... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, ... לשאול את אמא". יפה עכשיו השאלה היא כזאת בעיקרון את אותו מסר יש שתי דרכים להעביר, תסתכלו ... הוא מעביר עליה ביקורת תוך כדי. אליעד: תסביר. ש: יש שם מסר סמוי "מה יש לך בעיה בהבנה". ... שמסתתרת "בהבנת או לא הבנת", "לא הבנת" זה גם כן יש איזה מסר נוסף שמולבש על השאלה זאת כאילו ...

... קודם. אם לדוגמה אתה נגיד מתעלק עליה אז אתה בעצם מעביר לה מסר, אני חייב שאת תאהבי אותי. עכשיו, אני חייב שאת תאהבי אותי ואז היא אומרת, אהה באמת, גם אתה חייב לאהוב אותי. אם ... נגיד. במובן של, אני יכול להסתדר לבד. זה כאילו מעביר לה מסר, אוקיי, רגע, גם אני יכולה להסתדר לבד. מצד שני, מה הבעיה? ששני המסרים האלה של אתה יכול להסתדר לבד פלוס אף פעם לא ...

... בטוח בעצמו במשהו, ואתה רוצה שהוא יהיה בטוח בעצמו בדבר הזה, תחזק את הביטחון שלו בעצמו לגבי דברים אחרים. לדוגמא, נניח שהוא אומר איזה משהו של מידע, תאשר את מה שהוא אומר, ותעביר לו מסר של "אתה יכול לסמוך על עצמך". זה יגרום לכך שהוא ירגיש יותר בנוח לסמוך על עצמו, גם לגבי הדבר שיש לו ספק לגביו. כדי ליצור ... אם השומע לא מכיר את המושג בכלל, זה יוצר אצלו חוסר נוחות גדול מידי. מצד שני הוא עדיין מרגיש קרבה מסוימת ולא מרגיש מספיק בידול, בהנחה שרוצים ליצור תחושה כזאת. אם אתה אומר בשיחה מסר תת הכרתי כלשהו, ואתה חושש שהשומע שם אליו לב יותר מידי, או אם אתה אומר מסר כלשהו שאתה לא רוצה שהשומע יתמקד בו מסיבה כלשהי, בצע פעולת הסחה, של העברת נושא. או אמור משפט הבהרה שקרי, לגבי הסיבה ...

... אם הוא יעשה Y הוא יהיה חכם. "לעשות X, זאת טיפשות . החוכמה היא, לעשות Y". - כאן יש מסר קיצוני יותר. שהוא יותר טוב מהיבט מסוים. אבל הוא גם עלול ליצור התנגדות אצל השומע, שלא יהיה מוכן לקבל את זה שהוא בעצם טיפש בעיניך. "לעשות X, זאת חוכמה . החוכמה האמיתית היא, לעשות Y". - כאן יש מסר יותר חלש. אבל היתרון שלו הוא, שמהצד של השומע, יש פחות התנגדות לקבל את המשפט, כי הוא לא שולל אותו. וכך ניתן להוסיף ולשלב משפטים כגון, "לעשות X, זאת חוכמה קטנה. החוכמה ... הוא, שלפעמים אם תשדר שיותר מידי נוח לך לחשוב גם כמו הדעה הנגדית, זה בעצם עלול לשדר מסר שאומר, שאתה לא כ"כ בטוח בדעה שלך ושאתה אולי מהסס לגבי הדעה שלך, ושהדעה שלך לא מוחלטת בעיניך. ולכן דווקא רצוי לשדר, שבאופן חד משמעי אתה חושב את דעתך ושבשום פנים ואופן אתה ...

... הרצון להתנגד לטענה שלך. ולכן, צריך לדעת, מתי אם תביא דוגמא זה יגרום לשומע להסכים איתך יותר ומתי זה יגרום לו להסכים איתך פחות. לפעמים אתה רוצה להעביר למישהו מסר מסוים, אבל אתה חושד שאם תאמר לו את המסר, הוא יחשוד בך שאתה מנסה לעשות עליו מניפולציה כלשהי, ושאתה אומר את המסר הזה, לא בגלל ...

... וכמובן שזה שונה מ "אם תעשה X, אז תעשה את Y", שזה בעצם מעביר מסר ש Y יותר הכרחי. וגם יש לשים לב לדוגמא, לכך ש "אם תעשה X, אז תעשה את Y", זה שונה מ "אם תעשה X, אז תעשה גם את Y", וזה שונה גם מ "אם תעשה X, רק אז תעשה את Y" וכיו"ב, שלכל ניסוח יש ... בו עבור השומע. ואוסיף, שיש גם אפשרות להציג את הדברים בצורה שתעביר מסר לשומע, כאילו הוא חייב להשיג את מטרת המשנה, ואח"כ להבהיר לו שהוא לא חייב להשיג את המטרה הזאת, אלא הוא רק יוכל להשיג את המטרה הזאת. ובכך בעצם נאמר לו ג"כ שהוא כן חייב להשיג את ...

