... האמת היא שאלוהים הוא המציאות עצמה. המציאות עצמה היא הדבר שהנצחי שקיים לעולם. המציאות היא זו שיצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם. המציאות היא זו שאחראית לכל מה שקורה בתוכה. המציאות עצמה נמצאת בכל מקום, משום שהמקום עצמו נמצא בתוכה. המציאות היא הדבר היחיד שמעולם לא לימדו את האדם שהוא קיים. המציאות כמציאות אינה יכולה שלא להיות והיא הדבר ... יכולים שלא להיות. אך המציאות חייבת להיות. גם אם לא יהיה שום דבר "ממשי", עדיין המציאות תהיה קיימת. לדעת כל הדעות המציאות הייתה קיימת לפני בריאת העולם ולפני המפץ הגדול. שכל ... אך כל שכל אנושי מבין שמציאות תמיד חייבת להיות קיימת, גם אם מהותה הנצחית אינה ... לאדם. בקיצור, אלוהים הוא המציאות והמציאות היא אלוהים. המציאות נמצאת בכל דבר, רצונה של המציאות בא לידי ביטוי בכל דבר, ומהותה של המציאות נמצאת בכל דבר. יש אלוהים = הדעה שאומרת שיש אלוהים ... שזו בעצם המהות הנצחית של המציאות, שהייתה קיימת בטרם כל דבר וקיימת גם עכשיו בכל דבר. ... היא תזכורת לאדם לזכור שיש מציאות שמחליטה מה יקרה. שיש מציאות שבראה את העולם. שיש מציאות שמאחדת את הכל וכולי. אין אלוהים = הדעה שאין אלוהים ... וגם הוא, יש רק הוא. כאשר המציאות מסתכלת על העולם, היא רואה את עצמה ממש בכל דבר. היא ... בכל דבר. מנקודת מבטה של המציאות, יש רק מציאות. אין גם אדם וגם דומם וגם צומח וגם חי וכולי, יש רק מציאות. מנקודת מבטה של המציאות אין 2 מקומות ששונים זה מזה במרחב המקום. מנקודת מבטה של המציאות אין שני אירועים בעולם ששונים זה מזה, כי הכל זה היא ... יש רק אלוהים. יש רק מציאות. הרעיון של אין אלוהים בא לומר שאין שום כוח על כלשהו ... האמיתי. כי אלוהים הוא המציאות עצמה ואף אחד לא חושב ולא יכול לחשוב שאין בכלל מציאות כלשהי (לאו דווקא ממשית). כאשר אדם צריך לומר שיש ... לספר לאדם על קיומו, שזאת המציאות עצמה שבתוכה האדם נמצא. מצד האמת, האדם עצמו, מימד ... של אלוהים. ז"א קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה ...

... והעולם, המציאות והאדם. אב ובן כישות אחת. בתפיסות רבות אלוהים מוצג כאב והעולם / אדם מוצג כבן. ... שהבן נוצר ועזב את גוף האב, הבן גם היה קיים, אך ישותו עדיין הייתה אחת עם ישותו של האב. האב והבן היו ישות אחת ממש. גם במערכת היחסים שבין אלוהים לאדם / המציאות לעולם, גם כאן יש 2 נקודות מבט שונות. מנקודת מבטו של האדם נדמה לו שיש גם הוא וגם המציאות. דהיינו, אב + בן כ 2 ישויות נפרדות. מנקודת מבטה של המציאות, יש רק מציאות, דהיינו, הבן הוא בכלל חלק ממנה ממש והוא אינו ישות חיצונית ונפרדת ממנה. יחד עם זאת, אם הבן מחפש את האמת האמיתית, דהיינו, מסתכל על המציאות כפי מה שהיא מסתכלת על עצמה, אז הוא מגלה שהבן והאב הם ישות אחת ממש. הסבר: כפי שכבר ביארתי אלוהים = המציאות עצמה, שהיא שורש העולם / מרחב המקום / ציר הזמן וכולי. המקום והזמן והאדם שבתוכם, כולם נמצאים בתוך המחשבה של אלוהים / המציאות. מצידו של הבן, נדמה לו שאביו רחוק ממנו. מצידו של האדם שנמצא בתוך החלום, נדמה ... אחת ממש. כאשר אדם שנמצא בתוך חלום אומר "אני", הרי שה"אני" אמיתי שלו הוא זה שחולם את החלום. כאשר אדם אומר "אני" ה"אני" האמיתי שלו הוא אלוהים עצמו ממש / המציאות עצמה ממש, שמהווה את כל העולם כולו וכולי. מצד האמת האמיתית, כאשר האדם מבין שהוא עצמו זאת הישות שבתוכה גופו נמצא, דהיינו, המציאות עצמה שמהווה את הכל ושבתוכה נמצא המקום, במצב כזה האדם מבין שבעצם כל דבר זה ... מה שנמצא בתוך החלום, זאת המהות שלו ממש. כאשר האדם מבין שהוא עצמו ממש זה בכלל אלוהים שמהווה את העולם, ממילא האדם מבין שמצד האמת הכל זה הוא ממש. כשם שכאשר המציאות עצמה מסתכלת על כל דבר היא תמיד רואה את עצמה ממש, כך גם הבן שמבין שהוא עצמו ...

