות כפי שהיא ללא שום רצון לשינוי כלשהו. כל זמן שהאדם אינו בתחושה של שלמות, הרי שגם אם טוב לו, זהו רק טוב יחסי ולא טוב אמיתי. טוב יחסי = טוב שמעורב עם רע = תחושה של חסר. ... מאחר שהוא אינו השלם אלא רק חלק ממנו. המציאות המלאה = השלמות המלאה. המציאות עצמה כמציאות אינה חסרה דבר. האדם כחלק מהמציאות, חסר תמיד את תחושת השלמות של המציאות. הזדהות תודעתית עם השלם = לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא באמת. להסתכל מהחוצה פנימה. החלק מהשלם מסתכל על עצמו דרך העיניים של השלם. פירוש מעשי: האדם מבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. האמת = התמונה המלאה = הבנה מלאה של המציאות. כאשר האדם מחפש את האמת, דהיינו, בודק ומוודא שכל הידיעות שלו הן אמת, על ידי זה הוא מתקרב אל האמת של המציאות. כאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, דהיינו, מגיע להבנה אמיתית ומלאה של המציאות = הזדהות תודעתית עם המציאות = אחדות עם המציאות = האדם תופס את עצמו כאחד עם המציאות מכל הבחינות = שלמות. ברמה המעשית: על האדם לחקור ולהבין את כל מה שאפשר על המציאות. מה הן הסיבות שבגללן דברים כפי שהם? מהי מהות המחשבות / רצונות / רגשות, מהיכן הם באים? מהי המהות של התודעה ה"אני"? וכולי. על האדם להגיע לידיעה מלאה ולהבנה מלאה של המציאות. כאשר זה מתרחש = שלמות. והמצפן חייב להיות האמת ולא שום שיקול אחר. בעיקר לא שיקולים של אגו. האמת מנטרלת את האגו. האגו גורם לאדם להרגיש נפרדות מהמציאות = חוסר אחדות = חוסר שלמות. האמת מנטרלת את האגו = אחדות עם המציאות = שלמות = אושר = טוב אמיתי. ...

... יסוד אנושית, שתלוי במגבלות השכל האנושי. כל מה שהשכל אינו מסוגל לתפוס, הפך לכלל לוגי. אך כמובן שניתן להבין שמאחר שהשכל האנושי הוא רק חלק מהמציאות ולא המציאות עצמה, הרי שגם כללי הלוגיקה שמבוססים עליו, הם רק האמת היחסית. חוקי הלוגיקה = הנחת יסוד אנושית = אמת יחסית. כך שכאשר הוודאות של דבר נובעת ...

... רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות. האדם רואה את הדברים דרך נקודת המבט המצומצמת והחלקית שלו, מהמקום שבו הוא נמצא. כל זמן שהאדם נמצא בתוך התמונה ואינו רואה את התמונה ... עדיין אין זה משקף את המציאות השלמה. כל זמן שהאדם הוא חלק מהמציאות, וכל זמן שהאדם אינו מבין בשלמות את המהות המלאה של המציאות כולה, הרי שהחשיבה שלו היא סובייקטיבית. ...

... = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו. סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות המלאה. הדרך להגיע אל ראיה אובייקטיבית של המציאות היא על ידי חיפוש האמת. ככל שהאדם קרוב יותר אל ... לאמת המלאה, הרי שהוא יותר אובייקטיבי. אובייקטיביות מלאה = האמת המלאה. ז"א כל זמן שנשאר לאדם ספק כלשהו לגבי דבר כלשהו במציאות, הרי שעדיין הראיה שלו אינה אובייקטיבית בשלמות, אלא יש בה גם צדדים סובייקטיביים. האמת היא שכל זמן שהאדם אינו מבין את המציאות בשלמות, הרי שהדעה שלו היא עדיין נכללת תחת ההגדרה ... רואה את השלם / את עצמו כפי מה שהוא באמת. כל זמן שהאדם אינו מבין את הכל, הרי שהוא אינו רואה עדיין את התמונה המלאה של המציאות בשלמות. וכל זמן שהאדם אינו מבין את הכל, הרי שהראייה שלו היא עדיין אינה מבחוץ פנימה ולכן היא אינה יכול להיחשב לאובייקטיבית באמת. הדרך להגיע לכך שהראיה של האדם את המציאות תהיה אובייקטיבית לגמרי, היא על ידי האמת. דהיינו, כאשר האדם מחפש תמיד את האמת בכל דבר. בסופו של דבר הוא מגיע לאמת המלאה של המציאות. ואז החשיבה שלו הופכת לאובייקטיבית באמת. ...