... = מחשבה אמיתית. הסיבה היחידה שהאדם אינו מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, היא רק משום שהוא רחוק מהאמת. כאשר האדם אינו רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת = חוסר הצלחה. אי ידיעת האמת = האדם אינו יודע את כל האלטרנטיבות שלו. אי ידיעת ...

... בפני הרצון מצד האמת הפנימית זה נכון, כי אם הוא יחווה את המציאות בשלמות, יבין את האחדות בשלמות, אז לא יהיו לו יותר רצונות, כי שם הכל אחד ממש ואין הבדל בין דבר אחד לאחר, והכל טוב כאחד, ואין רצון ואין דבר ... שירצה ברצון אינסופי לדעת את השלמות, את האמת את האחדות - המציאות הוא יגיע באמת למקום אינסופי שבו אין דבר העומד בפני הרצון. ושיהיה לכולם המשך יום של בחירה חופשית באמת, לבחור את כל מה שהוא רוצה. ...

... מדוע? האדם נמצא בתוך מציאות אין סופית, מרגיש לבד ואין מי שיעזור לו. אך מהי האמת? האמת היא שהאדם בכלל אינו נמצא לבד בשום מצב. על האדם להבין את הדבר הבסיסי ... ומאוחדת באחדות גמורה עם המציאות כולה. המציאות מהווה בכל רגע את התודעה של האדם. כל התודעה של האדם מלאה כולה במהות של המציאות. מצד המהות של המציאות, האדם נמצא על קרקע מוצקה ואין סופית. מצד המהות של האדם, הוא מחובר באחדות גמורה לכל דבר שנראה לו כחיצוני לו. מצד המהות של המציאות, הכל זה אחד. מצד המהות של המציאות, האדם אינו נפרד ממנה כלל בשום צורה. תחושת הנפרדות של האדם מהמציאות, היא רק מהצד של האדם, בגלל הדמיון של האדם. אך מצד האמת התודעה של האדם מאוחדת עם המציאות כדבר אחד. כאשר האדם מבין את הדבר הזה, ממילא אין לו שום פחד משום דבר. אם ייקח האדם כל פחד באשר הוא, ויחקור את שורש הפחד, הוא יגלה ... משחררת את האדם מכל פחד. המציאות אוהבת את האדם כמו שהיא אוהבת את עצמה. מצידה של המציאות אין אדם + מציאות. מצידה של המציאות יש רק מציאות. האהבה של המציאות לאדם, היא האהבה של המציאות את עצמה. כאשר האדם מעמיק בעניין האחדות הנ"ל, ממילא כל הפחדים שלו נעלמים. ולכן אמר רבי נחמן, כי הכלל והעיקר הוא לא לפחד כלל. משום ... בכל זמן באחדות גמורה עם המציאות כולה. מצד האמת, לא משנה מהי הצורה החיצונית של המציאות, המציאות עצמה היא תמיד אותו הדבר מצד מהותה. כאשר האדם חושב בטעות שהוא זאת הצורה החיצונית של המציאות, מכאן מגיע הפחד. כי הצורה החיצונית של המציאות משתנה כל הזמן = פחד מפני שינוי. כאשר התודעה של האדם יודעת מה היא באמת וחייה מתוך נקודת המבט הזאת, ממילא אין פחד בעולם כלל. ...

... ולהתקרב אל האחדות - בו זמנית כשאדם מתבונן על האחדות והשלמות של המציאות בעין אמיתית, אז מצד אחד הוא רואה, כמה הוא רחוק ממנה, אבל מצד שני, ההסתכלות הזאת, מאפשרת לאדם להבין להיכן הוא רוצה להגיע, וממילא גם להגיע לשם. וכאשר האדם רוצה להתחבר אל האחדות של המציאות, הוא בעצם מטעה את עצמו, בכך שהוא חושב שהאחדות רחוקה ממנו. ולכן הוא סובל, מכך שהוא רוצה להתקרב לאחדות. שזה ...

... אחד הדברים הכי גרועים שיש, אחד הדברים הכי טובים שיש שזה עוזר לבן אדם להשיג את המטרות שלו ומצד שני זה אחד הדברים הכי גרועים שיש כי הוא בעצם מפתח תלות בכסף כי הוא אומר לך "תקשיב בלעדיי אתה לא תסתדר". ש: רק שהמציאות עם כסף אז זה כמו מקודם אמרת את זה. אליעד: כן מצד אחד הוא אומר "אין בעיה מה שאתה צריך אני אביא לך, מה אתה רוצה תביא כסף נפתור לך, יש לך כסף תשיג הכל" מצד שני ...

