... שהם רק פירושים סובייקטיביים בלבד, לבין החלקים בסיפור שמחוייב שהם יהיו נכונים מצד ההגדרה שלהם, לבין חלקים שהם רק יכולים להיות נכונים אך הם אינם מחויבים וכיו"ב. וכפי שכבר הסברתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים. ואז, כאשר האדם בזמן אמת עושה הפרדה ברורה, בין העובדות לבין הפירושים וכיו"ב, אז בזמן אמת הוא יודע ...

... אלוהים יש יותר מאחד ממחויב המציאות, בהיגיון זה לא הגיוני, איך יתכן ששניים מחוייבים? אצל אלוהים יש אין סוף מחוייבים. אין סוף מחוייבי המציאות, אין סוף אלוהים, אין סוף נקרא ריבוי אלוהים. אין סוף אחדויות, אין סוף ...

... הייתי משוגע ולא הייתי נצמד לחוק הזה, מה הייתי עושה וכיצד הייתי פועל? וכך האדם מגלה את החוקים שהם רק חוקים אפשריים אך לא חוקים מחוייבים. ואז ממילא האדם מפתח את כושר היצירתיות שלו ואת החשיבה היצירתית שלו. ואז האדם מגלה רעיונות חדשים וממציא המצאות חדשות. ובסיכומו ...

... ולמה זה לא משנה, כל מחשבה, זה למעשה הכפתור של לצאת החוצה מהמשחק. אני טוען שבעולם היחסי שלנו, אנחנו פועלים אינסטינקטיבית לפי דפוסים שמוגדרים כמחוייבים. למשל אתה לא עובר דרך קיר, וזאת נקראת חווית צמצום. שאלה: מחוייב שלא עוברים דרך ...

... ועד הערב ותתענג על כל רגע. וזה על ידי חוסר עניין, כי בחוסר עניין יש הרמוניה. אם בראש שלך יש לך מחשבות של דברים מחוייבים, הם מונעים ממך ליהנות מההרמוניה שיש בחוסר עניין. אבל אם תדע לשחרר את כל המחוייבים שלך, אז תוכל להתענג על חוסר עניין. מי מחליט אם תרצה עניין או חוסר עניין? אם אתה בראש שלך אומר, שמחוייב משהו מסויים, ואם אתה לא מוכן לשחרר אותו, ... לך עניין, ואם יש לך עניין, אתה צריך להתאמץ. כשאתה אומר, אני לא מוכן להתאמץ, זה בעצם אומר שאתה לא חושב שיש דברים מחוייבים. להגיד אני רוצה להתאמץ, פירושו הדבר מחוייב עבורי. להגיד אני לא רוצה להתאמץ, פירושו הדבר לא מחוייב עבורי. ככול שיש יותר צורות שמחוייבות בעיניך אז ממילא יש לך יותר עניין. וככול שיש בעיניך פחות דברים שמחוייבים אז אתה בפחות עניין. מצד שני אמנם ככול שיש דברים מחוייבים אז יותר מעניין, אבל זאת יותר חווית צמצום. וההפך של הדבר, שאם אתה מנמיך את המחוייבים, אז אתה מגיע למחוייב הראשון שהוא אני קיים, ואז גם הוא נעלם, ואז אתה במאה אחוז הרמוניה. או שאתה משאיר את המחוייב הראשון של אני קיים, וחוץ מזה ... ואז אה נותן לזה להרוג אותך, אבל אם אתה לא מתעניין ולא מוכן שזה יהרוג אותך, אז אתה סובל מהחוסר עניין. לאדם יש הרבה מחוייבים כמו, אני רוצה לבטא את הפוטנציאל שלי, מחוייב שידעו מי אני, מחוייב שאני אממש את עצמי, מחוייב שאני אבטא את עצמי, מחוייב שאני לא יעלם, מחוייב שאני אחיה, ואם אתה יושב מול הקיר, זה יוצר אצלך קונפליקטים נגד המחוייבים שלך. אם אתה רוצה להיות יותר יש, אז ככול שיש לך יותר עניין, כך אתה חווה יותר את הישות שלך. ואם אתה רוצה להיות אין, עדיף לך ללכת לחוסר עניין. ... הפוכה. למשל יש לך דיעה שאתה לא דומם, או יש לי בחירה חופשית או אני רוצה להצליח, כל מה שמבטא את ישותך כמלך, אלא הם המחוייבים שלך שאיתם אתה פועל במשך היום, והמחוייבים האלה, אם הם נתקעים במסך לבן, הם ממש סובלים. כי איך אני יכול לבטא את עצמי, אם אין לי אינטרקציה? הקונפליקט של השיעמום נוצר בגלל שאתה רוצה להיות משהו ולא סתם. המחוייבים האלו, הם אלו שנותנים לך את הכוח לפעול. האדם מפחד למות וזה מתלבש לו בזה שהוא לא עושה כלום, כי לא לעשות כלום זה כמו מוות. אם אתה מוכן לוותר על המחוייבים האלו ולהגיד, אין לי בחירה חופשית, אני כלום, אין לי ישות עצמאית - אתה פשוט מזדהה עם זה. אתהאומר, אני אפס, אני כלום, אני דומם, אני ללא בחירה... אם אתה לא מוכן לשחרר את המחוייבים האלו, אתה סובל. בסוף התהליך יהיו לך שתי חוויות, האחת האפשרות ליהנות מחוסר עניין, והאפשרות ליהנות מעניין. וזה תעודת ביטוח שאף פעם לא ימאס לך ...

