... זה צורה, קיר זה צורה, מה המהות שלהם, אחדות כל שהיא. אתה יודע מה זה אומר שצורה זה מהות? זה אומר שהכסא הזה
מהווה את הקיר. הכסא הזה הוא ההוויה של השמש. מה זה אומר? אם אני עכשיו ישרוף את הכיסא, השמש תמשיך להיות קיימת. נכון? אז איך אתה יכול להגיד שהכיסא
מהווה את השמש? אם הכיסא הזה, הוא זה שגורם לשמש ... הרי לפני אלף שנה לא היה הכיסא? אם עכשיו אני ישרוף את הכיסא השמש תמשיך לזרוח. אז איך יכול להיות שהכיסא הזה
מהווה את המקום והזמן שבהם נמצאת השמש? ולא רק ... אז איך אתה אומר שהשמש מתהווה מהכיסא? אף על פי כן. בשכל זה לא הגיוני, אבל באין שכל / שכל אחר הכיסא הזה
מהווה את השמש. אבל לא רק הכיסא, גם הנייר
מהווה את השמש. ויותר מזה, השמש
מהווה את הנייר. ואני לא אומר שהמהות של הכיסא
מהווה את השמש, אלא הכיסא
מהווה את השמש. הכיסא הוא צורה,
שמהווה את השמש, מה זה אומר, שהוא ממלא את המקום ... ממלא את כל הבריאה כולה. הבריאה כולה נשענת על הכיסא. אבל לא רק על הכיסא אלא גם על הנייר, על כל דבר. גם הכיסא
מהווה את השמש, וגם הברזל הקטן שעל הכיסא
מהווה את השמש. איך זה יכול להיות, כמה דברים מהווים את אותו הדבר? כשאני אומר, שהכיסא
מהווה את השמש, אני לא מתכוון לומר שהמהות של הכיסא
מהווה את השמש. אני מתכוון לומר שהצורה של הכיסא
מהווה את השמש. זה לא הגיוני, כי אם זה צורה, איך זה
מהווה? וממילא שמה, המעשה לפעמים חשוב יותר ...