... כי מי יכול להתחייב לאדם שהוא אכן יכול להשיג את כל מה שהוא רוצה? ואם יחשבו כל חכמי העולם בחשיבה חיובית, שלא יהיה יותר מוות בעולם, האם זה יעזור להם?! ברור שלא. וכיו"ב ניתן להביא דוגמאות ...

... בעתיד. אבל אם יש לאדם וודאות לגבי העתיד, אז הפחד של האדם נעלם. ואם לדוגמא היה האדם יודע בוודאות שהוא ימות בתאריך כלשהו, בהנחה שזה בוודאות מוחלטת, הרי שבמקרה כזה האדם כבר לא היה מפחד מכך שהוא ימות, אלא היה משלים עם זה. ואם הוא היה ממשיך לפחד מהמוות, זה היה רק פחדים לגבי ספקות שיש לאדם, לגבי מה יקרה אחרי שהוא ימות וכיו"ב. כי האדם משלים, עם מה שהוא יודע בוודאות מוחלטת, שאין לו אפשרות לשנות אותו. כי כדי להרגיש רע, צריך לא ...

... הרוחניות יכולות להציע לאדם, זה או להגיע למצב של שקט נפשי, שבו האדם מרגיש כמו מת שהוא לא סובל, אך התחדשות כמובן אין לו. או שהן מציעות לאדם להרגיש מת עם ההנאות של העולם הזה, שהאדם מרגיש משועבד להנאות, והוא קולט ומבין שהן ...

... העצמי שלה. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו להגיע לנקודה רגשית שכזו, שבה תמורת ידיעת האמת הוא יהיה מוכן לוותר אפילו על הקיום העצמי שלו. ולא מדובר כאן על מוות של הגוף וכיו"ב, אלא מדובר כאן על כך שהאדם יהיה מוכן ...

... סוג שהוא. וכל העדפה שיש לאדם לגבי דבר כלשהו, אפילו ההעדפה של האדם להיות בריא במקום להיות חולה, או לחיות במקום למות וכיו"ב, או אפילו הרצון של האדם להרגיש טוב, או הרצון להיות קיים, כל דבר שהאדם מעדיף אותו יותר מאשר דבר אחר, הרי שהוא ביטוי ...

... שהיא מעודדת אותן. כי הדרך היחידה לגלות את האמת, היא על ידי שאלות. ולכן, כאשר האדם מגיע למקום שבו לא מעודדים את האדם לשאול שאלות, על האדם להבין מיד שהוא הגיע למקום של שקרנים ומנהיגי שקר. כי השאלות הן גזר דין המוות של השקר. כי השאלות מבררות את האמת ומוציאות את השקר להורג. ולכן השקרנים מפחדים ביותר מכך שהאדם ישאל שאלות. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לעבור דרך נקודת ...

... שלום בעולם? איך לקדם שלום בעולם? חלק 1 המאמר הזה עוסק במה שאחראי לתסכול העמוק של בני האדם מהחיים שלהם, שזה מה שיוצר את המלחמות בעולם. בשאלת משמעות החיים והמוות. בסיבות לכך שיש מלחמות בעולם הפנימי והחיצוני של האדם. ובאיך להשיג שלום ... הוא צריך לקום בבוקר ולעבוד כ"כ קשה, בשביל דבר שהוא יודע מראש שבסוף ייקחו לו אותו (ולא לדאוג, לכל בעיה יש פתרון, והתשובות בהמשך). כי כל אחד יודע שלבסוף הוא ימות. ולא רק שהוא ימות, אלא שגם ילדיו לבסוף ימותו. ובסופו של התהליך, כולם ימותו. ומאחר שהאדם בתוך תוכו יודע שבסוף הוא ימות, גם זה יוצר אצל האדם תסכול מאוד עמוק. כי האדם בתוך תוכו מבין שהוא ...

