... ולקבל ביקורת, תכונות אופי של מצליחנים, לאהוב ביקורת, לא לייפות את המציאות, כל האמת בפנים, חנופה, לקקנות, לשמוע את כל האמת, לא ליפות את האמת, אמת בלי אינטרסים, האמת ... ורק האמת, חשיבה חיובית רעה הרצאה על מצליחנות ולקבל ביקורת, תכונות אופי של מצליחנים, לאהוב ביקורת, לא לייפות את המציאות, כל האמת בפנים, חנופה, לקקנות, לשמוע את כל האמת, לא ליפות את האמת, אמת בלי אינטרסים, האמת ...

... הכל או כלום, להמר על הכל, ללכת עד הסוף, ההתמודדות האחרונה, השאלה האחרונה, להיות מרוצה בשלמות מהמציאות, שביעות רצון מלאה מהמציאות, להיות דבר והיפוכו - פרומו אליעד: יש כאן אדם שהאגו שלו עומד למות, נניח. מה שקורה אצלו זה שהוא נמצא ...

... לאדם אחר להיות חסר רצון עצמי. אבל כאן אנחנו מעמיקים בנקודה הבאה, והיא האם בכלל קיימת במציאות שלנו ישות שהיא חסרת כל רצון עצמי? ואפשר להבין, שאם בכל המציאות שלנו אין מציאות / ישות חסרת כל רצון עצמי, הרי שכנראה שאי אפשר להיות חסר רצון עצמי. כי כל דבר שיש בעולם, היכולות שלו מוגבלות ליכולות של השורש שלו. כי ... להביא אך ורק פירות שיש אותן בפוטנציאל של השורש שלו. ועיקר השאלה להתבוננות היא, האם המציאות עצמה היא בעלת רצון עצמי או לא. כי אם המציאות עצמה אין לה את החוסר רצון עצמי, הרי שממילא כל הדברים שבתוכה מוגבלים גם הם להיות בעלי רצון עצמי. כי שום דבר לא יכול להיות בו תכונה שאין אותה בשורש שלו ובדבר שממנו הוא מתהווה. ואם בכל המציאות כולה אין את הכוח ואת האפשרות של החוסר רצון עצמי, אז גם האדם מוגבל ביכולת של ישותו, להיות חסר רצון עצמי. (ויש עוד להעמיק בזה, אולי ... שגן עדן הוא מצב שבו האדם חסר רצון עצמי. וגם הבנו שצריך לחפש ולנסות להבין האם בכל המציאות שלנו כולה, האם יש ישות כלשהי שהיא חסרת רצון עצמי כלשהו, כדי להבין האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב באמת. כאשר עיקר השאלה היא, על המציאות עצמה, האם היא עצמה בעלת או חסרת רצון עצמי. וכאן יש שני דברים שצריך להעמיק בהם. והדבר הראשון הוא לגבי האם למציאות עצמה יש או אין רצון עצמי? והדבר השני הוא האם יש במציאות עצמה ישויות שהן חסרות רצון עצמי? ולגבי השאלה הראשונה, התשובה היא די פשוטה. כי ברור לגמרי שגם למציאות עצמה יש רצון עצמי. ובמאמר מוסגר נסביר את זה שאנחנו עושים "האנשה" למציאות ומייחסים לה רצון עצמי, ונסביר כי מצד האמת גם האנושיות של בני האדם עצמם, היא לא יותר מאשר תיאור של מצב. ז"א כאשר אנחנו אומרים שלאדם ... ומשמעות שהאדם מייחס לרצף אירועים כלשהו. ולכן בהחלט אפשר להסתכל על אירועים שמתרחשים במציאות, ולהתייחס גם אליהם כאל ביטוי של רצון עצמי ושל בחירה חופשית. ולכן בהחלט אפשר להבין שגם ובעיקר למציאות שלנו יש בחירה חופשית. כי המציאות (אלוהים) לצורך