... והטוב שיוצרים המלחמה והרע / כשיש מלחמה, יש אחדות - מה המשמעות? אם נתבונן נראה, כי בשעת מלחמה ובשעת צרה, יש אחדות מאוד גדולה בתוך העם. כי בימים כתיקונם כאשר הכל פחות או יותר בסדר, אז המפלגות השונות עוסקות כל הזמן בלנגח אחת את השנייה. וכל אחד מנסה לנצח את חברו ולהוכיח שהוא הצודק. וכל אחד חושב שהוא הכי חכם ומנסה להיות זה שיוביל את המדינה. אך כאשר יש איזו צרה כללית, כגון לדוגמא כאשר הזמן הוא זמן מלחמה, או כאשר כל העולם מתגייס נגד מדינת ישראל וכיו"ב, אז במקרה כזה פתאום יש אחדות בעם. כי כולם זורקים את המחלוקות שלהם, ומתמקדים בעיקר שהוא בלנסות להגן על זכות הקיום של מדינת ישראל. כי כאשר המצב הוא מצב מלחמה, הרי שכולם מבינים שאם הם לא יתאחדו ככוח אחד להגן על המדינה, הרי שממילא לא תהיה מדינה, והם לא יוכלו להמשיך להילחם ביניהם על השלטון. ולכן האיומים שיש על מדינת ישראל, הם יוצרים איחוד דעות וכוחות משותף, של כאלו שבזמנים רגילים הם בעצמם נלחמים זה בזה. והמשמעות הרוחנית של העניין היא, כי כל אדם הוא בעצמו מדינה קטנה. כי בתוך כל אדם יש רצונות שונים שכל אחד מהם חושב שהוא הכי חשוב. ובתוך כל אדם ואדם יש מפלגות שונות, שהן הדעות השונות שיש בתוך האדם. וכאשר הימים כתיקונם, אז הכוחות השונים שבתוך האדם רבים זה עם זה ונמצאים במלחמה זה עם זה. כי בימים כתיקונם, כל הזמן יש בתוך האדם מלחמות פוליטיות בין הרצונות השונים שלו. כי רצון אחד רוצה שהאדם יעשה כך ורצון אחר רוצה שהאדם יעשה אחרת. וכל רצון רוצה להיות המנהיג. וכל דעה רוצה לנצח את הדעה האחרת שיש בתוך האדם. כך שהמלחמה הפוליטית, מתרחשת בתוך האדם עצמו. אלא, שבשעת מלחמה, כל הכוחות הפוליטיים עושים שלום זה עם זה, כדי לנצח את המלחמה. והכוונה היא, כי כאשר האדם מתבונן היטב אל תוכו, ורואה את המלחמה האמיתית שבה הוא נמצא, על ידי זה כל הרצונות וכל הכוחות וכל המחשבות של האדם, כולם מתגייסים לטובת ניצוח המלחמה הכללית שבה האדם נמצא. כי האדם נמצא במלחמה. מלחמה מתמדת בינו לבין המציאות. כי המציאות פועלת בצורה כלשהי שהאדם לא מבין אותה. וכאשר האדם נמצא בתוך מציאות שפועלת בצורה לא ברורה, על ידי זה האדם חווה כל הזמן תחושה של מלחמה. כי האדם צריך להילחם על כך שיהיה לו טוב. והאדם צריך להילחם על כך שלא יהיה לא פחות טוב או יותר רע וכיו"ב. כי אם היה שלום בין האדם לבין המציאות, הרי שהאדם היה לו טוב תמיד, והוא לא היה צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב. אבל מחמת שיש מלחמה בין האדם לבין המציאות, לכן האדם כל הזמן צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב וכדי ליהנות ולהרגיש שמחה. ושורש המלחמה של האדם במציאות, נובע מכך שהשכל של האדם נמצא במלחמה עם השכל של המציאות. כי מצד השכל של המציאות, האדם נמצא באחדות מוחלטת עם המציאות, למרות שהוא גם נפרד ממנה בו זמנית. כי האדם הוא לא המציאות, אלא הוא רק חלק ממנה. אלא ... חווה ומרגיש, וכל דבר שהאדם עושה, זה הכל ביטויים שונים של הכוח שמניע את כל המציאות, וגם את האדם שבתוכה. וכאשר האדם תופש את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, על ידי זה נוצרת מלחמה בין האדם לבין המציאות. כי מי שהוא חכם אמיתי, כאשר הוא רוצה איזה רצון, הוא זוכר שהרצון הוא לא שלו, אלא הוא ביטוי של הכוח שמניע את המציאות. והאדם הוא רק מוציא אל הפועל את ... אפילו לא עם ה"אני" שלו. וכל שכן שהוא לא מזדהה עם הרצון העצמי שלו. כי הוא מבין שהכל אלו רק ביטויים שונים של המציאות. ועל ידי ההבנה הזאת, האדם חי בשלום עם המציאות ולא נלחם בה. אלא, שכאשר האדם תופש את עצמו כנפרד מהמציאות, על ידי זה האדם נמצא במלחמה בינו לבין המציאות. כי יש את התהליך הכללי של המציאות. ויש גם את האדם עצמו שהוא יש לו את הישות העצמית שלו, את הרצון העצמי שלו, ואת המטרות האישיות שלו וכיו"ב. ואז בעצם האדם ... וכאשר האדם לא תופש את עצמו כישות אחת עם המציאות, וכאשר האדם לא מסתכל על עצמו בתוך המציאות, מנקודת מבט חיצונית למציאות שבה הוא כאילו לא קיים כלל, על ידי זה נוצרת מלחמה בין האדם לבין המציאות. כי אז האדם כל הזמן צריך להילחם על הרצון העצמי שלו ועל הקיום העצמי שלו. וכאשר האדם מרגיש ומבין שהוא במלחמה, על ידי זה נוצרת אחדות בין הרצונות השונים שיש בתוך האדם. כי כאשר האדם מרגיש רע ובדיכאון וכאשר האדם נופל לעצבות ולייאוש, על ידי זה נוצר שלום בין הרצונות השונים שיש באדם. ... וכאשר האדם מרגיש רע, על ידי זה כל הרצונות של האדם מתאחדים, וכל כוח הרצון של האדם מתמקד אך ורק ברצון להיות מאושר באמת ובשלמות. ועל ידי זה שהאדם מרגיש רע, דהיינו, שיש מלחמה שמאיימת על האדם, על ידי זה הכוחות שיש בתוך האדם מבינים שאם הם רוצים לשרוד ולא להיעלם, עליהם לעשות שלום ביניהם לבין עצמם, ועליהם להתמקד בלחפש ולמצוא את האושר האמיתי. כי ... לא באמת רוצה להיות מאושר באמת. וכאשר האדם מגיע לאיזה דיכאון עמוק וכיו"ב, אפילו לפעמים לסף יאוש ומחשבות אובדניות של התאבדות וכיו"ב, אז האדם בעצם מבין שהוא נמצא בשעת מלחמה קיומית והישרדותית. ואז האדם מאחד את כל הכוחות שלו ואת כל הרצון שלו אך ורק בחיפוש אחרי האושר המיוחל. ואז כאשר כל הכוחות וכל הרצונות וכל המשאבים של האדם מוקדשים לכך שהאדם רוצה להיות מאושר, על ידי זה האדם מנצח את המלחמה, ומצליח להיות מאושר באמת. ואחרי שהאדם מנצח את המלחמה הכללית, על ידי זה ממילא יש שלום גם בתוכו. כי אחרי שהאדם מנצח את המלחמה שיש בין ה"אני" שלו לבין ה"אני" של המציאות, על ידי זה לא רק שיש שלום בין ה"אני" של האדם לבין ה"אני" של המציאות, אלא שיש שלום גם בתוך הרצונות השונים של ה"אני" של האדם. ועיקר ניצוח המלחמה שיש בין האדם לבין המציאות, הוא על ידי זה שהאדם עושה שלום בינו לבין המציאות. כי כדי לנצח את המלחמה, לשם כך צריך לעשות שלום. כי כל זמן שאין שלום, תמיד תהיה אפשרות שתהיה

