... המוח של האדם חושב מחשבות שונות, לפי הפירושים שהוא מפרש את המידע שהוא קולט. כי המוח קולט מידע דרך החושים של האדם. ואח"כ המוח מנתח את המידע הזה, לפי ההקשרים והאסוציאציות שעולות למוח, ביחס לאותו המידע שהמוח נחשף אליו. ובכל פעם שהמוח נחשף למידע כלשהו, המוח מנתח מחדש את המשמעות של אותו המידע, על סמך הזיכרון של האדם ועל סמך חישובים שונים נוספים, שביארתי אותם במקום אחר. ובכל פעם שהמוח בא לנתח מידע כלשהו שהוא נחשף אליו, עולים וצפים במוח אפשרויות שונות, כיצד לפרש את המידע הזה. לדוגמא, שהאדם שומע ביטוי שיש לו ריבוי משמעות כזה או אחר. והמוח של האדם, כאשר הוא שומע את אותו הביטוי, אז הוא מבצע חישוב, שמחליט איזו ... לפרש אותה בצורות שונות, הרי שברגע שהמוח של האדם מנתח את המידע ובוחר איזה פירוש לתת לאותו המסר שנאמר ולאותו הדבר שקרה, הרי שבאותם רגעים, תת המודע של האדם, חשב גם על האפשרות שלא נבחרה בסוף כפירוש הסופי של ... לחשוב על דבר כלשהו, לפחות בתת המודע שלו. כאשר חושפים אותו למידע כלשהו / התנהגות כלשהי / אירוע כלשהו, שהמחשבה שהוא לא רוצה לחשוב, שהיא תהיה אחד מהפירושים האפשריים שהוא יחשוב עליהם, כאשר הוא ייחשף לאותו המידע. וישנם מצבים, שבהם האדם כ"כ לא רוצה לחשוב על דבר כלשהו, עד כדי כך שגם אם אומרים לו דבר כלשהו, שיש לו רק פירוש אחד ומשמעות אחת, הוא לא מבין את ... ולהיחשף לרעיון כלשהו בתת המודע שלו, על ידי זה שחושפים אותו למידע, שהוא יוכל לפרש אותו בצורה כלשהי, שרוצים שהוא יחשוב גם על האפשרות הזאת. וצריך ללמוד לעשות זאת בצורה מוסווית, כדי שלא לעורר התנגדות מיותרת. ...