העניין, מייצגת את הכוח שמניע את כל מה שבתוכה. וזה כמובן מבטא את הרצון העצמי שלה. ונחדד: גם אם נאמר שאולי איזה מישהו כופה על המציאות לעשות את מה שהיא עושה, הרי שזה אומר שהכוח הראשון / סיבת כל הסיבות, היא עצמה הכוח שמניע את הכל, והיא עצמה בהחלט בעלת רצון עצמי. ז"א ... אנחנו מדברים כאן על נקודת המבט שממנה אפשר לייחס ביטוי של רצון עצמי לכוח שמניע את המציאות כולה. ז"א בהחלט ניתן להבין שלמציאות עצמה יש רצון עצמי. כי הכוח הראשון שמניע את כל האירועים, וזה כלל לא משנה כיצד הוא יוגדר, בין אם הוא כוח אקראי, או אם נגדיר אותו ... וכיו"ב? וגם יש להבין, אם בנקודת הכוח הראשונה יש רק בחירה חופשית מלאה, אז כיצד זה שבמציאות שלנו יש כוחות שהבחירה החופשית שלהם מוגבלת. כי זה ביטוי לתכונה של השורש. ואם השורש הוא בלתי מוגבל, אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש ... וגם זאת טעות מחשבתית, אך אין כאן המקום. ובכל מקרה, ניתן להבין שאם נסתכל לרגע אחד על המציאות כולה, נראה שהיא עצמה שיא הביטוי של רצון עצמי. כי כל מה שקיים, הוא ביטוי של רצון עצמי של הכוח שמניע את המציאות. וזה בעצם אומר, שהשינויים שיש בעולם, הם ביטויים לחוסר שביעות הרצון המתמדת של הכוח שמניע את העולם. כי אם הכוח שמניע את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח שמניע את המציאות, הוא חסר שביעות רצון מתמדת. ואפשר עוד להעמיק ולומר, שאם בנקודת ההתחלה לא הייתה שום שביעות רצון, הרי שלא הייתה מתקבלת כל החלטה לגבי ... שביעות רצון. כי עצם קיומו של הרצון, הוא מעיד על קיומו של חיסרון. כך שנמצא אם כן, שהמציאות עצמה מטבעה, היא חסרת שביעות רצון. כי אילו היא הייתה שבעת רצון, לא היה כל שינוי בעולם וכולי. וזה בעצם אומר, שהאדם עצמו גם אם הוא ... שם יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את הרצון. והשאלה השנייה הייתה, האם במציאות שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות בעולם שהיא חסרת כל רצון עצמי. כי רצון עצמי הוא בסך הכל תיאור של רצף ... בדבר אחד. כי על שתי ישויות זהות לחלוטין, לא אומרים שהן שתי ישויות. וכל ישות שקיימת במציאות, (כולל ה"אין" שהוא היפוך ה"יש"), הכל תמיד יש בו חיסרון. כי כל דבר שקיים, הוא תמיד חסר את כל מה שנפרד ממנו. ולכן תמיד יש לאדם רצון ... לגן עדן היא על ידי אמת. דהיינו, על ידי זה שהאדם מחפש את האמת. כי יש אמת, שהיא תפישת מציאות אחרת. כאשר האדם מגיע אליה, אז ורק אז הוא מרגיש את גן עדן ממש. ואת זה יכול לגלות האדם, רק על ידי זה שהוא מחפש את האמת. ולחפש את האמת, ... של עצמי? וכיו"ב שאלות שגורמות לאדם בסופו של דבר לקבל שכל, שכל שגורם לאדם להבין את המציאות, שכל מעל השכל הרגיל, שכל שכאשר יש אותו לאדם, זה עצמו גן העדן ממש. ...

