... של כל הדברים, זו המציאות. כל הדברים כולם, ובכללם התודעה של האדם, המחשבות, הרגשות, הרצונות, מימד הזמן, מימד המקום וכל מה שבתוכם, כל הדברים כולם מהותם אחת, שהיא
מהותה של המציאות. מצד
מהותה של המציאות, הכל אחד. מאחר שהמציאות מהווה את הכל ואין שום דבר נפרד ממנה, ממילא מצד
מהותה של המציאות אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. מצד
מהותה של המציאות, אין שום דבר מלבד המציאות. מאחר שהמציאות מהווה את הכל, ממילא אין שום דבר חוץ ממנה. המהות של המציאות היא השורש הפנימי ביותר והעמוק ביותר של כל מה שקיים. כל דבר באשר הוא, בשורשו, במהותו בתוך תוכו, מהותו היא
מהותה של המציאות. גם מה שמקיף את כל הדברים כולם, זו המציאות. כל הדברים כולם נמצאים בתוך ... אינו יכול להכניס את המציאות לתוכו. רק המציאות עצמה יודעת את מהותה האמיתית של עצמה. מה שכן, באמצעות חוש הדמיון וליבו של האדם, באמצעותם האדם יכול לשער ולהרגיש את
מהותה של המציאות. אבל בכל מקרה, גם אם האדם מצליח להרגיש את
מהותה של המציאות וגם אם לא, עליו לזכור, כי מצד האמת מהותו לעולם תהיה אחת עם המציאות. ז"א גם אם האדם מצידו אינו מבין / מרגיש את
מהותה של המציאות, מצד האמת האובייקטיבית הבלתי תלויה, מצד האמת האמיתית, מצידה האדם לעולם יהיה ... גמורה איתה תמיד. המהות של המציאות, היא זו שמהווה את ה"אני" של האדם, את המחשבות / רגשות שלו / ואת הדברים שאותם הוא יודע ושעליהם הוא חושב. כאשר האדם מבין שמהותו זהה
למהותה של המציאות, על ידי זה הוא מתאחד איתה, מתמזג איתה והופך להיות אחד איתה = הרמוניה = אושר. ...