... שמהם ישתמע ומהם יועבר מסר לתת המודע של השומע, כאילו אתה יודע עליו דבר כזה או אחר, וזה לכשעצמו יכול להביא את האפקט הרצוי. כגון לדוגמא שאתה מספר לאדם עובדות שידועות לך, וכאשר אתה מגיע למידע שלא ידוע ... בניסוח השני, יש כאילו מסר כפול, שאומר אולי זה נכון וזה יכול להיות נכון, אבל זה לא באמת ככה. זה טוב לצורך שימוש כאשר רוצים לרכך שלילת מסר כלשהו. אם אתה רוצה לשכנע מישהו שיחשוב בצורה מסוימת ושיעשה דבר כלשהו, תגרום לו לחשוב שמי שחושב בצורה הזאת, הוא, מי שהוא היה רוצה להיות. לדוגמא, אתה יודע שהשומע רוצה לחשוב ... דהיינו, תעביר לשומע מסר סמוי, שכאילו רק אתה אוהב אותו ואחרים לא. או שאתה אוהב אותו יותר מאחרים. שזה בעצם לומר, שאחרים לא אוהבים אותו מספיק... לדוגמא, השומע אומר: "אתה מבין אותי?!" - תגובה אפשרית ...

... רטורית / רטוריקה / דיבייטינג - חלק 3 אם אתה רוצה להעביר למישהו מסר ואתה רוצה שהוא יאמין לך ויסכים איתך עליו, בעיקר כאשר מדובר על מסר שעלול לעורר אצלו התנגדות כלשהי, עליך להתחיל להעביר לו מסרים שהוא יסכים איתם / ירצה להסכים איתם / ישמח שהוא מסכים איתך / ירגיש טוב מכך שהוא מסכים איתך. זה יקל עליו להסכים ... / על מה שהוא עושה. אם אתה מציע למישהו הצעה, ואתה רוצה להעביר לו מסר לתת מודע, שיגרום לו לפחד לא להקשיב להצעה שלך, תוסיף ביטוי כלשהו, שיגרום לו להבין שמדובר בהזדמנות חד פעמית. לדוגמא " כרגע יש לך את האפשרות לרכוש את המוצר הזה שיעזור לך", ... ירצה, הוא יוכל לעשות את זה בקלות". כאשר בעצם בהתחלת המשפט הועבר מסר שכאילו מחזק את ההתנגדות של השומע למה שאתה רוצה לומר בסוף המשפט. ואח"כ בסוף המשפט אתה רוצה לגרום לשומע לחשוב שאם הוא ירצה, אז הוא יוכל לעשות את המאמץ המדובר. אלא, שאם תאמר ... מבחוץ גרם לי לכעוס. וכאשר האדם אומר "הכעיסו אותי", הוא בעצם מעביר מסר שהדבר לא בשליטתו. אך כאשר האדם אומר "כעסתי על X", הוא בעצם אומר שהדבר כן בשליטתו. ולכן, אם ברצונך לגרום לשומע לדוגמא לא לכעוס על מה שקרה לו, אז כאשר הוא מספר "הכעיסו אותי", ... לא בשליטתו ושהוא אינו תלוי בו. ולכן, אם אתה רואה לדוגמא שהוא מעביר מסר שהדבר תלוי בו, בצורה המינוחים והביטויים שהוא משתמש בהם, באפשרותך להחליף את הביטויים האלו, לביטויים שמעבירים מסר תת הכרתי, שאומר שהדבר לא בשליטת האדם. ובאופן כללי המסר הוא, שכאשר האדם חושב שהדבר בשליטתו, יש סיכוי גדול יותר שהוא ישנה אותו. ואם להיפך, אז להיפך. ובצורת הדיבור, אפשר לשתול ...

