... הגדול ביותר הוא מקום וזמן, כל דבר בעולם נמצא במקום ובזמן. אפילו מחשבה, רצון ותחושה. ואנחנו אומרים
שהמכנה המשותף לכל הדברים הוא שהם ישנם. אנחנו אומרים
שהמכנה המשותף של כל הדברים זה שהם ישנם, וכן מה שמקיף אותם זה מקום וזמן, וכאן יש סתירה. למה? כי להגיד שיש
מכנה משותף שהם ישנם זה אחד, ולהגיד שמקיף אותם מקום וזמן זה שניים. לא יכול להיות
שהמכנה המשותף הרחב ביותר הוא מקום וזמן, למה? כי המקום והזמן זה שניים. אני רוצה להוביל למהלך שתבינו שמה שמקיף את הכל זה ה"אין". האם אתה יודע מה
המכנה המשותף של כל הדברים? כלום. יש דבר אחד שנמצא בשווה בכל הדברים שבעולם, ומה הוא? הכלום. אפשר להגיד
שהמכנה המשותף של המקום והזמן הוא ששניהם ישנם. אבל אז תבין שזה שהם ישנם הוא בלי מקום וזמן. כשאתה אומר שהמקיף של הכל זה מה ... אבל אם אתה אומר שהמקיף זה זמן ומקום אז זה שניים, ועדיין לא הגעת לאחרון, אתה חייב ללכת עוד אחד אחורה.
המכנה המשותף של המקום והזמן צריך להיות מעבר לכל הדברים. ומה נמצא מחוץ לכל הדברים? כלום. כי הוא מחוץ לכל הדברים, הוא בשום מקום. מה ההפך מצורה? כלום. בסוף
המכנה המשותף לא יכול להיות שיהיה לו צורה, כי אם הוא צורה, אז יש משהו שמקביל לו, ואז הוא לא הראשון. על הראשון, אי אפשר לדבר ... ולכן הוא כלום. יבוא אדם ויגיד, אולי המהות היא בתוך הדבר עצמו, אולי בכלל אין מהות, למה אתה טוען שיש
מכנה משותף לכל הדברים, אולי בסוף אין מהות משותפת? אז נגיד לו נכון, יש
מכנה משותף לכל הדברים שה"אין" הוא המקיף של הכל. אני אומר שיש הוויה אחת של כל הדברים שהיא הכלום. אתה אומר, לשום דבר בעולם אין מהות, אז אגיד לו, נכון, מה שאמרת זה שיש להם
מכנה משותף שהוא "אין מהות". בעצם אמרת שהכלום הוא המהות שלהם. המהות היא השום דבר. מהות פירושו ההוויה של הדבר. הדבר שבלעדיו ...