... מסוים רצוי שהוא ישדר ללקוח שהוא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון כי אם לא זה בעצם להגיד ללקוח "תקשיב לא בטוח שאתה הולך לקנות את המוצר המתאים כי אולי המוכר משקר אותך". יחד עם זאת למרות שמלמדים אנשים, אנשי מכירות לשדר ... זה ואת זה, זה מתאים לך לזה ולזה כדאי לך זה וזה" זה דווקא יכול ליצור את הפעולה ההפוכה. יש אנשים שיכולים להתפתות וכן לקנות את המוצר כי המוכר דיבר בביטחון יחד עם זאת יש גם את ההיבט של אנשים שהם יגידו "רגע הוא מדבר בover- בטחון על דברים שהוא לא יכול להיות בטוח בהם" ודווקא הדבר הזה ישדר חוסר אמינות וגם אם המוצר טוב זה גורם ללקוח לחשוד שאולי מנסים לדפוק אותו ולכן צריך לעשות הפרדה ברורה בין דברים שהמוכר אומר על המוצר, לדוגמא המוצר הזה יש לו 5 שנות אחריות תגיד את זה בביטחון אם יש לו 5 שנות אחריות, באמת? אז תגיד "יש לו 5 שנות אחריות" בבטחון, מה אתה מהסס דבר בבטחון. המוצר הזה באמת הוא קיבל השנה את הציון הכי טוב בקטגוריה שלו? כן, תגיד "המוצר הזה קיבל את הציון הכי טוב השנה בקטגוריה שלו" זאת עובדה, זאת אמת דבר בבטחון אל תדבר ... בטוח בהם וגם אם אתה בטוח בהם הלקוח לא בטוח שאתה יכול להיות בטוח בהם או הלקוח חושב שאתה לא יכול להיות בטוח בהם. לדוגמא כשהמוצר מתאים ללקוח לדוגמא שהמוצר הזה יעשה טוב ללקוח, לדוגמא כל טריק אחר כשאתה כאיש מכירות לפעמים מנסה לשקר את הלקוח כי אתה לא בטוח בזה אז למה אתה מדבר בבטחון. אז מהיבט מסוים נגיד שלקוח מתלבט "המוצר הזה מתאים לי או לא?" המוכר אומר לו בבטחון "כן זה מתאים לך" בביטחון, מהיבט מסוים זה ... שזה מתאים לי", מהיבט אחר "מה המוכר הזה בכלל מבלבל את המוח מאיפה הוא, מה הוא אומר כן זה מתאים לך למה יש מצב שהוא יגיד שהמוצר הזה לא מתאים לי?". ה - over בטחון שהמוכר שידר הוא דווקא מראה ללקוח "שעזוב המוכר הזה כנראה מנסה לדפוק אותי" גם אם המוצר הזה מתאים בזה שהמוכר דיבר בבטחון על דברים לא לעניין שהוא לא היה אמור לשדר בטחון הוא ... ולא מבין מימינו ומשמאלו". אוקי ולכן אותו דבר עכשיו מהצד ההפוך, מה זה אומר מהצד ההפוך? זה אומר שהלקוח כלקוח כשמנסים למכור לך מוצר אתה צריך לשים לב שלפעמים המוכר מדבר בביטחון והוא מדבר בבטחון רק כי הוא מרמה אותך, הוא ... ככה שהחוסר ביטחון הוא לא תמיד מבטא חוסר בטחון והביטחון לא תמיד מבטא. ולכן אני אחדד עוד פעם את הנקודה בדברים שהמוכר אומר על המוצר שלו תשדר בטחון זאת עובדה, תגיד את האמת תשדר בטחון אבל באופן כללי האם צריך כשלקוח מביע ...