... להבין מסר כלשהו מהפרסומת. למרות שבאמת המוצר בשטח, הוא לא באמת כפי מה שהאדם מבין מהפרסומת. ולא תמיד משקרים לאדם בצורה גלויה ומוסרים לו מידע שגוי. אלא לפעמים יוצרים לאדם סוג של "מצג שווא" וסוג של הטעייה צרכנית (הטעייה בפרסום), בצורה מניפולטיבית ומתוחכמת. שבה גורמים לתת המודע של ... לאדם ספק לגבי הפירוש והמשמעות של מה שהוא רואה מולו, כגון לדוגמא בפרסומת וכיו"ב, אז יש תהליך מסוים שגורם למוח של האדם להחליט, איך לפרש את המידע שאותו הוא ראה. ומי שיודע איך התהליך הזה עובד, ממילא הוא יכול לגרום למוח של האדם, להבין ולפרש את העובדות, לאו דווקא בצורה נכונה, אלא בצורה ... שונים שאותם מבצע המוח של האדם. וכאן אסביר רק היבט מסוים, מתוך המכלול של החישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך לקבל החלטה, איך לפרש מידע כלשהו שמוטל בספק. והבנת התהליך הזה לעומקו, תשפר לאדם את כושר השכנוע ואת יכולת השכנוע שלו בצורה משמעותית ביותר. ואחד מהדברים שמשפיעים על הצורה שבה המוח מחליט איך לפרש את המידע שהוא לא בטוח לגבי הפירוש שלו, הוא המצב התפישתי של האדם, ביחס לאפשרויות הפירוש השונות שהוא יכול לתת לאותו הדבר שאותו הוא רואה / שומע ... האדם יפרש את הפירוש של המילה שיש לה ריבוי משמעויות וכיו"ב, לפי ההקשר של אותו העניין. שזה בעצם אומר, שהמוח נמצא במצב של ספק כיצד לפרש את המידע שאותו הוא קלט. והוא מפרש אותו, לפי המצב התפישתי שלו באותו הרגע. כגון בדוגמא הנ"ל, שאם המוח של האדם נמצא במצב של "שפה עברית", הוא יפרש את ... ורגע, המוח של האדם, חושב בצורה אחת, יותר מאשר בצורה אחרת. וברגע שהמוח של האדם מגיע למצב של ספק, אז המוח של האדם בד"כ נוטה לחשוב ולפרש את המידע שמונח בפניו, לפי צורת המחשבה שפעילה אצלו באותו הרגע. כגון לדוגמא אדם שמעבירים עליו ביקורת, ושבאמצע הביקורת אומרים לו מחמאה שהיא יכולה ... אומרים לאדם מחמאות, ותוך כדי זה אומרים לו משהו שיכול להתפרש כביקורת, המוח של האדם יניח שכנראה מדובר בעוד מחמאה. בפרט כאשר מקיפים לאדם את המידע האפשרי שבפניו, משני הצדדים שלו, במידע שמתפרש לכיוון כלשהו. שאז האדם יאמין יותר, שכנראה הדבר שמוטל בספק, הוא המשך של המידע הקודם ושהוא ההתחלה של המידע שבא אחריו. כגון לדוגמא אדם שרואה לפניו מילה כלשהי, ושמשמיטים מאותה המילה את אחת האותיות. והמוח של האדם משלים את האות החסרה. או אפילו ... אות כלשהי בתוך המילה. ולפעמים יש לאדם ספק לגבי דבר כלשהו איך לפרש אותו, האם לטובה או לרעה וכיו"ב. ואז במקרה כזה, אם לפני שאמרו לאדם את המידע הזה, אמרו לו הרבה דברים טובים. או אם אחרי שאמרו לאדם את המידע הזה, אח"כ אמרו לאדם הרבה דברים טובים. כל שכן אם כאשר גם לפני וגם אחרי שאמרו לאדם את המידע הזה, אמרו לו דברים טובים, שאז המוח של האדם מפרש בצורה עקיפה את מה שאמרו לו, כמידע בעל משמעות טובה, שדומה למה שאמרו לו קודם ואח"כ. או לדוגמא אדם שהשתתף בקרב מלחמתי כלשהו. שלפעמים המוח שלו "מתוכנת" בצורה כזו, שאם הוא שומע ...

... לו ספק לגבי מה שאתה אומר לו. ומהות הרעיון היא, שאם ברצונך לגרום למישהו לפרש מידע כלשהו בצורה כלשהי, למרות שלא בהכרח שאכן זה הפירוש האמיתי, באפשרותך לעשות זאת, על ידי זה שאתה "מחבר" אותו קודם לכן וגם אחרי כן, למצב מחשבתי שבו ... בצורה כלשהי / תגרום לאדם להאמין בדבר כלשהו, והמוח שלו כבר יפרש את שאר המידע שהוא שומע, כדי שהוא יתאים עם מה שהוא מאמין, וכפי שהוא רואה אותו, דרך נקודת המבט שגרמת לו להסתכל דרכה על המציאות. תן לאדם תחושה שהמציאות היא X, ... מפרש את מה שאומרים לו. והרעיון הוא, שהאדם נמצא במצב רגשי כלשהו, כאשר הוא שומע מידע כלשהו. כגון לדוגמא האדם יכול להיות בחוויה של "אכן זו האמת" ואז הוא ישליך את החוויה הזאת, גם על מה שאתה אומר לו. לדוגמא: אתה אומר לאדם משפטים, ... וכיו"ב דוגמאות נוספות. ויש כאן רמת תחכום נוספת, שבה אתה מאגף משני הצדדים, את המידע שאתה נותן לאדם, בתחושה / הבנה שאתה רוצה שהוא יבין. שגם לפני וגם אחרי שאתה מזכיר לו את הדבר שמוטל בספק, אתה מכניס אותו לתחושה / הבנה שאתה רוצה ...

