... כל מה שאתה אומר לו, ואפילו מצב כזה, שלא רק שהוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אלא שהוא גם רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו. ואז כאשר האדם נמצא
במצב תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ושהוא רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אז ממילא אתה יכול לגרום לו להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים, גם אם הוא לא היה עושה את זה בצורה ... שאקנה לך דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתקנה לו? תרצה שאני אעשה דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתעשה? אז כאשר אתה שואל אותו את השאלות האלו, אז המוח שלו נכנס
למצב תודעתי שהוא מסכים איתך. ולא רק שהוא מסכים איתך, אלא גם שהוא היה רוצה שמה שאתה רוצה שיקרה, שזה באמת יקרה. או לדוגמא: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות דבר כלשהו. אז אם תשאל בצורה ישירה, ... לא. אבל אם לפני כן תשאל אותו, מה דעתך ש... על משהו שאתה יודע שהוא יענה לך בחיוב ותשובה חיובית. ותעשה את זה מספר פעמים, אז בכך אתה מכניס את האדם
למצב תודעתי שהוא רוצה להסכים / מסכים איתך. ואז יש הרבה יותר סיכוי שהוא יסכים איתך גם על הדבר שבלי המניפולציה הזאת, היה פחות סיכוי שהוא יסכים איתך. ואבהיר עוד, שיש שני מצבים: והמצב הראשון ... מצב רוחו של האדם השני. ז"א האדם השני לא מפיק הנאה ותועלת רגשית, מכך שהוא השיב בחיוב למה שענית לו. שבצורת שאלות כאלו, מצד אחד אתה מכניס את האדם
למצב תודעתי שהוא מתרגל להסכים איתך ולהשיב לך בחיוב, אבל עדיין יש מצב יותר חזק, שבו הוא נכנס למצב רגשי שהוא רוצה להסכים איתך. ואת זה עושים על ידי שאלות, שאתה יודע שלא רק שהוא ישיב עליהן ... שמישהו ישיב לך בחיוב על דבר כלשהו, עליך להיזהר שלא לשאול אותו לפני כן שאלות שאתה יודע / חושב שאולי הוא ישיב לך עליהן בשלילה. כי זה מכניס אותו
למצב תודעתי שהוא משיב לך בשלילה במקרה הטוב, ואפילו רוצה להשיב לך בשלילה במקרה הרע. כי לפעמים אתה מציע למישהו משהו, והוא חושב שזה יכול לגרום לו נזק. והוא מסרב. ואז הוא נכנס
למצב תודעתי שבו הוא לא רוצה להסכים איתך. כי הוא הופך להיות חשדן לגבי ההצעות שלך. ואז אח"כ הרבה יותר קשה לשכנע אותו להשיב לך בחיוב על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. ועוד אוסיף, כי
המצב התודעתי שהאדם נכנס אליו שהוא מתרגל לרצות להשיב חיובי / שלילי, משפיע לא רק על מה שהוא ישיב לך לשאול נוספות, אלא גם על מה שהוא ישיב אח"כ לאנשים אחרים על נושאים אחרים. והאדם משיב לך בחיוב ...