... להילחם בעד השלום, הרי שבזה עצמו האדם בעצם נלחם נגד המלחמה ובזה עצמו האדם יוצר מלחמה. ובכך שהאדם מנסה להיות מאושר, בזה עצמו האדם גורם לעצמו להיות לא מאושר. כי האושר הוא כאשר האדם מפסיק לרצות להיות מאושר. ...

מלחמה - למה אנשים ששים אלי קרב? למה אנשים נהנים להילחם? אם נתבונן נראה כי יש בני אדם שהם ששים אלי קרב, וברגע שיש איזו מלחמה ואיזו מהומה, ישר הם מרגישים אושר ושמחה, והם רצים אל המלחמה מתוך חדווה ושמחה. ואם נתבונן נראה עוד, כי ישנם כאלו שהם חסרי מצב רוח וחסרי מעש, וברגע שהם שומעים על איזו מריבה ואיזו מלחמה, ישר האדרנלין שלהם זורם בדמם וישר הם מרגישים שמחת חיים ורצים אל המלחמה. ויש גם כאלו שהם רבים ביניהם לבין עצמם, אך בשעת מלחמה, יש כולם מתאחדים למען מטרה משותפת. והשאלה היא, איך מלחמה יוצרת אצל בני אדם שמחה? והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך האדם שתהיה משמעות כלשהי לחיים שלו. והאדם מחפש את משמעות החיים. וכאשר יש ... יותר מרגיש סוג של תסכול, מכך שאין לו מושג למה בכלל הוא חי. והדברים האלו יוצרים אצל האדם חוסר מצב רוח וחוסר שמחת חיים. ולכן, יש כאלו שכאשר הם רואים איזו מלחמה ואיזו מריבה כלשהי, מיד הם מרגישים שמחה להשתתף במלחמה הזאת. משום שכאשר האדם נלחם, הוא מרגיש כאילו יש לו מטרה כלשהי. כי האדם נלחם רק עבור מטרות שנראות חשובות בעיניו. ולכן, כאשר האדם משתתף במלחמה, הוא מרגיש תחושת התעלות, כי אז הוא מרגיש שכאילו יש מטרה שלשמה הוא חי. כי יש כאלו שאם אין להם שום דבר שהם מוכנים להילחם בעבורו, אז אין משמעות לחיים שלהם. כי החיים הם ... אך ורק משום שאין לאדם שמץ של מושג למה באמת הוא חי. כי אם האדם היה מבין את המציאות, ממילא האדם היה מרגיש טוב, וממילא הוא לא היה צריך להילחם בכל מיני מלחמות מיותרות כדי להרגיש שיש משמעות לחיים שלו. אבל כאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, בגלל זה כאשר הוא רואה איזו מלחמה ואיזו מהומה, הוא מרגיש את טעם החיים. כי כאשר האדם נלחם, הוא חווה את הטעם של משמעות החיים. והתשוקה של האדם להילחם, היא ביטוי של הרצון הפנימי יותר של האדם, שהוא להרגיש את טעם החיים ולהרגיש משמעות בחיים. והמלחמה נותנת את זה לאדם. והשלמות היא, כאשר האדם שואל את עצמו למה המציאות היא כפי מה שהיא. והאדם שואל את עצמו את השאלה הזאת מספיק פעמים, עד שהאדם מגלה את הסיבה הראשונה של ... עצמו, למה הסיבה הראשונה היא כפי מה שהיא, עד שהאדם מגלה ומבין את האמת, מהי באמת תכלית החיים. ואז ממילא האדם מרגיש אושר אמיתי, גם בשעת שלום ולא רק בשעת מלחמה.

