פרדוקס האבן / פרדוקס הכול יכול / טיעון התכונות הסותרות - מהו הפרדוקס? ומהי האמת?... או, האם שלמות יכולה להיות חסרה ולא מושלמת? וכיו"ב בצורות שונות. בד"כ השאלות האלו מופנות כלפי אלוהים הכל יכול. אך כפי שכבר ביארתי, אלוהים הכל יכול, הוא המציאות הכל יכולה כך שצריך לברר את האמת לגבי העניין הנ"ל. בטרם נשיב על השאלה, נשאל עוד מספר שאלות, שמי שיבין את השאלות הבאות, יבין ממילא גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה ... היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה / ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, האם המהות הנצחית של המציאות יכולה להעלים את עצמה ולהסתיר את עצמה? ונסביר את השאלה: מאחר שהמהות מהווה כל דבר, ממילא נשאלת השאלה האם המהות יכולה להעלים את עצמה. לכאורה זהו דבר בלתי אפשרי. כי מאחר שהמציאות מהווה כל דבר, כיצד היא יכולה שלא להיות. כך שאפשר לשאול, האם המהות של המציאות מסוגלת להוות משהו שלא יהיה היא עצמה ממש? אפשר גם לשאול שאלה נוספת על המציאות, האם המציאות מסוגלת ליצור מציאות נוספת זהה לה לחלוטין ועדיין להישאר המציאות היחידה? אפשר גם לשאול, האם המציאות מסוגלת לקחת את המהות האחת שלה ולהוות ממנה דברים שונים שיראו כשונים זה מזה? אפשר גם לשאול, האם אפשרי שרצון אחד יצור המון רצונות שונים זה ... של האדם, שאינו מסוגל להבין ששני דברים שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל מהות אחת. לא רק שפרדוקס האבן אפשרי, אלא שהוא קיים ממש בכל רגע מחדש. בכל רגע ורגע המציאות עצמה יוצרת אבן שהיא לא יכולה להרים אותה. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות מהווה ויוצרת שכל כ"כ קטן שחושב שיש לו שאלה גדולה כמו פרדוקס האבן, זה בעצמו התשובה לפרדוקס האבן. ונסביר: המהות של המציאות היא אין סופית. היא חסרת צורה. חסרת זמן. וחסרת מקום. המהות של המציאות, דהיינו, הדבר שנמצא ומחייה כל דבר, המהות הזאת היא נצחית ואין אפשרות שהיא לא תהיה קיימת או שיהיה משהו שהוא אינו היא. יחד עם זאת, במקביל לכך ... מה שקיים, תוך כדי זה אותה המהות מסתירה את עצמה בתוך דברים שנראים שונים זה מזה. מרצון יחיד של ישות אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא כ"כ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא כ"כ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ואת מי שהיא באמת. אך תוך כדי זה היא כמובן קיימת ומהווה את כל מה שקיים. לסיכום: עצם קיומו של פרדוקס האבן, הוא בכלל התשובה לפרדוקס עצמו. השכל של האדם כ"כ קטן, שהוא בכלל לא מבין שהשאלה שלו היא עצמה התשובה על השאלה שלו. עצם זה שהמהות האין סופית של המציאות, יצרה אפשרות של הפכים / קונפליקטים / שינויים / סתירות / פרדוקסים לכאורה וכולי, ואת כל זה היא יצרה ממהות אחת, זה עצמו פרדוקס האבן בהתגלמותו. מצד ההיגיון האנושי, זה נראה כלא הגיוני שמהות אחת תהווה דברים שונים שיראו כשונים זה מזה, אך זו המציאות. מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני שישות אחת תהיה בשני מקומות בו זמנית ועדיין היא תישאר אותה הישות, אך זו המציאות כידוע (פיזיקה: סופרפוזציה קוונטית). מצד ההיגיון האנושי, לא הגיוני שמרחב מקום שלם יכנס בתוך מחשבה אחת שנמצאת בתוך ראשו של אדם שחולם חלום. לא ... זה עצמו שהאדם מרגיש רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל האנושי. זאת ההתגלמות של צמצום האין סוף, זאת ההתגלמות של כוחה האין סופי באמת של המציאות שאינה חסרה דבר, ויצרה ממהותה ישות שמרגישה חסר ועדיין היא עצמה אינה חסרה דבר! לסיכום: המציאות נפלאה ומופלאה. צריך להתבונן וליהנות מהניסים והנפלאות שיש בכל רגע מחדש. ...