... אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק ... = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת ... נכונה, אך היא לא אמת מחוייבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת ...

... להרגיש טוב. ובגלל שהאדם אובססיבי להרגיש טוב, אז האדם מחוייב לעשות תמיד, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב. ולכן, כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחוייב לעשות את אותו הדבר. ואם אח"כ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב שהוא זה שיגרום לו להרגיש טוב. ואם האדם חושב, שהרצון ...

... כי מי שחושב בחשיבה אופטימית, הוא לא באמת מקטין את הרע שיש לו בחיים, גם אם הוא כן מצליח להשיג את המטרות שלו טוב יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחוייב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע. וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז זה נכון שהוא מגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים מבחינה ...

... הסיבה שהאדם ממשיך להיות כעסן, היא רק בגלל הדברים הטובים, שהכעס גורם לאדם להרגיש. כי האדם מחוייב תמיד לתכונת אופי אחת, שהיא תכונת האופי העמוקה ביותר שיש לאדם, והיא, תכונת האופי של האדם, לחפש תמיד להרגיש כמה שיותר טוב. ...

... מחויבות אישית, מסגרות בחיים, הצבת גבולות, פחד להתחייב, להציב גבולות, פחד ממחויבות, חופש אישי, חוסר מוטיבציה ובו יתבאר העניין של גבולות אישיים ושל הצבת גבולות. ... צריך להציב גבולות? ולמה קשה לאדם להציב גבולות? ואיך בכל זאת להציב גבולות? ויתבאר גם העניין של מסגרות בחיים ושל מחוייבות אישית של האדם. ויתבאר, למה קשה לאדם להתחייב לכל מיני דברים? ולמה האדם מפחד ... אגו מושפל. מושפל, על ידי זה שלוקחים לעבד את החופש האישי שלו. כי העבד, אין לו כמעט חופש אישי לעשות כרצונו, אלא הוא מחוייב לעשות, גם דברים נגד רצונו. ולעבד אין חוויה של בחירה חופשית, כי לא מתחשבים ברצון ... גבולות לעצמו, וצריך שיהיו לו מסגרות בחיים. של דברים שמותר לו לעשות ושל דברים שאסור לו לעשות. והאדם צריך שתהיה לו מחויבות אישית, לעמוד בחוקים של העולם הזה, כדי להמשיך להשתתף במשחק החיים של העולם הזה. כי ... האישי של האדם. שהאדם מרגיש מושפל, שהוא לא יכול לעשות את מה שהוא רוצה. וברגע שהאדם רוצה לעשות איזה דבר, ויש לו מחוייבות אישית להגביל את עצמו ולא לעשות את הדבר, הרי שזה פוגע בחופש הבחירה של האדם. כי ... פחד להתחייב, דווקא אחרי שהם כבר התחילו להתחייב. כגון לדוגמא בקשר זוגי, שהאדם נכנס לקשר זוגי, דהיינו, יוצר לעצמו מחוייבות אישית כלפי בן הזוג / בת הזוג, ואח"כ כאשר הקשר הזוגי מתפתח יותר, אז לפעמים האדם מקבל "רגליים קרות" ומפחד ממחוייבות ומפחד להתחייב כלפי בן הזוג / בת הזוג. וזה