... האדם אל החוויה של השלמות, למרות שהיא אינה אפשרית, מצד זה שהאדם הוא ישות חסרה, שאינה מושלמת באופן מוחלט? וההסבר הוא, כי החוויה של האדם, תלויה בהבנה של האדם. ותכלית הספר, היא לשנות לאדם את החוויה האישית הרגשית שלו. כי הדבר האחרון שחשוב בחיים, זה מה האדם מבין ואיך האדם חושב. והסיבה שהדבר ה פחות חשוב בחיים זה מה שהאדם מבין, ... או כל דבר אחר. כי כל זמן שליבו של האדם, מרגיש את הריקנות, שנובעת מכך שהאדם הוא אינו ישות שלמה, הרי שתפישת המציאות של האדם לא ממש משנה כלל וכלל לא. ולכן, המטרה המוצהרת של הספר, היא להביא את האדם אל תחושה וחוויה מלאה של שלמות מלאה, שנקראת "שלמות שאין שלמות אחריה". דהיינו, שלמות שאין שלמות גדולה ממנה. שלמות שכאשר ...

... הוא שורש הרע והסבל של האדם. אך קיים גם רצון של שלמות, דהיינו, הרצון שאינו חסר דבר, רצון ללא סיבה, רצון שהתכלית הסופית היא הפעולה עצמה, רצון שבו האושר הוא הדרך, הרצון שאינו חסר ... הוא רואה את האחדות שיש בהכל. אז האדם מבין שהסיבה של כל דבר היא הדבר עצמו ולא שום דבר אחר. אז האדם מבין שהתכלית של כל דבר היא הדבר עצמו ולא שום דבר אחר. אז האדם מבין שהכל טוב ... כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם = מרגיש טוב באמת = אינו מחפש תכלית / תמיד נמצא בתכלית.

... ולמה? כי חרדה קיימת כאשר יש לאדם רצון כלשהו שהוא מפחד שמא הוא לא ישיג אותו. ואם אין לאדם שום רצון להשיג, ואם אין לאדם שום מטרה להשיג, ואם אין לאדם שום מחשבה על זה שאולי הוא לא ישיג את המטרות ואת הרצונות שלו, אז ממילא אין לאדם שום פחד ושום חרדה. כי בלי רצון מוגדר ובלי מטרה מוגדרת, אי אפשר להיכנס לחרדה או לדיכאון וכיו"ב. אבל, הצד השני של המטבע הוא, שכאשר אין לאדם שום רצון מוגדר וכאשר אין לאדם שום מטרה מוגדרת, וכאשר אין לאדם שום חשש מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו, אז אומנם מצד אחד האדם לא חווה חרדה או פחד. אבל מהצד השני האדם גם חווה שעמום וחוסר עניין בחיים. כי כל העניין של האדם בחיים, תלוי בכך שיהיו לאדם רצונות ומטרות להשיג אותם. ובלי מטרות ורצונות, אין שאיפות ואין אכזבות, ואין חרדות ואין פחדים, אבל יש שעמום וחוסר עניין בחיים. וכאשר כן יש לאדם מטרות להשיג וכיו"ב, אז מצד אחד החיים שלו לא משעממים, אבל מצד שני הוא נמצא בחרדה ופחד, מכך שהוא אולי לא ישיג את המטרות שלו. ומי שמפחד להשתעמם, ומי שמפחד להיות במצב של שעמום, בין אם זה במודע ובין אם זה בתת מודע, על ידי זה האדם יוצר לעצמו רצונות ומטרות, שימלאו את הזמן שלו ושיספקו לו עניין בחיים. והאדם שמפחד בתת המודע שלו, מכך שישעמם לו, אז תת המודע שלו גורם לכך שהאדם יוצר עבור עצמו מטרות ורצונות שונים. וכאשר האדם יוצר עבור עצמו מטרות ורצונות שונים, גם של דברים שהוא לא באמת צריך אותם, על ידי זה ממילא נוצרות אצל האדם הפרעות חרדה, גם כאלו שלא היו לו מטבעו האנושי. כגון לדוגמא אדם שבריא מבחינה גופנית ושלא חסר לו מאומה. שכדי לא להשתעמם, הוא מציב לעצמו מטרות מאוד גדולות. ואז ממילא הוא גם יכול להיכנס לחרדות מאוד גדולות, שמא הוא לא ישיג את המטרות שלו. ומהיבט מסוים, היכן שיש חרדה, יש עניין בחיים. כי החיים יותר מעניינים, כאשר האדם מפחד מאיזה דבר בעוצמה של חרדה, עד כדי חרדה קיומית ממש. כי העוצמה ...