... ארוכה שכבר עשית. כול מה שאמרתי לך עכשיו, להטיל בזה ספק זה עוד קל, למה? כי אתה לא צריך לחשוב בצורה לא הגיונית, עדיין אין כאן היפוך. כול המחוייבים שדברתי איתך, זה לא דברים שאתה צריך לחרוג מגבולות השכל, זה לא דבר והיפוכו בו זמנית. למשל אני רואה משהו היום ואולי ראיתי את זה אתמול? אבל ...

... בכוונה להדגיש את הקונספט של חדש). כלומר, המוכר הטוב השלים ללקוח את הסיפור במוח, את הדמיון, וכן השתמש במושגים של הרצון של הלקוח (" טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי") שהם ממילא יותר מחויבים עבורו. המוכר החכם לקח משהו שהקונה רוצה אותו בודאות (" טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי") הדביק אליו משהו ...

... אל הטענה הסופית שלך. בצורה כזו, שבה לאדם השני לא יהיה להיכן לברוח מלהסכים איתך. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא שגם בתוך היסודות של הטענה שלך, גם בהם יש יסודות מחוייבים יותר ביחס לטענה שלך, ויש יסודות אפשריים יותר ביחס ... עליך לתת את הדגש של השכנוע שלך ואת עיקר מאמצי השכנוע שלך. ויש כאן עוד רמת עומק עמוקה עוד יותר, והיא שכאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, עליך לנסות לאתר את הרעיונות המחוייבים ביותר אצל האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. ז"א למצוא את ...

... והמבנה המופשט של התהליך הוא, שלוקחים אפשרי, ותוחמים אותו במחוייבים משני הצדדים שלו. ואז הספק לגבי האפשרי שבאמצע, הספק הזה נחלש, בגלל המחוייבים שהיו בצדדים שלו. ואתה, כאשר אתה עונה למישהו בחיוב / בשלילה על שאלה כלשהי, האם אתה מודע לאיך זה משפיע עליך אח"כ בהסכמה / חוסר הסכמה שלך איתו / עם אנשים אחרים לגבי ...

... לא באמת בטוח? עכשיו אני רוצה להסביר לך עוד משהו, יש רמה מסוימת של דברים שכל בני האדם בטוחים בהם כמו לדוגמא שיש פה קיר כל בני האדם בטוחים בזה או נגיד שהם לא רוצים להרגיש רע ולא משנה איזה שיטה אתה תביא בסוף אתה תגיע למחויבים האלו, כל שיטה שאתה תבדוק אותה אתה בסוף תגיע לאקסיומות, אני אגיד לך מה האקסיומה הסופית שלא משנה איזה שיטה בעולם אתה תביא אתה תיפול שמה. השיטה ...