מלחמה - למה אנשים ששים אלי קרב? למה אנשים נהנים להילחם? אם נתבונן נראה כי יש בני אדם שהם ששים אלי קרב, וברגע שיש איזו
מלחמה ואיזו מהומה, ישר הם מרגישים אושר ושמחה, והם רצים אל
המלחמה מתוך חדווה ושמחה. ואם נתבונן נראה עוד, כי ישנם כאלו שהם חסרי מצב רוח וחסרי מעש, וברגע שהם שומעים על איזו מריבה ואיזו
מלחמה, ישר האדרנלין שלהם זורם בדמם וישר הם מרגישים שמחת חיים ורצים אל
המלחמה. ויש גם כאלו שהם רבים ביניהם לבין עצמם, אך בשעת
מלחמה, יש כולם מתאחדים למען מטרה משותפת. והשאלה היא, איך
מלחמה יוצרת אצל בני אדם שמחה? והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך האדם שתהיה משמעות כלשהי לחיים שלו. והאדם ... לו מושג למה בכלל הוא חי. והדברים האלו יוצרים אצל האדם חוסר מצב רוח וחוסר שמחת חיים. ולכן, יש כאלו שכאשר הם רואים איזו
מלחמה ואיזו מריבה כלשהי, מיד הם מרגישים שמחה להשתתף
במלחמה הזאת. משום שכאשר האדם
נלחם, הוא מרגיש כאילו יש לו מטרה כלשהי. כי האדם
נלחם רק עבור מטרות שנראות חשובות בעיניו. ולכן, כאשר האדם משתתף
במלחמה, הוא מרגיש תחושת התעלות, כי אז הוא מרגיש שכאילו יש מטרה שלשמה הוא חי. כי יש כאלו שאם אין להם שום דבר שהם מוכנים להילחם בעבורו, אז אין ... למה באמת הוא חי. כי אם האדם היה מבין את המציאות, ממילא האדם היה מרגיש טוב, וממילא הוא לא היה צריך להילחם בכל מיני
מלחמות מיותרות כדי להרגיש שיש משמעות לחיים שלו. אבל כאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, בגלל זה כאשר הוא רואה איזו
מלחמה ואיזו מהומה, הוא מרגיש את טעם החיים. כי כאשר האדם
נלחם, הוא חווה את הטעם של משמעות החיים. והתשוקה של האדם להילחם, היא ביטוי של הרצון הפנימי יותר של האדם, שהוא להרגיש את טעם החיים ולהרגיש משמעות בחיים.
והמלחמה נותנת את זה לאדם. והשלמות היא, כאשר האדם שואל את עצמו למה המציאות היא כפי מה שהיא. והאדם שואל את עצמו את השאלה הזאת מספיק פעמים, עד ... מה שהיא, עד שהאדם מגלה ומבין את האמת, מהי באמת תכלית החיים. ואז ממילא האדם מרגיש אושר אמיתי, גם בשעת שלום ולא רק בשעת
מלחמה.