... מחרדות קשות, בגלל שנראה לו, שמה שנראה בעיניו כרע, הוא אכן באמת רע. אבל, מי שזוכר תמיד בכל נושא, שכל תפישת הטוב והרע שלו, היא אישית וסובייקטיבית בלבד. ושמבחינה אובייקטיבית, כל הדעות שלו, וכל המחשבות שלו, הן לא יותר נכונות או לא נכונות. על ידי זה הוא מגיע לחוויית מציאות, שבה, גם הטוב והרע ...

... אותי? ולמה אני לא רוצה שינטשו אותי? והאדם, סובל לדוגמא מחרדה חברתית, רק בגלל שנדמה לו, שאם הוא יעשה איזו טעות ויפגע מבחינה חברתית, אז המציאות תהיה רעה, והוא לא ירצה אותה. והאדם סובל מחרדת נטישה, משום שהוא חושב שזה רע ... זה לא משנה? ולמה לי זה כן משנה? וכולי. והשאלות האלו, מובילות את האדם להבין, שבשורה התחתונה, שום דבר לא באמת משנה מבחינה מוחלטת. ונכון שהדברים כן משנים מבחינה יחסית. ומבחינה יחסית, זה כן משנה שהאדם יהיה בריא, ושהאדם יאכל כדי לא להיות רעב, ושהאדם יברח מאש וכולי. אבל מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. וההבנה הזאת, היא ורק היא, משחררת את האדם, ומסייעת לו להתמודד עם ...

... של מוחלטות, שום דבר לא באמת משנה באופן מוחלט. כי הכל יחסי. וממילא, שום דבר לא יותר או פחות טוב משום דבר אחר. אבל, זה רק מבחינה מוחלטת. אבל מבחינה יחסית, האדם, כן משנה לו מה קורה איתו, וכן משנה לו אם הוא ...

... אלא, כל דבר בעולם, יש בו גם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. וכל דבר בעולם, יש בו חיסרון ויתרון, מבחינה יחסית, אבל לא מבחינה מוחלטת. ז"א החיסרון והיתרון של הדבר, הם תמיד בעיני המתבונן באופן אישי וסובייקטיבי בלבד. אבל מבחינה אובייקטיבית, דהיינו, מנקודת מבט מוחלטת, ז"א נקודת מבט שאין לה שום העדפות ושום דעות קדומות ושום העדפה אישית, ...

... בטוח בשום דבר באופן מוחלט. אבל, יש גם ביטחון עצמי אמיתי. שהאדם מבין, שאכן הכל יכול לקרות. אבל מבחינה מוחלטת, אין שום טוב או רע, וממילא אין שום טעם וסיבה לפחד משום דבר. ואז ממילא יש לאדם בטחון עצמי אמיתי ושקט נפשי אמיתי וכולי. ...

... פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמא אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית / סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה ש נחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך ... להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמא, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה את כל התמונה המלאה, ... מאוד גדול. והוא, שמצד האמת של האדם עצמו, דהיינו, מי שיבדוק את האמת שלו עצמו, הוא יראה, שמבחינה אובייקטיבית בשלמות, אי אפשר לדעת שום דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע / חושב / מבין / רוצה וכיו"ב, הכל זה סובייקטיבי בלבד. ... לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמא, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה שהאדם רוצה או לא רוצה באותו הרגע. אבל אם אין שום נקודת ... יגיע לנקודת מבט, שאין בה שום טוב או רע. ולא שזה טוב או רע. אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנ"ל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. ... שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית עצמה. שבה אי אפשר ... וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, רק בזכות זה יש העדפות אישיות וטוב ...

... עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית / העדפה אישית / רצון אישי וכיו"ב, ...

... כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם ...

... האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז זה נכון שהוא מגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים מבחינה כמותית. אבל, הוא גם מגדיל את כמות הרע שיש לו בחיים, מבחינה איכותית עוצמתית. כי החשיבה האופטימית מרגילה את האדם, להיות שמח ... ולא לכער את המציאות מעבר למה שהיא. אלא להסתכל על הדברים כפי מה שהם. והדברים כפי מה שהם, הם, שיש במציאות שלנו אין סוף אפשרויות. ומבחינה מוחלטת, הכל יכול לקרות בכל רגע מחדש. כי מבחינה יחסית, לא הכל יכול לקרות בכל רגע. כי יש את חוקי הטבע של העולם, ולא הכל יכול לקרות בכל רגע. אבל מבחינה אבסולוטית, דהיינו, מצד האמת של המציאות, המציאות יש לה אין סוף ...

... זה רק ביחס למה שהאדם רוצה וביחס למה שהאדם מגדיר. אבל כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי שום נגיעה אישית / רצון אישי / העדפה אישית, הרי שממילא, אין שום דבר חיובי או שלילי. כך שראשית כל יש לזכור, שמבחינה אובייקטיבית, אין שום משמעות לחשיבה חיובית ... משום, שאין בעולם שלנו, שום דבר חיובי או דבר שלילי. כי הכל טוב ורע באותה המידה ממש. ורק בעיני המתבונן, יש טוב ורע, וממילא יש יתרונות וחסרונות, ואז יש מחשבות חיובית וגם מחשבות שליליות וכולי. ומבחינה סובייקטיבית ואישית, דהיינו, כאשר האדם שופט ...