... קיומית, חרדת מוות, חרדה רוחנית, פחד קיומי, פחד מוות, פחד להשתגע, החרדה הגדולה ביותר, פחד להיעלם ובו יתבאר, מהן חרדות קיומיות (חרדה קיומית / פחד קיומי / חרדת מוות / פחד מוות וכיו"ב)? וכיצד צריך האדם להתמודד עם פחדים קיומיים וחרדות קיומיות שכאלו? כי יש סוגים שונים של חרדות. ויש חרדות חיצוניות, ... האדם. וכיו"ב כל חרדה ופחד אחרים, שהם כולם קיומיים בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמא חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן האדם כל חייו מנסה להגן על עצמו מהמוות. כך שהחרדה הקיומית של האדם, שבאה לידי ביטוי בפחד מהמוות, היא מפעילה את האדם לעשות כל חייו פעולות הישרדותיות שונות, כדי להתרחק מהמוות ולהישאר בחיים. אבל, יש עוד חרדה עמוקה יותר ופנימית יותר, שהיא החרדה הגדולה ביותר שהאדם יכול להתמודד איתה, והיא חרדה קיומית וחרדת מוות, שבה האדם לא מפחד על גופו שימות ועל גופו שיחדל מלהיות קיים. אלא האדם מפחד, מכך שהתודעה העצמית שלו תחדל מלהיות קיימת. ... שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם הקיום של התודעה העצמית שלו, על ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מוות תודעתית, ופחד מוות תודעתי. שהאדם מפחד פחד מוות, לא מכך שהגוף שלו ימות. אלא מכך שהתודעה העצמית שלו תמות ותחדל מלהתקיים. וזו נקראת חרדה קיומית בשורשה. כי החרדה הקיומית מתבטאת בעוצמות שונות. אך זו העוצמה החזקה ביותר של החרדה ...

... אחרת, בדבר כזה או אחר. ובד"כ האדם תלוי רגשית בצורה מאוד חזקה, בבריאות הגופנית שלו, ובכסף שלו, ובחיים שלו. עד כדי כך, שהאדם מפחד פחד מוות וסובל מחרדת מוות, מהמחשבה שאולי הוא ייפרד מהחיים שלו. והרעיון הוא, שגם הפחד של האדם מפני המוות, גם הוא בעצם צורה של חרדת נטישה וחרדת פרידה. ...

... מוות, חרדת מוות, פחד מהמוות, חרדה ממוות, מפחד למות, לא רוצה למות, חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוות ובו יתבאר העניין של פחד מהמוות, שהאדם מפחד למות. ויתבאר, למה יש לאדם פחד מהמוות? והאם יש אפשרות לחיות בלי לפחד למות? והאם יש דרך להתגבר על חרדות מפני המוות? והעניין של פחד מוות, לא שונה מכל שאר הפחדים והפרעות החרדה ... על אמונה. והאמונה, היא יכולה להיות טובה או רעה. אבל בלעדיה, לא היו שום פחד ושום חרדה. ומי שיתבונן יראה, כי האדם, כאשר הוא נולד, תכף ומיד שהוא נולד, הוא מתחיל למות ולהתקרב אל המוות. אלא, שכאשר תינוק נולד, הוא לא מפחד מהמוות. כי תינוק שנולד, עוד אין לו שום שיפוטיות כלשהי על העולם, ועדיין כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים. ובעיני ילד קטן שנולד, המוות והחיים, אלו לא יותר מאשר שתי צורות שונות, שאף אחת מהן לא יותר טובה או יותר רעה. וברמה העובדתית, כרגע, בעולם שלנו, החיים והמוות, שניהם קיימים, זה לצד זה. והמוות והחיים, באים לידי ביטוי, בכל מיני צורות שונות ובעוצמות שונות. כי בכל רגע ורגע, הרגע הקודם מת, והרגע הבא מתעורר לחיים. וכל שינוי ושינוי שיש בעולם, הוא בעצם, מוות בעוצמה מסוימת, של הדבר שחדל מלהיות. והוא לידה מחדש, של הדבר החדש שהתחיל להיות. וכל העולם כולו, בנוי על חיים ומוות, של תהליכים שונים ושל צורות שונות. ואם לא היה מוות בעולם, לא היו חיים בעולם. כי כל שינוי, הוא סוג של מוות, של הדבר הקודם שהשתנה. ואם לא היה מוות בעולם, שום דבר לא היה משתנה לעולם, ואז ממילא לא הייתה שום משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, לא יותר מאשר ... דברים שנראה שהם נצחיים, אך באמת שום דבר אינו נצחי לעולם וכולי. וכל דבר שקיים, הוא יכול גם לא להיות קיים. ומבחינה קוסמולוגית, דהיינו, מנקודת מבט של היקום כולו, המוות והחיים של האדם, הם אירוע, לא יותר או פחות חשוב, מאשר עלה שנופל מהעץ, או גרגר אבק שנע ברוח. ונכון שמנקודת המבט של האדם עצמו, המוות והחיים שלו זה עניין מאוד משמעותי, אבל ...