... להסתיר מידע? דיסאינפורמציה, איך לעמוד בחקירה? לוחמה פסיכולוגית, איך לעשות מניפולציה? לנדב מידע, ללמוד איך לשקר? פסיכולוגיה הפוכה, ... לא לחשוד בך? איך לשדר אמינות? איך לשקר למישהו? איך לרמות מישהו? איך להסתיר בגידה? איך להתמודד עם חקירה? וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה, כיצד ניתן להסתיר מידע מאדם אחר, דווקא על ידי זה שחושפים בפניו, מידע שקשור למידע שאותו רוצים להסתיר ממנו. ואבאר איך ... ולהחשיד את עצמך בטעות? ואיך ליצור הטעיה אצל האדם השני? ואיך לנצח בלוחמה פסיכולוגית באמצעות שתילת דיסאינפורמציה? ועוד. והרעיון הוא, כי לפעמים ברצונך להסתיר מידע כלשהו, מאדם אחר, מסיבה כלשהי. ולפעמים יש לאדם האחר חשדות לגבי המידע שאתה רוצה להסתיר ממנו. ולפעמים האדם השני, באמת חושד בך שאתה מסתיר ממנו מידע, את המידע שאותו הוא רוצה לדעת. ולפעמים האדם השני חושד, שאולי יש לך אינטרס להסתיר ממנו את המידע שהוא רוצה לדעת. ולכן, ניתן לעשות פסיכולוגיה הפוכה ומניפולציה, שמהותה היא, שעל ידי זה שאתה חושף בפניו מידע שקשור לדבר שאותו הוא רוצה לדעת, מידע שאתה כן מוכן לחשוף בפניו, על ידי זה אתה שותל לו מחשבה ומשדר לתת המודע שלו, את המחשבה שאומרת, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו העניין. או במילים אחרות, באפשרותך לחשוף בפניו את כל המידע שהוא רוצה לדעת, ורק להשמיט / להחסיר / ... ואז ממילא האדם השני, פחות חושד בך, לגבי הדבר שאתה רוצה להסתיר ממנו. ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא, שכאשר יש סיפור על נושא כלשהו, אז לא רק שבאפשרותך לגלות מידע על חלק מאותו הנושא, כדי להסתיר מידע על חלק אחר מאותו הנושא, על ידי זה שאתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו הנושא, אלא באפשרותך גם לגלות בפניו מידע חלקי אמיתי לגבי אותו הנושא כנ"ל, ולהוסיף אליו גם מידע שגוי או להציג את המידע שאותו אתה מגלה, בצורה כזו שתגרום לשומע ... משהו, המוח של האדם משלים את הסיפור שהוא שמע ומשלים את הפרטים שאותם הוא לא שמע ושעליהם הוא רוצה לדעת. ובאפשרותך לספר חלקים אמיתיים מהסיפור ולהוסיף אליהם מידע שגוי, או על כל פנים לספר את החלקים האמיתיים בצורה כזו, שתגרום למוח של השומע, להשלים את הסיפור בדמיון שלו, בצורה שבה הוא יסיק מסקנות שגויות, לגבי המידע שאתה מנסה להסתיר ממנו. שזה שוב פעם ... שאם אתה לא רוצה שירמו אותך, אז כאשר אתה מגיע למסקנה כלשהי, עליך לבדוק כיצד הגעת אליה? האם באופן ישיר או באמצעות הסקת מסקנה כלשהי? והאם אימתת באופן מלא את המידע שגרם לך להגיע למסקנה שהגעת אליה? או ... כנ"ל. ועוד אוסיף ואומר, שלפעמים האדם השומע הוא מספיק מתוחכם להבין, שלפעמים מספרים לו סיפור אחד, כדי להסתיר ממנו את הסיפור השני. ולפעמים חושפים בפניו מידע כלשהו (נידוב מידע / לנדב מידע), דווקא כדי להסתיר ממנו מידע אחר. ולפעמים השומע מספיק חכם, כדי להתחיל לחשוד שמסתירים ממנו משהו, דווקא משום שמנדבים לו מידע שנראה בעיניו כמידע מיותר וכמידע לא רלוונטי לשיחה וכיו"ב. בצורה שגורמת לו לחשוד, שכנראה אם מספרים לו משהו אחד, כנראה שמסתירים ממנו משהו אחר. ולכן, לפעמים אם אתה מנדב מידע כדי להסתיר