... ושום חוסר וודאות כלל. כי בנקודת האמת המוחלטת, הכל ברור כשמש, שמאירה באור של שכל אין סופי. כי בשורש המציאות כאשר הכל אחד ממש, שם אין שום שאלה כלל, ולכן הוודאות כ"כ גדולה. כי שם הכל כ"כ ברור, עד שאפילו תשובות אין שם, ואפילו ידיעה אין שם, כי אין מה לדעת, כי הכל אחד, ושם היא ... מתרחק מה"אני" האמיתי שלו, שהוא נמצא לפני הזמן כולו, שהוא ורק הוא החיים האמיתיים, שהוא ה"אני" שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לצאת מההרגלים המעשיים והמחשבתיים שלו. ועל האדם לשנוא את ההרגל, ולאהוב את ההתחדשות ואת ההתחלות החדשות. ועל ...

... האם יכול להיות שיש אלוהים? איפה נמצא אלוהים? האם אלוהים קיים? האם אלוהים הוא המציאות? האם אלוהים הוא בתוך המציאות? האם אלוהים הוא חלק מהמציאות? האם המציאות היא חלק מאלוהים? מה זה אלוהים? מה זה מציאות? קיום אלוהים הרצאה על אלוהים, האם יכול להיות שיש אלוהים? איפה נמצא אלוהים? האם אלוהים קיים? האם אלוהים הוא המציאות? האם אלוהים הוא בתוך המציאות? האם אלוהים הוא חלק מהמציאות? האם המציאות היא חלק מאלוהים? מה זה אלוהים? מה זה מציאות? קיום אלוהים ועוד קיומו של אלוהים, הוכחות לאלוהים, האם אלוהים מחוץ למציאות? האם אלוהים מעל המציאות? האם יכול להיות אלוהים אין סופי? ...

... דבר. ועל ידי זה האדם כבר לא רואה בשום דבר כדבר אכזרי, אלא הוא רואה ומבין את הדבר הטוב שיש בכל דבר. כי בעולם שלנו יש פנימיות וחיצוניות. ומצד הפנימיות של המציאות, הכל אחד תמיד. ומצד הפנימיות של המציאות שהכל אחד, ממילא לא יכול להיות שום אכזריות, אלא הכל שלום מוחלט. אבל שלום מוחלט שכזה שבו הכל אחד, הוא לא ... רגיל, שיש בו טוב ורע, ורחמים ואכזריות, ושלום ומלחמה כפשוטם של דברים. אבל מהצד השני, האדם גם יודע לראות את האחדות שיש בכל דבר ודבר. ואז ממילא האדם חווה את המציאות בצורה כזו, שבה אין שום אכזריות בעולם, רק הכל רחמים פשוטים והכל טוב אמיתי. ונסכם את העניין ונאמר, כי בעולם ... מבחינה חיצונית, אבל עבורו המקום הזה נחשב לגן עדן של ממש. כי בסופו של דבר, זה הכל בעיני המתבונן בלבד. ובחזון אחרית הימים האמיתי, בו האדם יבין את השכל של המציאות, ויבין את הסיבה של כל דבר, ויבין מדוע כל דבר הוא כך ולא אחרת. ועל ידי זה שהאדם יבין את השכל של המציאות, על ידי זה האדם יאהב את המציאות באמת, ועל ידי זה הוא יחיה איתה בשלום אמיתי. ...

... האובססיה, על האדם לחקור עוד פנימה ולהגיע לסיבות שיוצרות את הרצון עצמו. ז"א, על האדם לנסות להבין, מה בתפיסת המציאות שלו, יוצר את הרצונות, שיוצרים את הרגשות, שיוצרים את המחשבות, שיוצרים את הפעולות ...