... להרגיש הנאה, זה לא משנה, בסוף רוצים להרגיש טוב. להחליף, לדחוף את זה למילה "טוב". בנאדם קונה מוצר כאשר הוא חושב שהמוצר הזה יעשה לו יותר טוב מרע, כשהוא חושב שהעסקה הזאת של המוצר תעשה לו יותר טוב מרע, ביחס לשאר האלטרנטיבות שלו, אז הוא מבצע את העסקה, אם הוא חושב שיש אפשרות אחרת לקנות מוצר אחר, שיהיה יותר טוב, הוא יקנה את המוצר האחר. אין אפשרות אחרת, הוא חושב ששווה ויקנה את המוצר. בפשיטות, אנשים רוצים שיהיה להם טוב. בשביל לקנות, הם רוצים לחשוב שהמוצר הזה עושה להם טוב. ולכן, מי שרוצה לדעת ...

... שבו בעצם צריך לדעת לשכנע את הלקוח לקנות את המוצר באותה מידה בדיוק יש תהליך של מכירה שמתבצע בין המוכר לבין עצמו. בכל פעם שמוכר מוכר לך מוצר לפני כן המוכר היה צריך למכור לעצמו את הרצון למכור לך את המוצר, מה זאת אומרת בכל פעם שאתה כאיש מכירות הולך למכור מוצר לפני שאתה הולך למכור את המוצר אתה צריך למכור לעצמך את הרעיון שאתה רוצה למכור את המוצר, שאתה מוכן להתאמץ כדי למכור את המוצר וכו'. מה אני בעצם רוצה להגיד שהדרך להתמודד עם קושי למכור, כשאיש מכירות מרגיש ... שבה הוא מרגיש שקשה לו למכור בדיוק כמו שמוכרים מוצר ללקוח. איך משכנעים לקוח לקנות? בגדול שואלים את עצמנו "איזה סיבות יהיה לו לקנות את המוצר, איזה סיבות יהיה לו לא לקנות את המוצר?" ומנסים להגדיל את כמות הסיבות שיש לו לקנות את המוצר יותר מאשר כמות הסיבות שהוא לא ירצה לקנות את המוצר, כי העסקה מתבצעת כשלקוח חושב שיש יותר יתרונות מחסרונות במוצר. אותו דבר בדיוק, אותה שיטה בדיוק מי שקשה לו למכור מה שהוא צריך לעשות זה לנסות ... בתהליך של המכירות". כמו שלקוח יכול להתנגד לקנות מוצר ככה איש המכירות יכול להרגיש בתוכו את ההתנגדות לקנות מעצמו את הרעיון שאומר לו "לך תמכור מוצרים" זה אותו דבר בדיוק, כל מה שנכון לגבי איך לשכנע אחרים לקנות נכון לגבי איך ...

... אסביר בעצם איך מרמים אנשים ואיך ניתן בעצם להתגונן מהתרמית הזאת. וזה הולך ככה נניח שמספרים לבן אדם משהו רוצים למכור לבן אדם איזה מוצר, עכשיו אוטומטית כשרוצים לשכנע ...

... המשפט שאומר "ביבי חזק" שהמשפט הזה הוא הרבה יותר חלש. זאת אומרת אם מישהו נגיד אומרים לו: "תקנה את המוצר", נגיד הלקוח אומר: "אני לא רוצה לקנות את המוצר" אז אומרים: "תקנה את המוצר". מישהו אומר לו "אל תקנה", מישהו אומר לו "כן תקנה", מילה מול מילה. אבל אם מישהו אומר לו: "תקנה את המוצר" ומישהו אומר לו: "אל תקנה את המוצר", אז עוד פעם זה מילה מול מילה. אבל אם מישהו אומר לו "תקנה את המוצר" ומישהו אומר לו "בשום פנים ואופן אל תקנה את המוצר", מי נשמע יותר בטוח בעצמו? ברור שמי שאמר "בשום פנים ואופן אל תקנה את המוצר". בא נגיד שמישהו אומר: "אל תקנה את המוצר" ומישהו בתגובה אומר