... לעשות שלום בעולם? איך לקדם שלום בעולם? חלק 2 וברגע שתינוק נולד, כולם חוגגים ושמחים כמו משוגעים על כך שהתינוק נולד, ואף אחד לא קולט שהתינוק הזה הולך למות. כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות. והחיים הם מחלה סופנית. ואף אחד לא יצא מהם בחיים. כי סוף האדם למות. וכאשר הילד גדל בשנה, כולם חוגגים לו שהוא גדל בשנה, ושחייו התקצרו בעוד שנה, ושהוא התקרב למוות שלו בעוד שנה. וכאן זה בית משוגעים מאוד גדול. כי אנשים חיים בהכחשה עצמית מאוד גדולה. כי אם האדם היה זוכר שבסוף הוא מת, ממילא לא היה לו חשק להתאמץ בשביל שום דבר. כי בשביל מה להתאמץ עבור משהו זמני, שיודעים שבוודאות שהוא רק זמני ושסופו להיעלם מהעולם. ולכן בני אדם חיים בהכחשה מאוד עצומה של המוות. כי ברמה ההגיונית זה לא הגיוני להשקיע כ"כ ... עבור משהו שמראש יודעים שהוא יעלם. והאדם מתאמץ להשיג דברים, שהוא יודע מראש שבתחנה הסופית לוקחים לו אותם. ולכן האדם חי בהכחשה עצמית מאוד גדולה של המוות. ואז המוות מפתיע את האדם שחי שבהכחשה עצמית מאוד גדולה. כי ברגע שאדם מת, כולם מופתעים. כאילו שזה לא היה ברור מראש שהוא ימות. ואם היה לאנשים שכל, המוות לא היה מפתיע אותם. ומי שרוצה לראות חולים סופניים, עליו פשוט להסתכל על כל בני האדם סביבו, כולל על עצמו במראה, ולראות בני אדם שהולכים למות. כי כולם הולכים למות כל הזמן. וכאשר האדם מסתכל על ילד שגדל, או על אדם שמקים משפחה וכיו"ב, האדם החכם רואה מולו אדם שהולך למות. כי כולם הולכים למות כל הזמן. ובכל רגע ורגע האדם מתקרב אל התחנה הסופית של המוות. וברגע שיש לאדם קצת שכל בקודקודו, על ידי זה הוא לא מרגיש הפתעה גדולה מהמוות. כי הוא תמיד זוכר שבסוף האדם מת ושהכל זמני. ולא צריך להיות חכם גדול כדי לזכור שבסוף האדם מת, אלא פשוט לא צריך להיות טיפש גדול ושקרן גדול, כדי לא לזכור שהאדם בסוף מת. וכל דבר שקיים בעולם, סופו למות. כי לכל דבר יש התחלה ויש סוף כידוע. וכל ישות שקיימת בעולם, סופה למות. והחומרים מתפרקים, ושום דבר לא באמת יציב, והכל חוזר לשורשו. ולא צריך להיות חכם גדול כדי לזכור שבסוף מתים, אלא מספיק לא להיות טיפש, ופשוט לזכור שבסוף מתים. אלא שכאשר האדם זוכר שלבסוף הוא מת, אז על ידי זה הוא עוד יותר מרגיש תסכול. ... בעצם ביטוי של הכעס שיש בתוך בני האדם על עצמם ועל העולם וכולי. והבעיה הזאת של זה שהחיים הם רק זמניים ולא נצחיים, היא נכונה גם מנקודת מבט של אחרי המוות ושל חיים נצחיים. כי גם מנקודת מבט של חיים אחרי המוות ושל נצחיות התודעה, גם מנקודת המבט הזו יש ...

... שבו נמצאים כל בני האדם בעולם, מכך שלאף אחד אין מושג מה התכלית שלשמה הוא קיים. ובפרט כאשר האדם מבין ויודע מראש שסופו למות, ושהוא כמו עבד נרצע עובד את הרצון העצמי שלו כל הזמן, וכל הזמן מרגיש חסר ללא סוף וללא ...

... החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 1 במאמר הזה נדבר על אחת מהתופעות הכי נפוצות בעולם, והיא תופעת פחד המוות, שהיא הפחד של האדם מפני המוות. ומי שיתבונן בעניין יראה כי יש כאן שאלה גדולה. כי ע"פ ההיגיון וע"פ השכל הישר, האדם לא היה צריך לפחד מהמוות. ולצורך העניין נדמיין שהיה עולם שבו אורך החיים של כל בני האדם בעולם, הוא רק יום אחד. עולם שבו האדם נולד כאדם בוגר, ומת למחרת אותו היום שבו הוא נולד. ונשאל את השאלה, האם בעולם כזה שבו האדם מת בסיום היום שבו הוא נולד, האם בעולם כזה היה לאנשים פחד מהמוות? והתשובה היא, שלא. משום שכאשר האדם יודע שבסוף היום מתים, ושכולם מתים בסוף היום, ושהוא בסך הכל חי יום אחד בכל מקרה, על ידי זה האדם לא היה מפחד מהמוות כלל. וכאשר לדוגמא אדם נוסע לטיול באיזו מדינה למשך שבוע ימים, האם האדם חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא צריך לשוב לארצו? תשובה: לא. משום שהאדם יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות כ"כ, למרות שבעצם הוא בסך הכל חלק בלתי נפרד ממחזוריות החיים? ועל האדם לזכור תמיד, שאחרי שהוא מת, הוא חוזר למצב שבו הוא היה לפני שהוא נולד. ויהיה אשר יהיה המצב הזה, בכל מקרה האדם כבר היה במצב הזה. ז"א אילו האדם היה חי בחיים נצחיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה, אז אולי היה הגיוני לחשוש מהמוות. משום שהוא היה מצב שהאדם עוד לא היה בו. ואז האדם בעצם היה מפחד מהבלתי נודע. אבל מאחר שהאדם בסך הכל לפני כמה עשרות שנים כבר היה במצב שבו הוא יהיה אחרי המוות, א"כ לא ממש ברור למה האדם מפחד כ"כ מהמוות? ומי שעוד יתבונן בעניין יראה, כי הפחד מהמוות הוא לא מולד. ז"א האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמא היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון שאין שום סיבה לפחד מהמוות. כי האדם מסיבות שונות פשוט מניח שאם כולם מפחדים מהמוות, אז כנראה שזה מוצדק לפחד מהמוות. למרות שע"פ ההיגיון הבסיסי, אין שום טעם לפחד מהמוות, כי החיים הם בכל מקרה לא יותר מאשר דבר זמני. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, כאשר ילד קטן נולד וכולם חוגגים את זה שעוד אדם התחיל לחיות, בעצם הם חוגגים על כך שעוד אדם התחיל למות. כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות כמו חולה סופני ממש. ובכל רגע ורגע האדם מתקרב אל המוות. ואם האדם לא מתקרב אל המוות, אז ה