... פילוסופיה של המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם / ... מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. ז"א לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ... להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם ... מבט שונות על ציר הזמן. נקודת מבט של האדם מתוך ציר הזמן ונקודת מבט של המציאות אל תוך ציר הזמן שבתוכה. מנקודת ... לפחות הוא לא תופס מקום יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של ... רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. מנקודת המבט של המציאות, הזמן והמקום אינם קיימים כלל בשום רגע! ז"א מאחר שהמציאות היא זו שמהווה את הזמן ואת המקום ... אין הבדל בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם / הזמן ... גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, ... הם אינם היא עצמה. גם המקום וגם הזמן שניהם מתהווים בכל רגע מחדש על ידי המציאות כנ"ל. ויש גם את הצד השני שאומר ... הרי שהם בכלל נמצאים באחדות גמורה עם הבורא דהיינו, המהות הנצחית של המציאות, כך שמצד האמת שניהם באמת נצחיים, ... שהזמן בכלל לא קיים, מנקודת המבט שלו אכן הזמן הוא נצחי בדיוק כמהותה של המציאות עצמה... תוספת: אלוהים הוא המהות של המציאות, מהות שהיא למעלה מהזמן ולמעלה מהמקום, דהיינו, הם בתוכה, אך היא מהווה אותם ונמצאת "מחוצה" להם. אלוהים / המציאות בוראת את העולם בכל רגע. זהו לא ... ברורה מאליה (אינה נצרכת להוכחה לוגית וממילא לא ניתן לסתור אותה לוגית), המציאות עצמה מהווה בכל רגע את הרגע עצמו ואת המקום עצמו. המהות של המציאות היא ההוויה שמהווה את הזמן ואת ... האינדוקציה). אלוהים הוא אינו כוח חיצוני ליקום, אלוהים הוא המהות של המציאות שמחליטה בכל רגע מה יקרה. אלוהים הוא הסיבה של כל הסיבות והרצון של כל הרצונות. אלוהים הוא המהות וההוויה של המציאות. כאשר אדם חולם חלום, ה"אני" שלו ... / המהות של החלום וכולי. גם כל העולם הזה הוא סוג של חלום של אלוהים שהיא המציאות שחושבת בכל רגע מחדש את כל המקום והזמן ואת כל מה שיש בהם בכל רגע כפי מה שהוא. אלוהים אינו נפרד מהמציאות (תערו של אוקאם), אלוהים הוא המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום. אלוהים ... בכל רגע מה יהיה בתוך החלום, כך גם ה"אני" האמיתי של האדם הוא אלוהים / המציאות שמחליטה בכל רגע מחדש מה יהיה ... זה הרצון האישי שלו. כי ה"אני" האמיתי שלו הוא זה שרוצה בכל רגע מחדש שהמציאות תהיה כפי מה שהיא באותו רגע. ...