... בתוך המאומן. לעומת זאת, אימון אישי טוב אינו יוצר קונפליקט בין ההיגיון של ההתנהגות של המאומן, לבין התכלית שאליה המאומן רוצה להגיע. מאמן אישי טוב, מסביר למאומן את השורש ...

... השכנוע שלו, כדי לעזור לאנשים. ולעזור לאנשים פירושו, לגרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, ולגרום לאנשים להיות מרוצים מעצמם, ולגרום לאנשים להיות מאושרים ולהשיג את המטרות שלהם בחיים שלהם. ואת זה הוא עושה, באמצעות סוגסטיה / ...

... מפני הצלחה, פחד מהצלחה, פחד להצליח, מטרות בחיים - מהו פחד מפני הצלחה? ובו יתבאר, העניין של פחד מפני הצלחה, שהאדם ... שהוא יצליח? ופחד מפני הצלחה, הוא פחד שיש לאדם בתת המודע שלו, שמא הוא יצליח להשיג את המטרות שלו. כי לכל אחד, יש בחיים מטרות כאלו ואחרות. ויש פחד מפני הצלחה, שגורם לאדם לפחד להצליח להשיג את המטרות שלו בשלמות. והעניין הוא, כי תת המודע של האדם, רוצה שהאדם ירגיש טוב ... ולהרגיש טוב כל הזמן, פירושו, שהמציאות תהיה כרצון האדם כל הזמן. והנה, לכל אחד בחיים, יש מטרות כאלו ואחרות. והמטרות שיש לאדם בחיים, הם החסרונות שלו. כי המטרות שיש לאדם, הם הרצונות שלו שהוא רוצה להשיג. וכל מטרה שיש לאדם, היא חיסרון שיש לאדם. כי המטרה של האדם, היא למלא את כל החסרונות שלו, ולגרום לכך שהמציאות תשתנה ותהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם מציב כמטרה, לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות כרצונו תמיד. וכאשר האדם מצליח להשיג את המטרה שלו ולמלא את רצונו, אז הוא חווה שביעות רצון שמחה ואושר. ולכן האדם רוצה מצד אחד להצליח להשיג את הרצונות ואת המטרות שלו. כי ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך נוצרת התאמה גדולה יותר, בין רצונו של האדם לבין המציאות, וכך ... כמה שיותר מהר. ומהיבט מסוים, כל אחד בעולם, אמור ללכת עד הסוף אחרי כל הרצונות שלו. כי המטרה הסופית של האדם, היא, שהוא ירגיש טוב. וזה אפשרי, רק כאשר כל ... בחיים, הוא יודע ומבין מראש, גם ברמת המודע וגם ברמת תת המודע שלו, שגם אם הוא ישיג את המטרות שלו, הרי שגם אז הוא לא יהיה מרוצה בשלמות, ושתמיד יצוצו מטרות אחרות, שיגרמו לו להרגיש רע. כי ככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, וככל שהאדם יותר נחוש להשיג את המטרות שלו, כך האדם מרגיש יותר רע, מכך שהוא חושב שהמציאות שונה מהרצון שלו. ובמאמר מוסגר נאמר, כי אדם שבטוח שהוא ישיג את המטרות שלו, הוא פחות חווה את החיסרון שלהן, ופחות רע לו מהמטרות שלו. והאדם מייחל להיות מאושר ולהרגיש טוב תמיד. ומצד אחד, יש לאדם תקווה, שאם הוא ישיג את המטרות שלו, אז יהיה לו טוב יותר. וכאשר האדם מרגיש רע, אז יש לו אמונה ותקווה, שאם הוא יצליח בחיים ויצליח להשיג את המטרות שלו, אולי הוא יהיה מאושר בשלמות. והתקווה הזאת שיש לאדם, גורמת לאדם ... האדם את הסבל שלו. ומצד שני, האדם מבין ויודע בתוך תוכו, שגם אם הוא כן יצליח להשיג את המטרות שלו, הרי שעדיין הוא ירגיש רע. כי האדם חולה במחלה (בריאה?!), שגורמת לו ... כי האדם מפחד להתאכזב ולגלות את מה שהוא כבר יודע בתת המודע שלו, שגם כאשר הוא ישיג את המטרות שלו, גם אז הוא ירגיש רע ותחושת חיסרון. ומצד אחד, האדם מרגיש רע, מכך שיש לו מטרות שהוא לא משיג אותן. אבל מצד שני, האדם מרגיש טוב, מכך שהוא יכול לשקר את עצמו ולחיות באשליה, שכאילו אם הוא כן ישיג את המטרות שלו, אז כן יהיה לו טוב. כי האדם יודע בסתר ליבו ובתת המודע שלו, שאם הוא כן ישיג את המטרות שלו, את כל המטרות שלו, אז הוא ירגיש הרבה יותר רע. כי אז הוא יבין, שלא משנה מה הוא יעשה ... הוא ירגיש רע, שזה מצב מתסכל ביותר. והאדם מעדיף לשקר את עצמו, שאם הוא יצליח להשיג את המטרות שלו, אז יהיה לו טוב. אבל הוא מפחד להצליח להשיג את המטרות שלו בשלמות, כי אז הוא יתאכזב לגמרי. ובגלל זה, נוצר אצל האדם, פחד מפני ...