לו: "אתה חייב, אתה מוכרח עכשיו, לקנות את המוצר", יכול להיות שבכלל לא צריך את המוצר, אבל מה משדר יותר בטחון? ההוא שדיבר בצורה יותר קיצונית. ולכן, אם יש מסר שאומר: "ביבי חזק בביטחון", המסר שצריך להיות כנגדו: "ביבי חלש מאוד בביטחון" או "ביבי מאוד חלש ... לקנות את הרכב, תבין שזה נכון, אבל רק אם כבר יש לך רכב כזה". בכל דבר אחר, נגיד לדוגמה: הלקוח אומר "המוצר הזה יקר", סתם, "המוצר הזה יקר", עכשיו אנחנו רוצים לשאול: מתי זה בסדר שהלקוח יגיד על המוצר הזה "יקר", אוקי? אז מה עושים? אנחנו רוצים לגרום ללקוח שכשהוא יחשוב "המוצר הזה יקר" שהוא ייתן לזה איזה פירוש מסוים שלא יפריע לו לקנות את המוצר. אז אפשר לדוגמה להגיד לו "תקשיב, אם אין לך מה לאכול, אז המוצר הזה יקר, אבל יש לך מה לאכול, נכון? אז בא תקנה את המוצר" מה בעצם עשינו? שתלנו ללקוח מחשבה בראש שאומרת לו: "זה בסדר שתחשוב שהמוצר הזה יקר, אבל רק אם הגעת למצב שאין לך מה לאכול". עכשיו, מזה בעצם בהקשר שלנו פה של ביבי לצורך העניין, אז נגיד אומרים: "ביבי חזק בבטחון" מולו יש קמפיין שאומר "ביבי חלש ... שהוא יחשוב, אבל שהיא תצדיק אותה במקרה שלא מפריע לנו. זאת אומרת, אנחנו רוצים להגיד לבנאדם "תקנה את המוצר" "המוצר טוב לך", הוא אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר, המוצר לא טוב לי" מה עושים? גם אומרים לו: "המוצר טוב לך" גם אומרים לו "המוצר מאוד מאוד טוב לך" שזה יותר חזק מ"המוצר לא טוב לך" אבל גם שותלים לא בראש מחשבה "זה נכון, המוצר לא טוב לך אם...", "המוצר לא טוב לך כאשר..." או מה שזה לא יהיה, ואז כל פעם שעולה אצל הבנאדם המחשבה: "המוצר הזה לא טוב לי", "כן, זה לא טוב לי כי...", "זה לא טוב לי רק אם..." וכו' וכו'. דהיינו: נותנים לו את האופציה שכאשר תקפוץ לו המחשבה שמתנגדת למה שאנחנו רוצים, שמראש כבר יהיה לו ... לבנאדם "ההתנגדות שלך נכונה אם...". זאת אומרת אם לדוגמה נגיד הלקוח אומר: " אני לא רוצה לקנות את המוצר", לא צריך מראש לבוא להגיד לו "טוב, אל תקנה את המוצר אם..." למה? כי עדיף לנו מראש למחוק לו מהמח את המחשבה: "אל תקנה את ה

... עמדה לשתול לו במוח מחשבה שהוא לא יאמין למה שהוא עצמו אומר? על ידי שהופכים את הדעה שלו לסובייקטיבית. מה זה אומר לדוגמא בן אדם נגיד אומר "המוצר הזה יקר", אז מה אומרים הוא דיבר בצורה אובייקטיבית הוא אמר "המוצר הזה יקר" אז איך הופכים לו את זה? אומרים לו "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה יקר, אני מבין שבעיניך המוצר הזה יקר, אני מבין שנראה לך שהמוצר הזה יקר", אוקי ואז בעצם הפכנו את מה שהוא אמר לסובייקטיבי, זה כמו שמישהו לדוגמא שאומרים לו "בעיניך זה ככה אבל זה לא בהכרח ככה". עכשיו שימו לב נגיד שמישהו אומר "המוצר הזה יקר" אז ברור