משום, שמצד אחד האדם מבין, שבלי מחוייבות אישית כלשהי, הוא לא יוכל להיות בקשר זוגי. אבל מצד שני האדם לא רוצה יותר מידי תחושה של מחוייבות, שהוא חושב שהיא תיקח לו את החופש האישי שלו. וזה שהאדם מפחד להתחייב, זו גם אחת ... כאלו ואחרים. כגון לדוגמא חוסר מוטיבציה ללמוד / חוסר מוטיבציה לעבוד וכיו"ב. שהם נובעים, מכך שהאדם לא רוצה לחוות מחוייבות כלפי העבודה שלו וכלפי הלימודים שלו. דהיינו, אין לאדם מוטיבציה לעבוד או ללמוד, גם ... הוא מרגיש שהיא פוגעת לו בכבוד, כי הוא כאילו עובד בכפייה, כי הוא חייב לעבוד. ואז אין לאדם חשק לעשות דבר שנובע מתוך מחוייבות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד עם הפחד שלו ממחוייבות? וכיצד יכול האדם להציב גבולות לעצמו, למרות שהם כאילו לוקחים לו את החופש האישי שלו? והתשובה לכך היא, שראשית כל יש להכיר בכך, שאין שום אפשרות להיות קיים בעולם הזה, בלי מחויבות כלשהי. וכדי שהאדם יהיה קיים, מוכרח שהוא ירגיש שיש משהו שהוא מחוייב אליו. כי בלי שום מחוייבות כלשהי, אין שום משמעות לקיום העצמי של האדם. כי הקיום, הוא בגלל תחושת החיסרון, שהיא תחושת הצמצום, תחושת הרצון, תחושת ההזדהות, תחושת המחוייבות וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. אבל, קיימת דרך עבור האדם, שתאפשר לו להציב גבולות לעצמו, ולהיות מסוגל לקחת אחריות אישית, ולהתחייב במחוייבות אישית, בלי לפחד ממחוייבות כלשהי. והיא, על ידי זה שהאדם משחרר את עצמו באמת ובשלמות, מכל מחוייבות מחשבתית כלשהי. ז"א כדי להיות מסוגל להתחייב, לשם כך עליך להרגיש חופשי. ומי שרוצה להיות מסוגל להציב גבולות לעצמו ולהיות מסוגל להשתלב במסגרות בחיים, עליו להשתחרר בשחרור פנימי אמיתי, מכל מחויבות מחשבתית כלשהי. ולהשתחרר מכל מחוייבות מחשבתית כלשהי, פירושו, שהאדם משחרר את עצמו, מכל דפוסי החשיבה שלו באשר הם. כי ... מושלמת כפי מה שהיא עכשיו. כי האדם יש לו אמונות מאוד עמוקות, שהן אלו שגורמות לו לרצות כל הזמן להרגיש חופשי ולפחד ממחוייבות. משום שהוא מרגיש כבול בבית כלא, והוא רוצה לצאת לחופשי ולהרגיש כמה שיותר חופשי, ולא להתחייב לשום דבר. והאמונות של האדם, הן המחוייבות הגדולה ביותר שלו. שהאדם מחוייב לחשוב בדרך כלשהי, ולא יכול לחשוב אחרת. ומי שרוצה להשתחרר מכל מחוייבות שהיא, הוא מוכרח להשתחרר מהמחויבות הגדולה ביותר שלו, שהיא המחויבות שלו לצורת החשיבה שלו, לשכל האישי שלו, לאמונות שלו וכולי. ומי שיצליח לצאת לחופשי מהמחויבות האישית העמוקה ביותר שלו, שהיא המחוייבות שלו לאמונות שלו, האמונות שאומרות שהעולם לא מושלם כפי מה שהוא, מי שיצליח להשתחרר ...

... שאין לה פתרון, באותו הרגע הוא משלים עם הבעיה. כי הוא מבין שקיומה של הבעיה, הוא מחוייב המציאות. ואז ממילא הוא לא יכול לרצות לשנות אותה, כי הוא יודע שאין אפשרות לשנות ...

