... ונאמר שאין מציאות, עדיין נוכל לשאול, האם זה מוכרח שלא תהיה מציאות? ואם לא, אז מדוע אין מציאות?
ומה הסיבה שבגללה אין מציאות? וא"כ גם זה עצמו מצריך סיבה אחרת יותר עמוקה. וכמו שה"אין סיבה" הוא לא הסיבה הראשונה, כך גם ה"אין מציאות" גם הוא לא התשובה ... מחשבה שיכולה לחשוב שהעולם לא קיים. וא"כ עצם קיומה של השאלה, מוכיח שמשהו קיים. וא"כ יש לשאול
מה הסיבה שהוא עצמו קיים וכולי. ובכלל זה נכללים גם כל אלו שאומרים שהעולם הזה הוא רק אשליה / חלום וכיו"ב. ובכך הם חושבים שהם תרצו את כל השאלות. וכמובן שזו לא התשובה של כל השאלות. כי גם אם נאמר שהעולם הוא חלום, עדיין יש להבין
מה הסיבה שלו עצמו. וגם אם נאמר שאין חלום כלל, עדיין יש לשאול מה מכריח את האין חלום הזה להתקיים. כי גם ה"אין" גם הוא לא מוכרח. כי ל"אין" יש הפך. וההפך ... וכולי, גם הוא יהיה תמיד רק אפשרות. כי כל זמן שיש דבר נוסף שהוא לא מחוייב, הרי שתמיד אפשר לשאול
מה הסיבה של המחוייב עצמו? בדיוק כמו שאנחנו שואלים
מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ויש כאן עוד רמת עומק, והיא שבשכל האנושי ניתן להבין גם, כי כל זמן שיש תוצאה, לא יכולה להיות סיבה ראשונה. בדיוק כפי ... לא הסיבה הראשונה, הרי שלא ניתן להגדיר את הסיבה הראשונה. כי גם אם נגדיר אותה, תמיד נוכל לשאול,
מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה היא עצמה ולא שאר הסיבות והתוצאות שנובעות ממנה. ז"א צריך גם למצוא סיבה מדוע הסיבה הראשונה היא כפי מה שהיא. וכל סיבה שלא נמצא, גם אם נמצא סיבה כלשהי, תמיד נוכל לשאול,
מה הסיבה שבגללה הסיבה היא יוצרת את התוצאה ולא להפך. כי נניח שנאמר שדבר כלשהו הוא הסיבה ודבר אחר הוא התוצאה. הרי שיש לשאול, מפני מה
ומה הסיבה שבגללה דווקא הדבר הראשון גורר את הדבר השני ולא להפך. כי הרי היה יכול להיות גם הפוך. וצריך למצוא לא רק את הסיבה הראשונה, דהיינו, למצוא סיבה שלא ניתן לשאול
מה הסיבה שלה, אלא למצוא גם את הסיבה שבגללה הסיבה היא הסיבה של התוצאות שאחריה ולא אחרת. ומי שמתבונן בכל הדברים האלו, נדמה לו שהם עמוקים. והם אכן עמוקים ...