... כחוט השערה. כפי שכבר ביארתי אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן, כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים / המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: ... רק מנקודת מבטו של האדם עצמו שאינו רואה את המציאות מנקודת מבטה של המציאות. לדוגמא: כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מסתכל על אדם אחר, ... שהדבר האחר זה הוא עצמו ממש. לעומת זאת, כאשר המציאות מסתכלת על העולם, על כל דבר היא אומרת באופן שווה "אני". ז"א מנקודת מבטה של המציאות אין שום דבר שהוא אינו הוא עצמה. מנקודת מבטה של המציאות המהות של כל האירועים / מקומות / זמנים, היא בכלל דבר אחד זהה ... על התחושה של האדם עצמו. ככל שהאדם מחובר יותר למציאות, ככל שטוב לו יותר תמיד גם כאשר נדמה לאדם שהמציאות היא נגד רצונו, כך הוא יותר צדיק. מאחר שהוא מחובר יותר לבורא / למציאות / ל"אני" האמיתי שלו שהוא זה שיוצר את העולם כולו... לעומת ... ולכן מידה כנגד מידה קיימת ברמה המדויקת להפליא. המציאות / אלוהים מדקדק עם כולם כחוט השערה. היינו כל אדם טוב לו או ... אמת ממש. ככל שהאדם יותר רואה את עצמו באחדות עם המציאות ומבין כי הכל זו ישות אחת, כך הוא צדיק יותר, וכך הוא מקבל את ...

... בהכחשת השואה? כפי שכבר ביארתי המציאות שמהווה את הכל בכל רגע מחדש היא אלוהים. היכן היה אלוהים בשואה? תשובה: אלוהים ... טוב אחר, זה טוב שקרי שאינו האמת. המציאות היא מושלמת תמיד ואין שום סיבה שהיא לא תעשה ישר את הטוב הסופי בלי מה שנדמה ... כאשר האדם מבין את נקודת המבט של המציאות על השואה, הוא מבין שגם בה היה טוב אמיתי ממש, לא בגלל סיבות חיצוניות כלשהן, ...

... כוחות שונים, בדיוק כפי שיש לבני אדם. מצד האמת דהיינו, מצד נקודת מבטה של המציאות, אין לבני אדם יותר כוח מאשר לכל חפץ דומם אחר, וגם לא תודעה עצמית יותר מאשר לכל חפץ אחר. הסיבה היחידה שבגללה נדמה ... עצמו ממש, למרות שהוא אולי לא מרגיש זאת. בכל מקרה, מנקודת מבטה של האמת של המציאות, אין שום הבדל בין האדם לבין שום דבר אחר. מנקודת מבטה של המציאות גם לדומם יש תודעה עצמית / רצון חופשי / בחירה חופשית וכולי, בדיוק כפי שיש לאדם. לא יותר ולא פחות. מנקודת מבטה של המציאות, הכל אחד תמיד. הכל מתהווה על ידי מהות אחת, והמהות היא אחת תמיד. וניתן עוד נקודות למחשבה: האם תינוק שאינו מדבר, האם ... שלדומם שבתמונה יש תודעה אחרת מאשר לאדם שבתמונה? אז מדוע לחשוב כך לגבי המציאות? אם האדם חושב שהתודעה שלו נמצאת בתוך החומר ממש, דהיינו, בתוך האטומים שמרכיבים את המוח / גוף שלו, הרי שאין שום סיבה ... שונים, הרי שמצד מהותם הכל אחד. בנוסף, אם העיניים של האדם היו רואות את המציאות ברזולוציה גדולה יותר, דהיינו, כמו שמיקרוסקופ רואה את המציאות, מה האדם היה חושב אז? האם הוא בכלל היה יודע להבחין היכן ה"אני" שלו מתחיל / מסתיים? יש כאן גם עניין נוסף. לאדם יותר ... בבת אחת. האמת היא שקיימת ישות אחת בלבד, דהיינו, "אני" אחד. ה"אני" הזה היא המציאות עצמה ואפשר לקרוא לה גם אלוהים / נשמת העולם / הבורא וכיו"ב. ל"אני" האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל היקום כולו. ... כל ציר הזמן כולו, כל מה שבתוך היקום כולו, הכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות, שחושבת בכל רגע מחדש את כל היקום כולו כפי מה שהוא באותו הרגע. ה"אני" האחד הזה מהווה את כל מה שקיים, ממהותו העצמית ... מבין את המהות שמהווה אותו ואת היקום כולו בכל רגע מחדש. מנקודת המבט של המציאות עצמה, אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. מנקודת המבט של האמת, קיימת רק ישות אחת שהיא ה"אני" היחיד שמהווה את הכל. ה"אני" הזה הוא ישות נצחית, הוא מעולם היה קיים ולעולם יהיה