... רואה את עצמו באחדות עם המציאות ומבין כי הכל זו ישות אחת, כך הוא צדיק יותר, וכך הוא מקבל את העולם הבא / גן העדן / התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק יותר מידיעת האמת, כך רע לו ...

... + אלוהים הוא כל יכול. סוף טיעון. הפרכה: אם אלוהים ברא את העולם כדי לעשות טוב, אז מדוע יש גם רע? נשיב: גם הרע הוא לטובה, וכל דבר רע שקורה, תכליתו היא טובה. נשאל: אז מדוע אלוהים לא ברא באופן מיידי את התכלית הסופית הטובה והמושלמת?! אם אלוהים הוא כל יכול + טוב, הרי שהוא היה צריך ... לא עשה זאת, אז הוא שהוא רע, הוא שהוא אינו כל יכול. נשיב: מצד האמת הכל טוב, וגם מה שנדמה לאדם כרע, גם זה טוב תמיד. נחדד: אין רע בעולם למען תכלית טובה אחרת, כי אם כן נוכל לשאול מדוע אלוהים לא ברא ישר את התכלית הסופית. ולכן נאמר, שכל דבר בפני עצמו הוא טוב מוחלט ללא שום רע, ורק ...

... וכל אחד ואחד יש לו בראש איזה מצב שהוא שואף להגיע אליו, ושהוא מאמין שאם הוא יגיע למצב הזה, הרי שהוא יהיה מאושר. אבל, מי שעיניו בראשו, ומי שהוא חכם שרואה את הנולד, אז אם הוא יתבונן היטב ויסתכל על התכלית ועל הסוף והתוצאה של כל דבר, אז כאשר הוא ... שהחיים שלו היו טובים יותר. והאדם מעריץ את אותם גיבורי על, משום שהוא היה רוצה שיהיו לו את היכולות המיוחדות שיש לאותם גיבורי העל. וכמובן שכל ההערצה הזאת, היא הערצה עיוורת. משום שאם האדם יסתכל על התכלית הסופית, שהיא האושר, הרי שהאדם יבין מייד שאין ...

... סובל יותר מאשר זה שמנסה לחיות רק את הרגע. כי ההוא שרוצה לחיות רק את הרגע, והוא בכל פעם מתקרב לחיות רק את רגע, הוא בכל פעם נהנה יותר מכך שהוא מתקרב אל המטרה שלו, שהיא לחיות רק את הרגע. אבל מי שהוא חי רק את הרגע, הרי שהוא כבר אין לו שום מטרה להשיג. כי מטרה זה בעתיד. וברגע הזה אין שום מטרה. כך שלחיות רק את הרגע, גם זה לא השלמות. ...