... לעשות מה שאתה רוצה. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שלו, מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך. ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות ... שנתת לו ומנסה לבדוק, האם אכן זאת האמת, או שלא. וכאשר אתה רוצה שמישהו יסכים איתך ואתה מעביר לו מסר מסוים, מיד בתת המודע שלו מתעוררת תחושת חוסר אמון ורצון לבדוק את אמיתות המידע שמסרת לו. וכדי לעשות על מישהו מניפולציה, לשם כך צריך לדעת איך לעקוף ולהשתיק את מערכת ההגנה של תת המודע שלו, שבודקת את אמיתות המידע שהוא מקבל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה ...

... אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו? החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה. ש: יש עודף מידע פה וזה דופק אותו? אליעד: אם היה לו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כל זה מה קרה מאז ומה ...

... הוא, שבתוך המנגנון של האדם שמקבל החלטות, בתוכו יש סוג של מסנן מידע, שתפקידו להטיל ספק בכל האינפורמציה שהוא נחשף אליה, ולבדוק האם ועד כמה היא אמת או שקר, כדי לדעת איך להתייחס אליה. ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של ... בודק ושוקל עם עצמו, האם להסכים או לא להסכים, לכל אחד מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה ... האדם תחושת עייפות, מהמאמץ שתת המודע של האדם צריך לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל מהסביבה. כך שבמקום כלשהו, יש לאדם אינטרס ורצון שלא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, אלא לסמוך על המידע שהוא מקבל, ולהאמין שהוא אמת, בלי הצורך לבדוק אותו ולפחד שמא יקרה דבר רע אם הוא לא יבדוק אותו. ולכן, כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, ממילא הוא פחות חשדן והוא פחות בתחושה של פחד להיפגע, והוא מטבעו רוצה לנוח ולא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, והוא רוצה להיות בתחושה שיש לו על מי לסמוך ושהוא יכול להרגיש בנוח ושהוא לא צריך לפחד להיפגע ושיקרה לו דבר רע. והאדם רוצה להרגיש את תחושת המנוחה האינטלקטואלית, שהוא לא צריך להתאמץ לחשוב כל הזמן, על אמיתות המידע שהוא מקבל. ואז הרצון של האדם להפסיק לבדוק את אמיתות המידע + התחושה שהוא מרגיש בנוח במחיצתך, ביחד זה גורם לאדם להיות הרבה פחות ערני וכמעט שלא לבדוק את אמיתות המידע שאתה מוסר לו. וזה גורם לו להאמין לך ולהשתכנע בקלות במה שאתה אומר לו. כי הוא מרגיש + רוצה להרגיש בנוח במחיצתך, ולכן הוא לא בודק אותך. ואחדד: שצריך לשים לב לכך, שלפעמים האדם ...

... גורם נזק בריאותי, שתיים שזה אפשר לחשוף אותו בצורה זאת או אחרת למידע, אפשר גם את זה להסביר, לדוגמא נגיד שאין לו מידע הוא לא יודע את זה, מה עושים? חושפים אותו למידע מקביל "הבריאות של האדם תלויה בחומרים שהוא מכניס לגוף, תלוי באיכות האוויר שהוא נושם, תלוי ברעלים שיש ...

... צריך להיות ומה מנהיג צריך לעשות וכולי. אז כפי שהסברתי, ראשית כל יש להתבונן על הצורך הבסיסי של אנשים, במישהו שינהיג אותם. ומכך יהיה אפשרי להבין ולקבל מידע נוסף על המנהיג ועל תכונותיו וכולי. אז ראשית כל יש לשאול, מתי בעצם צריך מנהיג? ומתי ...

... לא, זה ככה חושבים ולא רוצה לשמוע דעות אחרות ואל תנסה להכניס לי דעות מוזרות". אמת או לא אמת? ש: כן אבל מה עם הקול הזה שלי שאומר לי שאני לא רוצה להקשיב לו כי זה כי אני התנסיתי כבר בסוג המידע הזה. אליעד: עוד פעם. ש: כלומר, אם הלכתי בדרך מסוימת ...