... את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות, להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמית אליעד: שאלה - בוויכוח מה עדיף, להיות צודק, טועה או שזה לא משנה? התשובה שתלוי ... אם אתה צודק, אתה בבעיה? אדם משיב: בוויכוח עם המציאות. אליעד: נכון, עם המציאות. בכל הוויכוחים אתה יכול להגיד אני צודק, אתה צודק אבל יש ויכוח אחד שלא משנה אם אתה צודק, אתה בבעיה. יש מציאות, קורה משהו ואתה יכול או איכשהו לנצח אותה או להניף דגל לבן. אבל אם אתה אומר - אני צודק, אז בסדר ... אדם קורים דברים ואז הוא חושב מי צודק, אני או המציאות? זה כן מגיע לי, זה לא מגיע לי, לך לבית משפט, שים פתק בכותל. מה זה משנה אם מגיע לך או לא? יש מציאות ואתה צריך או למצוא את הדרך לשנות אותה או לקבל אותה. זה סוג של ויכוח שגם אם אתה מנצח בו, אתה ... צודק, אתה בכל מקרה מפסיד. לפעמים אדם רב עם המציאות וחושב שהוא צודק. באמת? את מי אתה מעניש? בכך שאתה חושב שאתה צודק, אתה מעניש את עצמך. עדיף להגיד שאתה טועה והמציאות צודקת, מאשר להגיד שאתה צודק. יש אמת, מה האמת זה כבר שאלה אחרת אבל יש אמת. ולמה אדם רחוק מהאמת? ... אבל אתה רחוק מהאמת. אם אדם היה אומר לאמת, למציאות, "מה שאת אומרת את צודקת ומה שאני חושב אני טועה", אם הוא היה מתבטל בפני האמת, אז ממילא היו לו חיים ... כשאתה אומר - אני יודע שזה לא בסדר. אני יודע שהמציאות לא בסדר... באמת? איך אתה יודע שהמציאות לא בסדר? "אני יודע כי ככה וככה וככה". ומי אמר שמה שאתה יודע נכון? "אני אמרתי". ומי אמר שמה שאתה ... לך לצאת טועה ולא צודק. לדוגמה בוויכוח מול המציאות, עדיף שתחשוב שאתה טועה ולא שתחשוב שאתה צודק. אם תחשוב שאתה טועה, אולי תגיד למציאות את צודקת ואז תהיה צדיק, כי מבחינתך הכל בסדר. אבל אם אתה אומר "לא, אני הצודק" - אז אתה בבעיה. הרצון לצאת צודק - הוא בעייתי כשהוא מגיע מול המציאות או מול האמת. כשאתה לא מוכן להודות ולהתחבר לאמת, אתה בקונפליקט. אם אתה נלחם במציאות, זה לא משנה כמה אתה צודק, אתה בבעיה. ולא משנה כמה אנשים תומכים בך, אתה בבעיה. ולא משנה אם כולם אומרים שאתה צודק, אתה בבעיה. למה? כי המציאות לא מעניין אותה אם אתה צודק או לא. ולא אכפת לה מה אתה חושב או מה כולם חושבים. לא אכפת לה מה אתה מרגיש ולא משנה לה מה אתה מאמין. לא משנה, זאת המציאות. היא עושה מה שהיא רוצה. או מה שהיא רוצה, או קורה מה שקורה. זה לא מעניין אותה בכלל אם אתה צודק או מה אתה חושב, זה המציאות. אתה יכול רק להשלים עם זה או לחסל את זה. מה ההפך המוחלט של מה שאני אומר? לדוגמה, אם היית נלחם עם המציאות והיית בטוח ב100% שאתה צודק, כל כך בטוח עד שלא היית יכול לחשוב שזה לא ככה, נגיד, אז לא היית יכול לחשוב שהמציאות לא חושבת ככה ואז כל המציאות הייתה מתהפכת או שאתה היית נעלם, נגיד. הייתה נגמרת המלחמה. אבל בד"כ כשאתה אומר שאתה צודק, אתה לא באמת חושב שאתה ב100% צודק. אז אתה סתם נלחם עם המציאות. אתה גם לא בטוח שאתה צודק וגם נלחם במציאות? אז מה יוצא לך מזה? אתה רק סובל. אדם שואל: כשאומרים את המילה מציאות, זה כולל את כל בני האדם, כל החיות, זאת אומרת כל דבר שאני מתווכח איתו הוא המציאות? אליעד: נכון.