... השומע. ז"א אם אתה רוצה שהוא יעשה משהו. אז יש אפשרות לומר את זה בדרך של תעשה כך וכך ותקבל מזה, כך וכך. שבצורה הזאת, בעצם אתה מעביר מסר, שהוא צריך אותך ולא אתה אותו. אבל באפשרותך להתנסח גם בצורה של "נעשה" כך וכך בשביל כך וכך. דהיינו, לדבר בלשון רבים. כדי לתת לשומע תחושה שגם הוא עושה לך טובה ושהוא מגיע ... שהוא יבצע פעולה כלשהי. נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, תביע פליאה / חוסר אמון / תחושת הפתעה, כשאתה שומע את הדברים. בזה אתה מעביר מסר, של כאילו שאתה חושב, שלא יכול להיות שזה נכון. ועצם הבעת הפליאה שלך לדבר הרע שהוא אומר על עצמו, משדרת לשומע מסר, שאתה לא חושב עליו דברים רעים, אלא דברים טובים. נניח שמישהו אומר לך משהו, ולא הבנת משהו ממה שהוא אמר. ואז אתה מבקש ממנו להבהיר את עצמו. זה עלול לגרום לכך שהוא ירגיש ... זה בצורה ישירה, באפשרותך לדוגמא לומר לו את זה בצורה עקיפה. כגון לדוגמא, "אני לשמחתי הצלחתי לעשות X". כאשר המילה לשמחתי , היא בעצם מסר סמוי, שזה טוב ומשמח להצליח לעשות את הדבר הזה. כך גם המילה הצלחתי , שמשדרת, שיש כאן הצלחה כאשר אתה עושה את הדבר הזה. כך שאם לא, יש כאן כישלון. וזה בעצם מסר סמוי. כשאתה אומר למישהו דבר כלשהו ואתה רוצה שהוא ישים לב ויהיה מודע יותר, לכך שאמרת לו את מה שאמרת לו, כגון לדוגמא כאשר אתה אומר למישהו איזה מסר סמוי שאמור לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, ואתה רוצה שהמסר הזה לא יעבור מראשו, אלא שהוא יתבונן בו, במקרה כזה עליך לגרום לאדם השני לחזור על הדברים שאמרת, או לכל הפחות ... ושהוא לא יבין אותו, או מכך שהוא יחשוש שהמסר ארוך מידי עבורו ושהוא לא ירצה להקשיב לך, תוסיף איזה הבהרה, שתגרום לו לחשוב שמדובר על מסר קליל ולא עמוק. לדוגמא "בא אני אגיד לך משהו ", כאשר המילה "משהו" מעבירה לתת המודע של השומע, את המסר התת ההכרתי שאומר לו, שלא מדובר כאן על משהו עמוק, אלא על "משהו" / ... לו פחות לרצות להקשיב להם, כי הוא פחות ייחס להם משמעות עבורו. ושם דווקא צריך לומר לשומע, ביטוי שיגרום לו לחשוב שאתה מעביר לו איזה מסר חשוב... והכל כמובן לפי ההקשר של השיחה. אם אתה רוצה לגרום למישהו להקשיב לך, ואתה רוצה להעביר לו איזה מסר, ואתה חושש שהוא לא ירצה להקשיב לך, כי הוא יחשוב שמדובר במסר מורכב שהוא לא יבין אותו ושהוא לא יזכור אותו, במקרה כזה באפשרותך להעביר לו מסר תת הכרתי, שיאמר לו שאתה הולך לומר לו מסר שהוא יוכל להבין אותו ולזכור אותו. ואת זה אפשר לעשות לדוגמא על ידי זה שאתה אומר לו "יש כאן עיקרון מאוד פשוט" וכיו"ב, שגורם לשומע לחשוב שמדובר כאן על עיקרון ולא על מסר ארוך שאינו מוגדר מספיק ושיהיה קשה לו להבין אותו ולזכור אותו. "עיקרון / חוקיות" וכיו"ב, זה מייצג מסר מוגדר שיש לו מבנה שאפשר להבין ולזכור אותו יותר בקלות, מאשר מסר מופשט, שהשומע צריך לנתח אותו, להבין אותו, ואח"כ לזכור אותו. יש לשים לב לכך, שלפעמים אם תאמר למישהו שיש כאן עיקרון / חוקיות כלשהי, זה עלול להעלות אצלו אסוציאציה של ... לשמוע משהו מוגדר, ולפעמים הוא מעדיף שהמסר יועבר אליו בצורה לא מוגדרת ולא עקרונית ושהוא יחליט מה לעשות איתו. אם אתה אומר למישהו מסר, ואתה חושש שהוא יטיל ספק במה שאתה אומר / אם אתה מרגיש שהוא אולי לא יאמין למה שאתה אומר / אם אתה מרגיש שהוא חושב בליבו, מה אומר שמה שאתה אומר זה נכון, במקרה כזה, אחרי שאתה אומר את מה שאתה חושב בצורה אובייקטיבית כעובדה, מיד תוסיף מסר שאומר שלכל הפחות מדובר בתפישה סובייקטיבית שלך. כך שעל מסר כזה, השומע לא יכול להתנגד לו. ואעפ"כ מלכתחילה תציג את הדברים כאובייקטיבים, כדי שהם ישמעו אמינים יותר. לדוגמא, "אתה כרגע רואה מולך את המוצר הטוב ביותר שיש בשוק, לפחות ...