שאפשר להגיד לו "אתה יודע אתה חושב שהמוצר הזה יקר אבל הוא לא יקר", אוקי אבל אני אומר אפילו שמשלבים את זה בתוך שיחה לאו דווקא להביע התנגדות ישירה לאו דווקא כמישהו אומר "אתה טיפש", "לא נכון אתה חושב שאני טיפש אני לא ... אבל גם אתה מבין שלא בהכרח שזה ככה כי זה לא אובייקטיבי זה סובייקטיבי". עכשיו מה שאמרתי עכשיו אפשר גם לחדד עוד יותר, זה כמו נגיד מישהו אומר "המוצר הזה לא טוב לי, המוצר הזה לא טוב", אוקי "המוצר הזה לא טוב לי" אז דרך ראשונה אפשר להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שהמוצר הזה לא טוב" אם רוצים לעשות את זה עוד יותר אז אפשר להגיד "אני מבין שאולי אתה חושב שהמוצר הזה לא טוב", פה זה כבר ניסוח יותר בעייתי כי הוא יכול להגיד "מה זאת אומרת אולי המוצר הזה לא טוב אמרתי שהמוצר הזה לא טוב" אבל שימו לטריק הבא, ברגע שאומרים למישהו "אני מבין שאתה אולי חושב ש..." אז גם אמרנו לו "אתה חושב כאילו זה לא בהכרח ככה רק אתה חושב שזה ככה" וגם כשאומרים לו "אני ... עכשיו דבר נוסף טריק נוסף או ניסוח נוסף שאפשר לשתול במחשבה בראש של השומע היא על ידי שאומרים לו "זה יכול להיות ככה", לדוגמא נגיד שמישהו אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" אז אפשר להגיד לו "אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך ". שימו לב הוא אמר "המוצר הזה לא מתאים" הוא לא אמר "המוצר הזה יכול לא להתאים לי" אנחנו אומרים לו "אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך". יש שאומרים "יכול לרדת גשם" ו - "ירד גשם" זה לא אותו משפט "ירד גשם" זה בוודאות ירד גשם "יכול לרדת גשם" פירושו אולי ירד גשם אולי לא ולכן כשמישהו מביע דעה אז אנחנו יכולים להגיד לו "כן אני מבין שאמרת שאולי המוצר הזה יכול לא להתאים לך", דהיינו, במילים אחרות כאילו גם אתה מבין שהוא יכול כן להתאים לך ואז אנחנו כאילו גם מביעים הזדהות עם מה שהוא אמר אנחנו כאילו הסכמנו איתו "כן אני מבין אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך" אבל גם שתלנו לו מחשבה "אתה לא באמת אמרת שזה לא מתאים לך אתה אמרת שהמוצר הזה יכול לא להתאים לך, אני מבין שאתה חושב שאולי המוצר הזה יכול להיות מצב שבו הוא לא יתאים לך", עוד יותר צמצמתי "יכול להיות מצב שבו הוא לא מתאים לך". עכשיו מה המהות מי שיתבונן בזה יראה פה עוד פרינציפ הפרינציפ הוא או אחד ההיבטים פה ... התורפה של השני איך אני יכול לתקוף אותו?" אז הרבה פעמים אם רוצים לתקוף מישהו שמישהו טוען איזו תענה מישהו אומר אמירה, הלקוח אומר "אתה יודע המוצר הזה לא יכול להתאים לי כי אני חושב שככה וככה" אוטומטית על מה הוא אמר "אני חושב" על הדבר הזה הוא טען שלוש טענות המשפט השני שהוא אמר הוא אמר את המילים "אני חושב", "אני חושב" ...