... פעם חושב שזה טוב ופעם זה טוב, האדם עובר כמו מטוטלת בין הרצונות הטובים. כל תחושת הרע, נובעת מהתנגדות של שני כוחות, ממש כמו מלחמות. בתוך כל אדם יש מצבים של מלחמת עולם. מלחמה זו מתרחשת כאשר יש ספקות וחוסר וודאות ואינו יודע לאן ללכת. הוא חש אבוד מכל הכיוונים. אם נתבונן על הסיטואציה נבין, שכל אדם שחווה התלבטות, יש בתוכו תקוה שיום אחד ...

... סבל, אבל כרגע האדם סובל, אז מה? להילחם? ומלחמות שנלחמות במלחמות זהו אותו הרעיון, והחיסרון הוא ההגדרות של כל דבר שזה טוב וזה רע, או זה נכון וזה לא נכון, כי המציאות היא ... זה טוב, אז למה לחפש את הטוב? כאשר בן אדם נלחם נגד מלחמה, אז אתה נלחם נגד המלחמה. אם אינך רוצה להילחם אז אל תילחם נגד המלחמה. כל אדם שאגדם עושה תמיד שולל את ההפך שלו. זה החיסרון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כל שיטה ושיטה ...

... השני, זו המצאה של האדם לטוב ורע. האדם נמצא בדיכאון קיומי כי הוא לא יודע מה טוב ומה רע, וכולם נלחמים בשיא הרצינות אחד בשני בשל הדמיונות שלהם. ומי שמכיל את האמת את המציאות, ואין שאלה מה המשמעות, כי הכל טוב, המשחק טוב. וכשיש נפרדות ואין תפישה של אחדות, יש מלחמה. גם מי שבאחדות, מפריד בין הטוב לרע, אך זה ללא אלימות, כי אין שלילה של הטוב או שלילה של הרע, זה אכן אמיתי ...

... ורק להיות אמיתי עם עצמך בשלמות. בעצם לחפש בכל דבר ודבר איך להיות אמיתי, בהכל, בלי לזייף בכלום. ומי שיהיה אמיתי עם עצמו, כמו לדוגמא: אדם עושה דיאטה, ותוך כדי הדיאטה, רוצה לאכול עוגה ועכשיו מתחילה מלחמה, אני אוכל, לא, אני לא אוכל, וכו', ומתעסק רק עם העוגה והעוגה היא לא באמת העניין, זה לא משנה אם יאכל אותה או לא, מה שמשנה זה ההתבוננות, למה אני בכלל רוצה כל כך את ...

... שם מים, והחושים הם אלו שאומרים לו שיש שם מים, והשכל אומר לו, אין שם מים, אך אין מלחמה ביניהם אם היה מבין האדם גם את השכל וגם את החושים ואיך זה עובד ביחד שלמרות שאין שם מים החושים רואים כביכול שיש מים. ועוד ... קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם אותו מכילה, ותפישת מציאות אחת, שתכיל בתוכו את סך כל הכוחות כישות אחת ממש. ואז ורק אז, חווה האדם בתוכו ...

... האמיתית שאדם מחפש צדק, כי הוא אומר, חשובה לי האמת והאמת והאמת, ומי אמר לך בכלל מהי האמת? ולמה אתה צריך להתעסק עם זה. ומי שמחפש צדק, זה בכלל אך ורק בגלל שרע לו בחיים, ואז הוא נלחם בין האמת לשקר, בין הטוב לרע, הוא משועמם. ואין לך מושג בכלל מה תפקידו של השקר, ותבדוק, במציאות יש גם אמת וגם שקר, גם טוב וגם רע. ואדם אין לו מושג למה ...

... מבין למה העולם קיים, ולמה יש טוב ויש רע, ולא שהרע הוא לטובה, כי אם המטרה שהרע לטובה, אז היו עושים מייד טובה, אולי יש סיבה לרע? ובגלל שאדם לא מבין שיש רע ומה הסיבה שלו, הוא נלחם ברע, הוא גזען, הוא בוחר בטוב ולא ברע. הרע הוא עצמו טוב, הרע ...