קיים, כי הוא המציאות עצמה / אלוהים... בכל רגע ורגע, ה"אני" הזה חושב את המציאות כפי מה שהיא באותו הרגע. הסיבה של כל הסיבות היא ה"אני" הזה שחושב את המציאות בכל רגע. הרצון של ה"אני" הזה, בא לידי ביטוי בחוקי הפיזיקה ובכל הפעולות שמתרחשות בכל רגע. שורש המחשבות של האדם, שורש הרגשות, שורש הרצונות, השורש של כל המציאות כולה, הוא הרצון של ה"אני" היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו ... בתוך ה"אני" שחושב אותו, כך גם כל מרחב המקום כולו נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות. כל הדברים השונים שקיימים בתוך המציאות, כולם מתהווים ממהותה של המציאות. המציאות היא ה"שלם" שמהווה את כל היקום כולו בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, היא השילוב של כל הדברים שיכולים להימצא בתוכה בבת אחת, במקום אחד, וברגע אחד. מהי המהות של המציאות שמהווה את הכל? מהי מהותו של ה"שלם"? תשובה: אם ניקח את הפוטנציאל האין סופי ואת אין סוף האפשרויות השונות שקיימות במציאות, ונאחד את כולן לפחות מרגע אחד בודד, ולפחות מנקודה אחת קטנה של מקום, גם אז נראה רק השתקפות חלקית של המהות המלאה של ... יחד עם זאת, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המהות של הדברים שנמצאים בתוך המציאות, כך הוא מבין טוב יותר את המהות של המציאות עצמה שמהווה את הכל. אם ברצונו של האדם להבין את ה"אני" שחושב את המציאות, לשם כך עליו לנסות להבין את הדברים שאותם חושב אותו "אני", דהיינו, להבין את המציאות עצמה. ככל שהאדם מבין טוב יותר את מה שיש בתוך המציאות, כך הוא מבין טוב יותר את המציאות. המציאות חושבת את היקום בכל רגע מחדש. כשם שכאשר אדם מפסיק לחלום באותו הרגע כל מה שהיה באותו החלום הכל נעלם, כך גם אם לרגע אחד ה"אני" היחיד / המציאות / אלוהים יפסיק לחשוב את היקום, יפסיק לרצות את קיומו של היקום, הרי שבאותו הרגע כל מה שקיים בתוך היקום יחזור למה שהוא ... רוצה, "אני" עשיתי וכולי, הכוונה האמיתית היא: ה"אני" האמיתי שלי, דהיינו, המציאות עצמה שחושבת את היקום כולו. מצד האמת כל מה שקורה לאדם, וכל מה שקורה בכלל, זה הכל רצון עצמי של האדם עצמו. כי ה"אני" ... גם זה עצמו התהוות מחודשת בכל רגע מחדש של הרצון של ה"אני" העליון של המציאות כולה. ועכשיו נחזור לעניין עבודת האלילים / אמונה באלוהים / המדע. נקודת האמת של עבודת האלילים היא שהיא מזכירה לאדם ... דבר שקיים, היא התגלות של אלוהים. ז"א קיים אלוהים אחד, ישות אחת, מהות אחת, מציאות אחת, שכל מה שקיים, הוא התהוות וצורות שונות / בגדים שונים של הישות האחת. מצד האמת הפסל קדוש בדיוק כמו כל דבר אחר. אלא ...

... האם שלמות יכולה להיות חסרה ולא מושלמת? וכיו"ב בצורות שונות. בד"כ השאלות האלו מופנות כלפי אלוהים הכל יכול. אך כפי שכבר ביארתי, אלוהים הכל יכול, הוא המציאות הכל יכולה כך שצריך לברר את האמת לגבי העניין הנ"ל. בטרם נשיב על השאלה, נשאל עוד מספר שאלות, שמי שיבין את השאלות הבאות, יבין ממילא גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. ... הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה / ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, האם המהות הנצחית של המציאות יכולה להעלים את עצמה ולהסתיר את עצמה? ונסביר את השאלה: מאחר שהמהות מהווה כל דבר, ממילא נשאלת השאלה האם המהות יכולה להעלים את עצמה. לכאורה זהו דבר בלתי אפשרי. כי מאחר שהמציאות מהווה כל דבר, כיצד היא יכולה שלא להיות. כך שאפשר לשאול, האם המהות של המציאות מסוגלת להוות משהו שלא יהיה היא עצמה ממש? אפשר גם לשאול שאלה נוספת על המציאות, האם המציאות מסוגלת ליצור מציאות נוספת זהה לה לחלוטין ועדיין להישאר המציאות היחידה? אפשר גם לשאול, האם המציאות מסוגלת לקחת את המהות האחת שלה ולהוות ממנה דברים שונים שיראו כשונים זה מזה? אפשר גם ... של האדם, שאינו מסוגל להבין ששני דברים שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל מהות אחת. לא רק שפרדוקס האבן אפשרי, אלא שהוא קיים ממש בכל רגע מחדש. בכל רגע ורגע המציאות עצמה יוצרת אבן שהיא לא יכולה להרים אותה. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות מהווה ויוצרת שכל כ"כ קטן שחושב שיש לו שאלה גדולה כמו פרדוקס האבן, זה בעצמו התשובה לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. המהות של המציאות, דהיינו, הדבר שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא נצחית ואין אפשרות שהיא לא תהיה קיימת ... תוך כדי זה אותה המהות מסתירה את עצמה בתוך דברים שנראים שונים זה מזה. מרצון יחיד של ישות אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא כ"כ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא כ"כ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ואת מי שהיא באמת. אך תוך כדי זה היא כמובן קיימת ... האבן, הוא בכלל התשובה לפרדוקס עצמו. השכל של האדם כ"כ קטן, שהוא בכלל לא מבין שהשאלה שלו היא עצמה התשובה על השאלה שלו. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות, יצרה אפשרות של הפכים / קונפליקטים / שינויים / סתירות / פרדוקסים לכאורה וכולי, ואת כל זה היא יצרה ממהות אחת, זה עצמו פרדוקס האבן בהתגלמותו. מצד ההיגיון האנושי, זה נראה כלא הגיוני שמהות אחת תהווה דברים שונים שיראו כשונים זה מזה, אך זו המציאות. מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני שישות אחת תהיה בשני מקומות בו זמנית ועדיין היא תישאר אותה הישות, אך זו המציאות כידוע (פיזיקה: סופרפוזציה קוונטית). מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני שמרחב מקום שלם יכנס ... עצמו שהאדם מרגיש רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל האנושי. זאת ההתגלמות של צמצום האין סוף, זאת ההתגלמות של כוחה האין סופי באמת של המציאות שאינה חסרה דבר, ויצרה ממהותה ישות שמרגישה חסר ועדיין היא עצמה אינה חסרה דבר! לסיכום: המציאות נפלאה ומופלאה. צריך להתבונן וליהנות מהניסים והנפלאות שיש בכל רגע מחדש. ...

... בדרך זה יכול להיות מאוד קשה. אך בקצה האחרון של השחרור מתלות רגשית, בקצה השני ה"אני" של האדם הופך להיות המציאות עצמה, דהיינו, האדם אוהב את כל מה שיש במציאות כפי מה שהמציאות אוהבת את כל מה שיש בה באהבה עצמית אמיתית וללא תנאי כלשהו. מהי הדרך להגיע להארה? איך להגיע אל הנירוונה ולהפוך להיות בודהה? ... אל תוך עצמו, הוא מגיע למהות של ה"אני" שלו, שהיא גם המהות של כל מה שקיים. כאשר זה קורה, נוצרת אחדות של האדם עם המציאות = הארה = בודהה. אחת מהמדיטציות הידועות היא מדיטציית ויפאסנה. מדיטציית ויפאסאנה היא מדיטציה שעוסקת בעיקר בעניין של שתיקה והעדר ... בבודהיזם (זן בודהיזם) גם הקואנים. קואן = שאלת התבוננות שהאדם שואל את עצמו כדי לנסות ללמוד משהו על עצמו / המציאות. בבודהיזם וגם בהינדואיזם קיים גם הרעיון של ה"מאיה" האשליה של החושים. הרעיון הוא כי המציאות האמיתית היא אינה כפי מה שהאדם חווה אותה באמצעות החושים, אלא מהותה היא אחרת. הסבל נוצר רק משום שהאדם נקשר למה שהחושים שלו חשים ... בודהה? תשובה: צריך לחפש את האמת. דהיינו, האדם צריך לראות שצורת המחשבה שלו היא אכן אמיתית ושהתפיסה שלו את המציאות / הנחות היסוד שלו הן אכן האמת. כאשר האדם מחפש את האמת, על ידי זה הוא מגלה את האחדות הנצחית שיש בכל דבר, דהיינו, האגו של האדם נעלם והוא רואה את כל המציאות כישות אחת ויחידה. כאשר זה קורה, האדם משתחרר מהסבל בשלמות, מגיע להארה אמיתית ובשלמות והופך לבודהה אמיתי ש אינו רק בודהיסטי אלא ...