... להגיע עם הלקוח להסכמה. לנסות ליצור תחושת הסכמה עם הלקוח בתחומים אחרים. לדבר אתו, וזה לא כל כך משנה על מה כרגע, לצורך העניין, זה יכול להיות על המוצר, זה יכול להיות על הסיבות שבגללם הוא לא רוצה לקנות את המוצר, יכול להיות כל דבר. ולהגיע אתו להסכמה. להגיע למצב שהלקוח ... משהו שכבר הסברתי אותו בפעם אחרת, אבל זה באותו הקשר אז חזרתי עליו עוד פעם. ועכשיו, אני אוסיף עוד דבר, בהקשר הקודם של: הלקוח שלא מסכים לקנות את המוצר, מה שצריך לעשות זה: המוכר צריך לשאול את עצמו: באיזה מצב אני המוכר חושב שהלקוח היה מוכן להסכים לקנות את המוצר? לדוגמה, אם נגיד המוצר היה עולה חצי מחיר, הלקוח היה מוכן להסכים לקנות אותו. אז מה שצריך לעשות ברגע שלקוח אומר "אני לא מוכן, אני לא רוצה לקנות את המוצר הזה", שואלים את הלקוח "תגיד לי, ואם זה היה עולה לך חצי, ... היה יכול להתאים לך?", "כן, אתה יודע אם זה היה עולה לי חצי, הייתי מוכן לקנות אותו". מה בעצם עשינו? גרמנו ללקוח להיות בחוויה שהוא מסכים לקנות את המוצר, מה לעשות שהמוצר לא עולה חצי, הוא עולה כפול מהחצי, אבל קודם כל יצרנו ... קודם כל בא ננסה לראות, נשאל אותו: "אם הייתי נותן לך את הרכב במתנה, היה מתאים לך הרכב?" בא נביא את הלקוח למצב שהוא קודם כל מסכים שהוא רוצה את המוצר, שהסכים שהוא רוצה את המוצר, אחרי שהוא מסכים שהוא רוצה את המוצר, עכשיו אני אגיד לו: "טוב, אז איך אתה רוצה לשלם?" או "אתה ... סתם הייתה דוגמה. הרעיון הוא, להגיע אתו להסכמה, עוד פעם, המוכר צריך לשאול את עצמו: "באיזה מקרים אני יכול לשכנע את הלקוח להסכים שהוא רוצה את המוצר הזה שהוא רוצה את הדבר הזה. באיזה מקרים אני ההורה, יכול ... "טוב, תראה אז מה, אז למה זה כל כך חשוב לך שדווקא זה וזה? אז למה זה כל כך מפריע לך?" אבל, כבר נוצרה תחושה של הסכמה, הוא כבר הסכים שהוא רוצה את המוצר. אמנם, הוא הסכים שהוא רוצה את המוצר בתנאי ש, אמנם הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה רק אם, ... בשלמות אבל הוא גם לוקח, המח של הבנאדם כשהוא מפרש משפט, הוא מפרש אותו גם בחלקים, לא רק ביחידות שלמות ולכן, אם בנאדם אומר: "אני מוכן לקנות את המוצר בתנאי ש" או "אם היה ככה וככה, אז הייתי קונה את המוצר", התת מודע של השומע, של הלקוח היה: שהוא רוצה לקנות את המוצר הזה. נכון שהוא אמר 'בתנאי ש', נכון שהוא אמר 'רק אם', נכון שהוא אמר 'רק כאשר', זה נכון, אבל אף על פי כן, בתת מודע שלו הוא אמר שהוא רוצה לקנות את המוצר. והתת מודע של השומע שמע את המילים האלה: "אני רוצה לקנות את המוצר". ומכאן, הרבה יותר קל לשכנע אותו לקנות את המוצר. ולכן, לסיכומו של דבר, אם רוצים לשכנע בנאדם במשהו, איזה ... אני רוצה שתשימו לב, שמי שלא יודע לעשות את זה נכון, עוד יכול לדפוק את עצמו קצת, גם, למה? נגיד שהבנאדם אומר: "יקר לי 100 שקל", נגיד אומרים לו: "המוצר עולה 100 שקל", אומר "יקר לי 100 שקל, אין לי 100 שקל". ... שקלים בכיס ואנחנו אומרים לו "תגיד לי ואם זה היה עולה 20 שקלים היית קונה?" יגיד "כן, הייתי קונה". אז קודם כל יצרנו אתו הסכמה, אמר שהוא רוצה את המוצר, עכשיו בא נדבר על המחיר. אבל, אם בנאדם עושה את זה גרוע, ... של הלקוח למצב שאליו אנחנו רוצים להוביל אותו בסוף. נגיד שלקוח אומר: "אין לי 100 שקלים" ואז המוכר, אם אין לו שכל אז הוא יגיד "כן, גם אני חושב שהמוצר הזה מאוד..., 100 שקלים זה לא... זה יקר מדי, עזוב, 100 ...

