... האדם מתבונן על מהות התודעה שלו, הוא מגלה כי מה שמהווה את התודעה שלו, זאת המציאות. כל חלק וחלק מהתודעה של האדם, המציאות מהווה אותו. כך שהאדם עצמו מצד האמת הוא כלום
מוחלט. כי המציאות מהווה אותו, ואין לו שום קיום עצמי כמשהו נפרד מהמציאות. כאשר האדם מבין שמצד האמת הוא עצמו אינו כלום ... כאשר האדם מבין שמהותו היא אחת, עם המציאות, וגם מהותם של כל הדברים היא אחת עם המציאות, ממילא הוא מרגיש אהבה כלפי כל דבר. כי מצד האמת, כל דבר הוא שקיים נמצא באחדות
מוחלטת עם כל דבר אחר. ממילא לא שייך שנאה / קנאה / חמדנות / כעס וכיו"ב. אלא יש רק אהבה / הכלה / קבלה וכולי. ענווה אמיתית ...