... ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו "עשויים" המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות ... שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ממלאת את ...

... כל זה במקום אחר. וזה בעצם אומר, שמצד האמת הפנימית ביותר, לכל אחת מהישויות שיש בעולם, יש בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה. דהיינו, שכל אחת מהישויות הסופיות, מהווה את כל שאר הישויות כולן. כי כל צורה סופית, יש לה את כל התכונות של המהות של המציאות. ואז כל צורה, מהווה את כל המציאות כולה, וכל צורה שולטת בכל המציאות כולה. וכאשר כל צורה שולטת ...

... באהבה אלוהית, אהבה אין סופית (פחות אחד, כדי שתהיה משמעות לאהבה עצמה). ולמה אלוהים אוהב את הכל באהבה אין סופית? משום שהוא נמצא באחדות מוחלטת עם כל המציאות כולה. כי הוא מהווה את כל המציאות כולה. וכאשר הכל נמצא באחדות איתו, אין שום התנגדות ושום קונפליקט כלל, ואז ממילא יש רק ...

... המציאות ויש אותי, שאני קיימת באופן נפרד מהמציאות, שזה נקרא ישות עצמאית. המציאות לא מהווה אותי. הרעיון של בחירה חופשית חלקית, זה כמו אני קיים באופן חלקי. להגיד אין לי בחירה חופשית בכלל, הפירוש האמיתי של זה, ...

... אם לא היה הבדל בין יש לאין, לא היו הפכים. ומאחר שבשכל אנו מבינים שהיש הפוך מהאין, אז לא יכול להיות שמה שמהווה את היש הוא מהווה גם את האין. הרי כל הרעיון הוא שהיש הפוך מאין, אז איך אתה אומר שהיש עשוי מאין? הרי זה ההפך ...

... ותשאל מה זה? נכון, ה"מה זה"? זה החומר הזה. האדם חווה שהוא לא יודע, תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים ...

... את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את "היש" שזה הצורות, ומצד שני אין "יש", כי לא יכול להיות שיש משהו קיים, למה? כי הרי יש הוויה שמהווה את הצורות, ואם יש הוויה, אז לא יכול להיות שיש עוד משהו חוץ מההוויה. אז תגיד ההוויה היא כלום, אז איך יש משהו חוץ מהכלום? אז ... אחרות מתווספת חווית האחדות על האני הנפרד. כול מה שאתה יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את הקיר. אתה אמור לדעת שהספר הזה מהווה את הקיר. איך זה יכול להיות, הרי הספר פה והקיר שם? לא רק שהם אותו הדבר, הספר גם מהווה את הקיר, כי הכל זה המהות. ...

... לשאול האם יש פה שמש ושם אין שמש? לא. אבל הדבר שהיה קיים לפני המפץ הגדול, קיים גם עכשיו, כי המהות שלפני המפץ הגדול היא זאת שמהווה את המקום והזמן. זאת אומרת שבמהות של העולם שלנו יש ...

... היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר. שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה ...

... כזה אלוהים, יש רק אתה. אתה צריך להבין שאתה הוא זה שמהווה את הכל. אתה עושה הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות. ואני מסביר לך שאין הבדל בין הנפרדות לאחדות. אני רוצה שתגיעי להבנה שאפילו שאת רואה תפוז אחד, או שני תפוזים, את לא מבדילה ביניהם. ... והשמש שם, איך אני אפעיל את השמש? אני אומר לך, אתה מהווה את השמש. כאשר אני אומר, זה אתה וזה השמש, למעשה אני אומר לך, שאתה בנפרדות, ויש הוויה אחרת. בעצם זה שאתה אומר שאתה לא השמש, אתה אומר שאתה לא ההוויה. ואני אומר לך, אתה הוא זה שמהווה את השמש וגורם לשמש לפעול. מה זאת אומרת אני? אם יש אני, יש גם לא אני, איך אתה אומר שאני מהווה את השמש? כדי להוות את השמש אני צריך להיות לפני האני. אם יש אני ולא אני, אז אני אחרי אלוהים, אז איך אתה אומר שאני אלוהים? ולכן האדם לא מסוגל לחשוב שהוא אלוהים. האדם אומר שהוא ... אחרת, ומקום אחר. אני מוכן לקבל שיש הוויה אחרת שמהווה את האדם ואת השמש, אבל אני לא מוכן לקבל שהצורה של השמש מהווה את הצורה של האדם. אם תצליח בשכל שלך להבין שהצורה הסופית, היא אחת מוחלטת עם הראשון בשרשרת, שהצורה הסופית היא עצמה המהות, אז נגמרו לך השאלות. יש כאלה שאומרים, שאני זה אני, ... ככה? למה אני בורא את העולם? נגיד אפילו הבנת שאתה מהווה את כל העולם, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור. עכשיו יש לך בעיות של אלוהים. ואז אתה מבין בסוף, שאין הבדל בין שום דבר לשום דבר. יש צורות של נפרדות - כמו דומם, צומח, מחשבה, רצון, זמן, ... שהיא גדולה ממני ורחוקה ממני? אך מצד האמת, זה אתה שמהווה את הכל. אין הבדל בין המהות לצורה, אין הבדל בין האדם לאלוהים, אין יותר חלק ושלם, האדם לא חלק מאלוהים, האדם הוא עצמו אלוהים. זה הדבר הכי לא הגיוני בעולם. השכל אומר לך, איך זה יכול להיות שאני מהווה את השמש? הרי אני פה והשמש שם. מה זאת אומרת שאני ההוויה שלא משתנה לעולם? הרי אני כל הזמן משתנה. השכל אומר לך שיש שינוי, יש הבדל, אתה לא יכול להיות ההוויה, כי ההוויה לא משתנה ...