... - צריך או רוצה, חייב או רוצה, מחוייב או אפשרי, מלך או עבד - דיבור פנימי - שעבוד עצמי ובו יתבאר, כיצד האדם משעבד את עצמו בשעבוד עצמי. דהיינו, כיצד האדם גורם לעצמו להרגיש שהוא עבד, במקום לגרום לעצמו ... כלפי זה שהאדם הופך את האפשרי למחוייב. כי כל דבר שקיים, יש רק שתי אפשרויות, או שהוא מחוייב המציאות, דהיינו, שהוא חייב להיות קיים. או שהוא אפשרי המציאות, דהיינו, שהוא לא חייב להיות קיים, אלא רק אפשרי שהוא יהיה קיים. וברגע שהאדם לוקח דבר שרק אפשרי שהוא יהיה קיים, והאדם חושב שמחוייב שהוא יהיה קיים, בכך האדם גורם לעצמו להפוך להיות עבד, במקום להיות מלך. ונסביר: כי המלך, מהותו היא, שהוא לא צריך ולא חייב לעשות שום דבר. אלא הוא יכול והוא רוצה והוא ... בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחוייב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, שלא מוכרח ולא מחוייב המציאות, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אז ממילא הוא הופך להיות מלך. ועל האדם ... כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחוייב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי בלבד. וכמובן, שהחשוב מכל, הוא לא הדיבור החיצוני של האדם כלפי הסביבה שלו, אלא הדיבור החשוב מכל, הוא דווקא הדיבור הפנימי ... שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחוייב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי זה שהאדם נצמד תמיד אל האמת המחוייבת ולא רק אל האמת האפשרית. דהיינו, שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע ומבין על המציאות, ולבדוק היטב, האם מה שהוא חושב שזאת האמת, האם זה אכן מחוייב המציאות שזאת האמת, או שאולי זאת רק אפשרות שזאת האמת. כי האדם רגיל לראות את הדברים בצורה סובייקטיבית. ועל האדם להתרגל להיות כמה שיותר אובייקטיבי, בכל תחום שהוא. ... הוא נכון. כי מי שהופך את האפשרי למחוייב, דהיינו, מי שחושב על דבר שרק אפשרי שהוא נכון, מי שחושב שמחוייב שהוא נכון, על ידי זה הוא גורם לעצמו להיות עבד. שהוא חושב, שמחוייב שיקרה את מה שהוא רוצה. ואז הוא משעבד את עצמו כנ"ל. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת כפי מה שהיא. שעל דבר שאינו מחוייב, שלא לומר עליו שהוא מחוייב. ועל ידי זה האדם משתחרר ברמה הרגשית, וחי חיים טובים, כמו מלך אמיתי ממש. כי כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחוייב שהכל יהיה כרצונו של ה"אני" המצומצם והקטן שלו, הרי שממילא הוא חי בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואז הכל כרצונו תמיד ממש, כמו מלך אמיתי באמת, שהכל כרצונו תמיד. ...

... בכך, הרי שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש לו תקווה. והסיבה שהאדם תמיד חושב שיש לו תקווה, היא משום, שבאמת מצד האמת, תמיד יש תקווה. ולמה? כי הסבל, הוא לא מחוייב אלא רק אפשרי. כי האדם שרע לו, נדמה לו לפעמים, כאילו מחוייב המציאות שיהיה לו רע. והוא לא מבין, שזה שרע לו, זאת רק אפשרות ... כל חייו. כי האדם משנה לפעמים את צורת החשיבה שלו. אבל אעפ"כ, יש בתוך האדם, כמה הרגלי חשיבה עמוקים מאוד, שהאדם כ"כ מאמין בהם, עד כדי כך, שנראה לו שזה מחוייב המציאות, שהוא יחשוב כפי מה שהוא רגיל לחשוב. אך באמת, זה רק ... שלו, עכשיו על האדם לנסות לשנות אותם. וכיצד משנים הרגלי חשיבה? תשובה: על ידי זה שהאדם מטיל ספק בצורת החשיבה שלו. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, האם באמת מחוייב שצורת החשיבה שלי נכונה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי צריך ... מכל משבר שהוא, בפרט משבר נפשי שבו נראה לאדם שאין לו תקווה, עליו לעשות שינוי חשיבה. שפירושו, לגלות כיצד הוא רגיל לחשוב. ולבדוק, האם זו אכן צורת החשיבה המחוייבת. דהיינו, האם אני מוכרח לחשוב בצורה כלשהי, או שאולי אני יכול ...