... דהיינו, כל בני האדם בעולם, לא כולם סובלים כל הזמן מהפרעות חרדה קשות וכיו"ב. ואעפ"כ, מנקודת מבט מסוימת, כולם נמצאים בחרדה כלשהי כל הזמן. כגון הפחד מפני המוות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה ...

... של האדם. כי כל מעשיו של האדם, כולם נובעים מהרצון ומהפחד של האדם. כי האדם מפחד להיעלם ומפחד למות ומפחד להיות לבד ומפחד להרגיש רע, וכל הפחדים והחרדות האלו, הם אלו ... לו בטעות, שלא לפחד כלל, זה יכול להיות רע. כי בלי שום רצון כלל, זה נדמה לחיים מאוד משעממים, עד מוות. ומה שקורה זה, שהרבה פעמים, האדם מפחד להשתחרר מכל הפחדים ומכל ...

... כל שאר הרגעים, ומבטא כלפי חוץ את התמונה שיש בו. ומבטל ממילא את כל שאר התמונות, שיש בכל שאר הרגעים של הזמן. ובכל רגע חדש של זמן, יש מוות והשמדה של הרגע הקודם של הזמן. ויש לידה מחדש של הרגע הבא של הזמן. כי בכל רגע, נוצרת מציאות חדשה, על חורבותיה של המציאות שהייתה ברגע הקודם. ואם רגעי ...

... כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפאטיות ושל חוסר חשק וכיו"ב. כגון לדוגמא אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיו"ב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת ...

... והאדם עובד קשה ומתאמץ קשה, כדי לשמור על הבריאות שלו, ולגרום לכך שהוא יחיה כמה שיותר. אבל, לא משנה כמה האדם מתאמץ לחיות, בסופו של דבר, הוא ימות. וזה כמובן עניין מתסכל ביותר. שהאדם כל חייו כמעט, מקדיש אותם כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב, ותמיד הוא ירגיש גם ... הפרטית, האדם מקדיש את כל חייו, כדי לחיות וכדי להאריך את החיים שלו כמה שיותר. ולא משנה כמה האדם ישתדל להאריך את החיים שלו, בסופו של דבר הוא ימות. דהיינו, המאבק נידון לכישלון מראש. כי ברמת המודעות של האדם, הוא לא רוצה למות, לפחות לא באופן פורמאלי. וברמה המודעת של האדם, הוא עושה דברים, כדי לשרוד כמה שיותר (אא"כ זה בא על חשבון האושר ... לדוגמא, שהאדם מבדיל בין טוב לבין רע, ובין להיות בריא לבין מצב של להיות חולה, ובין להיות עשיר, לבין להיות עני, ובין להיות חי למצב של להיות מת וכיו"ב. שהאדם מבדיל בין המון דברים בחיים שלו. והאדם מבדיל בין העבר לבין ההווה לבין העתיד. והאדם מבדיל בין דברים ...