מציאות מודעת לעצמה? השכל של המציאות? מהי המודעות העצמית שיש למציאות? במספר מקומות נעשה השימוש במושג, נקודת המבט של המציאות על עצמה / השכל של המציאות / המציאות רואה את עצמה וכיו"ב. ועכשיו נסביר את העניין הזה לעומקו. ראשית, נקודת המבט של המציאות על עצמה, מייצגת את נקודת המבט של האמת הבלתי תלויה של המציאות. כי ישנה אמת אובייקטיבית אחת ויחידה, שגם אם כולם יתעלמו ממנה ולא ידעו אותה, היא קיימת. כי קיומה של אמת אמיתית אינו תלוי בדבר. האמת האובייקטיבית של המציאות, היא נקודת מבט חיצונית על המציאות שלא מתוך המציאות, אלא מבחוץ. זוהי נקודת המבט של המציאות על עצמה. ועכשיו נסביר את עניין המודעות העצמית ממש של המציאות לעצמה. אז כמובן שיש להסביר, כי לא מדובר במודעות עצמית כמו שיש לאדם, אלא במודעות עצמית גדולה פי אין סוף מזו שיש לאדם. המודעות העצמית שיש לאדם, היא רק בדיחה ביחס למודעות העצמית שיש למציאות ביחס לעצמה. כי כל הידיעה של האדם את הדברים נחשבת לידיעה חלקית, ורק הידיעה של המציאות את עצמה נחשבת לידיעה שלמה. וראשית יש להבין, כי כל תכונה שיש לאחד מהחלקים של ה"שלם" קיימת גם בשלם עצמו. כשם שבגרעין של העץ יש את כל התכונות של העץ / ענפים / פירות / עלים וכולי, כך גם במהות של המציאות יש לפחות את כל התכונות שיש לכל הדברים שיש בתוך המציאות עצמה. כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ההוויה שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה ש בתוכה נמצא היקום וכולי, היא הריכוז האין סופי של כל התכונות של כל הדברים שיכולים להיות בתוכה. ז"א קיימת ישות שהיא המציאות שהמהות של הישות הזאת, היא גדולה יותר מהריכוז של כל הפוטנציאל האין סופי של כל הדברים האפשריים בבת אחת, במקום אחד, בפחות מרגע אחד, ... לפחות מרגע אחד ולמקום אחד, דהיינו, לישות אחת, הרי שכל זה הוא רק חלק קטן מהמהות של המציאות. בכל מקרה, מאחר שלאדם שנמצא בתוך המציאות יש מודעות עצמית, ממילא זה אומר שגם למציאות עצמה יש מודעות עצמית. אם לא הייתה למהות של המציאות את תכונת המודעות העצמית, הרי שהיא לא הייתה יכולה להוות אפשרות של מודעות עצמית. וכל אחת ואחת מהתכונות שיש לכל אחד מהחלקים של ... דהיינו, כמו שאנשים בתוך חלום מודעים לעצמם, כך גם האדם מודע לעצמו בתוך המודעות של המציאות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם בתוך המציאות, דומה לאדם ישן שחולם חלום. כאשר האדם ישן וחולם חלום, התודעה העצמית שלו מתפצלת לשתי ישויות שונות. כאשר האדם חולם חלום ה"אני" שלו ... העצמית של האדם עצמו. וכל מה שקורה לאדם בתוך החלום, זה בכלל רצון עצמי שלו. כך גם לגבי המציאות. המודעות של האדם בתוך ה

... שהוא משהו ממשי ונפרד מהישות האחת של המציאות, הוא זה שיוצר אצל האדם את הסבל. מצד שני ביארתי, כי בכל דבר יש ... כמו אלוהים. אגו מושלם = להרגיש שאתה המציאות / אלוהים ממש. נסביר: מדוע האדם סובל, משום שקורה לו דבר נגד ... מה שקורה זה רצונו של אלוהים עצמו / המציאות עצמה. מי שיש לו אגו אמיתי באמת, הוא מרגיש הכי טוב בעולם, משום ... לגמרי, ואז ה"אני" שלו הופך להיות המציאות עצמה. דהיינו, האדם מרגיש שה"אני" שלו זאת המציאות עצמה, ואז ממילא יש לו אגו שיוצר אושר ולא סבל. כך הוא הדבר גם ...