... האדם אינו יודע דבר ולכן אינו יודע מהו. על השולחן האדם יודע ידיעות כלשהן, שהן אלו שמהוות את
מהותו של השולחן. ונמשיך להתבונן בעניין. כאשר האדם אומר את המילה שולחן, אילו ידיעות קופצות לו לראש? תשובה:
המהות של המילה שולחן נוצרת על ידי זה שהאדם בצורה ... וכיו"ב. ניקח אחת מכל הידיעות האלו שמגדירה לנו מהו שולחן, כגון לדוגמא "בית", וננסה להבין מהי
מהותו של בית. שאלה: מהו בית? תשובה: אוסף כל ... אז מהו בעצם אותו הדבר שאותו מגדירים כל הדברים? ז"א מאחר שכל הידיעות כולן הן רק הגדרות, אז מהי
המהות שאותה כל הדברים מגדירים? תשובה: את הדבר שאי אפשר שלא צריך ללמוד על קיומו. ישנו דבר אחד,
מהות אחת, שכל הדברים שבעולם הם רק צורות שונות ... שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה:
מהותה האמיתית של המציאות.
המהות של המציאות = מה שהמציאות באמת.
המהות של המציאות = הדבר שממנו עשויים כל הדברים כולם, ובכלל זה המחשבות / רצונות / רגשות / התודעה / הזמן / מקום / עולם וכולי. האדם עצמו "עשוי"
מהמהות של המציאות.
מהותו האמיתית של האדם היא
מהותה האמיתית של המציאות. מצד
המהות של כל מה שישנו, אין הבדל
מהותי בין שום דבר לשום דבר, מאחר שלכל הדברים כולם יש את אותה
המהות. כל הדברים הם רק הגדרות של דברים אחרים. וכל הדברים כולם מגדירים דבר אחד ויחיד, שהוא
המהות של המציאות. כל מה שישנו הוא רק גוון מסוים של
המהות של המציאות. כשם שכל הצבעים הם רק חלקים של ... גם כל מה שניתן לדעת אלו רק חלקים של מה שבאמת קיים. הידיעות אותן יודע האדם הן צמצומים שונים של
המהות האמיתית של המציאות. כפי שכבר ביארתי במקומות ... את המציאות האין סופית כולה. לכן בעצם קיימות הצורות השונות של המציאות, שמהן יכול האדם ללמוד על
המהות של המציאות. כל ידיעה אותה יודע האדם, היא רק אחד מהצדדים של המטבע. שורש הידיעות = המטבע =
המהות האמיתית של המציאות. הידיעות = צדדים שונים של ידיעה אחת אין סופית. משום
שהמהות של המציאות היא אין סופית, לכן לא ניתן לדעת אותה בתוך מחשבה סופית כפי מה שהיא באמת בשלמות. אך כן ניתן להבין כי כל הידיעות כולן מגדירות את
המהות האין סופית של המציאות. ברמה המעשית: על האדם להתבונן לעומק על הידיעות שלו, עד שהוא יגיע להבנה של מהי
המהות האמיתית של המציאות. הבנה של
מהות המציאות = אחדות = הבנה שמצד
המהות הכל אחד = טוב אמיתי. את
המהות של המציאות לא ניתן להכניס לתוך מחשבה, אך כן ... באמצעות הדמיון / רגש. ילד קטן = מזהה את האני שלו עם מה שאינו הוא. שכל קטן = הופך את החיצוני
למהות. שכל גדול = מתרכז רק
במהות ולא בחיצוני = רואה תמיד את
המהות של החיצוני בכל חיצוני. ...