... שום דבר / לעשות שום דבר. כי האדם, תמיד הוא רוצה לשנות את המציאות, ולעשות אותה בצורה אחרת, שנראית לו טובה יותר. וגם כאשר נדמה לאדם שהוא מרוצה מהמציאות, פתאום צץ בתוכו רצון לשנות את המציאות. והאדם כל הזמן מנסה לשנות את המציאות, בלי להבין, מה בדיוק הוא מנסה לעשות. ובפרט שהאדם יודע מראש, שגם אח"כ הוא לא באמת יהיה מרוצה. ואעפ"כ, הוא ממשיך לשנות את המציאות. והכי קשה בעולם, זה להיות מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא עכשיו, בלי לרצות לשנות אותה. והאדם מוכרח להתבונן היטב ולהבין: מה מניע אותו, לעשות את המעשים שלו? ומה מניע אותו, לרצות את הרצונות שלו? ומה מניע, את חווית החוסר ... ומה מניע, את הרצון שלו להרגיש טוב? ומה מניע אותו לחשוב, שהמציאות היא לא מושלמת, כפי מה שהיא עכשיו? ומה מניע אותו, להיות קיים, ולדעת שהוא עצמו קיים? וכולי. עד שהאדם מקבל שכל אמיתי, ורואה את האמת, שהכל אחד ממש וכולי. ...

... של האמת הרוחנית. וכאשר האדם מקבל עצה, הרי שהוא בעצם מקבל שכל. וגם אם העצה הזאת היא מעשית ופרקטית, הרי שיש בכל עצה גם שכל כלשהו, שהוא בעצם צורת ההסתכלות על המציאות, שממנה נבעה העצה הזאת. וכאשר ...

... על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית, בינך לבין הלקוח. ובאופן כללי, ככל שאתה מביע יותר הזדהות והסכמה, עם תפישת המציאות של הלקוח, כך נוצרת יותר הזדהות רגשית בינך לבין הלקוח. וכאן ברצוני לחדד, כי בעולמו של כל אדם, ...

... לדעת שלא משנה כמה שהוא ינסה להיות יצירתי, הוא יכשל. כי מבחינה לוגית, אין דרך שהאדם גם יהיה הוא עצמו, וגם בו זמנית הוא יהיה משהו אחר שיוכל להסתכל על המציאות שבתוכה הוא נמצא. והחכם האמיתי השכל שלו גדול כ"כ, עד שהוא מתגבר גם על הקושי הנ"ל. ואיך הוא עושה את זה? את זה יכול האדם ... להסביר לאחרים את הפתרון, אלא רק להראות להם את הדרך בלבד. ומעניין לעניין באותו עניין נוסיף, כי יש כאלו שהם טוענים שהם ראו את התמונה המלאה (אלוהים / המציאות וכיו"ב). והם אינם אלא טועים. כי אם הם ראו, הרי שזאת לא התמונה המלאה. כי הרואה נפרד מהדבר שאותו הוא רואה. ולכן אם האדם אומר שהוא ראה את התמונה המלאה (ראה את אלוהים / כל המציאות כולה וכיו"ב), הוא אינו אלא טועה ומטעה גם אחרים. כי ברגע שהאדם רואה איזה דבר, ממילא יש במציאות 3 ישויות. שהן 1 - האדם שרואה. 2 - הדבר שאותו האדם רואה. 3 - המחשבה שמקשרת בין האדם לבין הדבר שאותו הוא רואה. ולראות את ... הוא עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ולכן לעולם האדם לא יכול להבין איך נוצר הזמן וכיו"ב. כי כדי להבין איך נוצר הזמן, לשם כך צריך האדם לדמיין מציאות של אין זמן, שממנה נהיה זמן. אבל ברגע שאנחנו אומרים שיש מציאות ללא זמן, שממנה נוצר זמן, ממילא תיארנו סוג זמן נוסף ושונה מהזמן שעליו אנחנו אומרים שהוא נוצר. וממילא לא מצאנו את ההסבר ... כי המחשבה עושה סוף. והתמונה המלאה היא כולה אין סוף. ואי אפשר להכיל אין סוף בתוך סוף, ושעדיין הוא יישאר אין סוף. ומשום כך, כל האומר שהוא ראה את כל המציאות כולה, את התמונה המלאה וכל כיו"ב, הוא אינו אלא טועה ומטעה את עצמו ואת האחרים שמאמינים לו, ושהם לא מבינים את דקות העניינים ... אין סוף לא יכול להיכנס לתוך מחשבה. ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף על פי כן, כדי להיות מאושר, על האדם להבין את כל המציאות כולה וכן לראות את התמונה המלאה. אך מה יעשה האדם שהוא לא יכול לראות את התמונה המלאה? וכפי שאמרנו, אכן יש כאן סוד. כי יש ... סוג שהוא, הוא רק משום שהאדם בתוך תוכו מדוכדך מכך שהוא לא יכול לראות את התמונה המלאה. כי זה ברור מאליו, שאילו היה יכול האדם לראות את התמונה המלאה של המציאות, ממילא הוא היה מבין את המציאות, והוא היה חי איתה בשלום. אך האדם מוגבל לראות את התמונה המלאה, ולכן האדם מדוכדך כ"כ כל החיים שלו, ולכן האדם לא מאושר בחיים ...

... לחשוב בצורה שונה מהרעיון שהוצג. כך שדיבור אובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הדעה שלך, כאילו הוא אמת אובייקטיבית שמחוייב המציאות שזו האמת. ודיבור סובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הטענה שלך, כטענה סובייקטיבית, שלא מחוייב המציאות שיסכימו איתך. לדוגמא: "יורד עכשיו גשם בחוץ", הוא משפט בצורה אובייקטיבית, שאומר לך שיורד עכשיו גשם כעובדה אובייקטיבית (שגם היא סובייקטיבית, ...