... אני רוצה לדבר על עוד אחת מהטעויות שעושים לפעמים אנשי מכירות והטעות היא כדלקמן בסופו של דבר כשמוכרים ללקוח מוצר או כשמנסים למכור ללקוח מוצר מה שבעצם רוצים זה שהוא יסכים לקנות את המוצר, דבר הכי גרוע שיכול להיות כאשר מנסים למכור ללקוח מוצר הוא שהוא פשוט יתנגד לרכישת המוצר ולכן מה שבעצם קורה זה שלפעמים יש אנשים מוכרים שיוצרים את הקונפליקט עם הלקוח בלי שהם יהיו חייבים ליצור את הקונפליקט עם הלקוח. מה הכוונה? הכוונה היא שהרבה מאוד פעמים כשבאים למכור מוצר לאיזה לקוח באים לשכנע אותו לבצע את העסקה, לסגור את העסקה מה שזה לא יהיה בעצם ניתן לקחת את הדבר שאנחנו רוצים שהלקוח יסכים עליו, אוקי וניתן לעשות ... מלאה שהיא לגור פה בדירה הזאת בקומה הזאת בבניין הזה והזה וכו'. ולכן הרבה מאוד פעמים כאשר מוכר בא למכור מוצר מה שהוא עושה, הטעות שהוא עושה היא שהוא מנסה להשיג הסכמה מלאה לפני שיש לו הסכמה חלקית, זאת אומרת הלקוח בכלל עוד לא בטוח שהסכימו איתו על כל מיני ... נצטרך להסכים איתו על ההסכמות החלקיות ומראש אפשר לוודא שיש הסכמות חלקיות. עכשיו לפעמים אם אנחנו רוצים למכור מוצר ללקוח ונגיד שזה מוצר שצריך להסכים הרבה הסכמות לפני שמסכימים להסכמה המלאה הזאת ולפעמים דווקא אם אנחנו כן נבוא ללקוח ונתחיל לעבור איתו דבר דבר יכול להיות שהוא יגיד ...

... לא טובה לי" מה שצריך לעשות המוכר שרוצה למכור את הדירה, המוכר שרוצה למכור את המוצר צריך לשאול את עצמו האם המשפט ... לי" האם הוא נכון במאה אחוז או שאולי יש מצבים שבהם הדירה הזאת כן מתאימה לו שבהם המוצר הזה כן מתאים שבהם הוא כן יכול לקנות את המוצר שבהם הוא כן יכול ליהנות מהמוצר. ואז כשהבן אדם שואל את עצמו ... נכון ואז הוא יכול לשלב אותם ולשכנע את הבן אדם ולשתול לו במוח מסרים כאילו באמת המוצר הזה מתאים לו או מה שזה לא ... אחרים. עכשיו מה הדרך להתגונן מפני המניפולציה הזאת איך בן אדם שמנסים למכור לו מוצר איך הוא יכול לשים לב שלא ...

... ממשיכים וכו' וכו', כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה "מסוכן מאוד" זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן? נגיד לדוגמה, נגיד רוצים למכור מוצר, אז נגיד אפשר לומר ללקוח, נגיד רוצים למכור לו בית, אוקי, אז אומרים לו, אתה רואה הנה פה יש לך, ... וככה וככה, אז יהיה נכון לומר שככה וככה, אבל האם באמת באופן מוחלט, זאת באמת עובדה באופן כללי, ביחס למה שהלקוח רוצה לקנות? לא בהכרח. ולכן, בשורה התחתונה, מה שצריך לעשות, אם בנאדם רוצה למכור מוצר, הוא יכול לעטוף את העובדות, לקחת את הפירושים ולעטוף אותם בעובדות וכפי שאמרתי, גם אם בנאדם ...