... בנוסף, הדחקה חוסכת מהאדם את הצורך להתאמץ ולהתמודד. ואם אפשר להתעלם מאיזו בעיה ולחסוך את המאמץ להתמודד איתה, אז עוד יותר טוב. ולפעמים, ההדחקה גורמת לאדם לשכוח את הבעיה לגמרי ולא להטריד אותו יותר. כך ...

... במועט ולשמוח בחלקך זה טוב. ברגע שהאדם מסתפק במועט, הוא חוסך מעצמו מאמץ מיותר, בעיות מיותרות, וקשיים שונים להשיג את מה שהוא לא באמת צריך. מהצד השני, הסתפקות במועט לא מאפשרת לאדם להתקדם לשום מקום. כל ...

... כמו כן תנסה גם להכיר את עצמך ואת היכולות שלך כמה שיותר. וכאשר האדם מכיר את היכולות שלו בצורה טובה, הדבר הזה מאפשר לו להשיג את המטרות שלו, בצורה יעילה עם פחות מאמץ. לסיכום: הצלחה שורשה בצורת מחשבה נכונה. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המטרות שלו ואת היכולות שלו, כך הוא מגדיל את הסיכוי שלו להצליח. בהצלחה! ...

... אליו. מצד אחד, לא תמיד כיף ונוח להתמודד עם קשיים. ובד"כ האדם מעדיף שהדברים יצליחו בקלות ועם כמה שפחות מאמץ. אך מהצד השני, הקשיים שאיתם מתמודד האדם בחייו, מביאים לו גם הרבה תועלת. הקושי מאתגר את האדם ומספק לו עניין בחיים. הקושי עוזר לאדם להכיר את עצמו טוב יותר. הקושי מלמד את האדם ...

... וההסבר לכך הוא, כי כדי להשיג מטרה כלשהי, לשם כך צריך האדם לרצות להשיג את המטרה. וכדי להצליח בבחינה, לשם כך צריך האדם לרצות להצליח בבחינה. וככל שצריך לעשות יותר מאמצים, כדי להצליח בבחינה, כך האדם, צריך יותר רצון, להצליח בבחינה. כי הרצון, ... כך צריך האדם להקדיש המון זמן וסבלנות, כדי ללמוד לבחינה. וכדי שתהיה לאדם את הסבלנות ללמוד לבחינה, לשם כך צריך האדם לייחס חשיבות לבחינה, כדי שיהיה לו רצון להשקיע מאמץ ללמוד לבחינה. והדבר הזה גורם לכך, שכאשר האדם מגיע לבחינה, הוא לפעמים מייחס יותר מידי חשיבות לבחינה. רק בגלל החשיבות שהוא ייחס לבחינה, כדי שיהיה לו רצון ללמוד לבחינה. והדבר הזה נכון, גם ברמה הכללית. לפעמים, המאמץ שהאדם משקיע כדי להשיג איזה דבר, המאמץ הזה, גורם לאדם לייחס חשיבות לאותו הדבר, בצורה לא מדויקת. כי דרך הטבע היא, שאם משקיעים המון מאמץ כדי להשיג משהו, כנראה שהוא חשוב. ולפעמים האדם משקיע מאמץ רב באיזה עניין, ובגלל זה הוא שוכח להסתכל על הדבר בפרופורציה הנכונה. וכאשר האדם מגיע לרגע הבחינה, עליו לזכור: כי למרות כל המאמצים שהוא השקיע כדי להצליח בבחינה, עדיין הוא צריך לזכור, שזה בסך הכל מבחן ... שלו לא תלויים במבחן הזה וכולי. ועל ידי המחשבות האלו, הוא יכול להתייחס אל הבחינה בפרופורציה הנכונה. ועל ידי זה להיות רגוע, ולעבור את הבחינה בהצלחה. ונסכם: כמות המאמץ שהאדם משקיע, כדי להצליח באיזה מבחן, גורמת לפעמים לאדם לייחס חשיבות גדולה ...

... מהרצון שבגללו הוא רוצה כסף. והחשוב יותר מכל הוא, שההבנה של האדם את עצמו, מאפשרת לו לנסות לחשוב על פתרונות חלופיים יציבים יותר, יעילים יותר, ועם פחות מאמץ. כי יתכן שבאפשרותו של האדם לעשות ... יקבל פטור אפילו חלקי, מהתשוקה לכסף, על ידי זה שהוא ימלא את התשוקות הפנימיות יותר שלו, בצורה יעילה יותר וכולי. ויתכן גם, כי אולי דווקא כן צריך להשקיע יותר מאמץ בטווח המיידי, כדי למלא את הרצונות ...

מאמץ / הנאה - ממה נובע מאמץ? איך להתאמץ כמה שפחות? איך לחסוך מאמץ מיותר? ובו יתבאר העניין של מאמץ הכרחי ומאמץ מיותר. איך נוצר מאמץ? ואיך לחסוך במאמץ? ועוד. ומי שיתבונן על עניין המאמץ, יראה, כי כדי לחסוך במאמץ, לשם כך על האדם למצוא דרכים יעילות יותר וקלות יותר להשיג את המטרות שלו. ככל שהדרך קלה יותר לביצוע, כך היא כרוכה בפחות מאמץ. יחד עם זאת, לפעמים האדם לא מוצא דרך קצרה יותר להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, איך אפשר להקטין את המאמץ, גם כאשר לא מוצאים דרך אחרת קצרה יותר? ואם נתבונן על מהותו של המאמץ, נראה, כי המאמץ, לא תלוי במה שהאדם עושה, אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ. והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש מאמץ. עד כדי כך, שלפעמים האדם כ"כ נהנה מהדרך אל המטרה, עד שהוא ממציא מטרה, רק כדי ללכת בדרך... ואיך אפשר למצוא דברים טובים גם בדרך אל המטרה? תשובה: על ידי זה שהאדם מנסה להבין איזה ... על ידי זה הוא מפיק ממנה הנאה ומקטין מעצמו את תחושת המאמץ. לסיכום: על האדם לנסות ליהנות, מעצם מה שהוא עושה. ועל ידי זה האדם מקטין מעצמו, את תחושת המאמץ.

... ובהקבלה אלינו זה אומר, כי אם אינך מוצא את דרכך, פשוט תן לדברים לקרות, ומה שיהיה יהיה. הגישה השנייה אומרת, כי כאשר הולכים לאיבוד, צריך לעצור ולנסות לחזור לנקודת ההתחלה. דהיינו, על האדם להשקיע את מירב המאמצים שלו בלחזור אחורה, עד שהוא יגיע לנקודת ההתחלה שממנה הוא יצא (אא"כ הוא ברח משם או שמקום המוצא כבר לא קיים יותר). ומנקודת ההתחלה אפשר לראות טוב יותר את ...

... מאשר המהירות שבה הוא כבר רץ כרגע. על האדם לשים לב לכך שהוא לא מגדיל את כמות המטרות שכבר יש לו, ושהוא לא מגדיל את כמות המאמץ שהוא כבר משקיע בהשגת המטרות שלו. לאחר מכן, על האדם לנסות להאט את מהירות הריצה שלו. על האדם לנסות להסיר מעצמו מטרות מיותרות ולנסות להסיר מעצמו מאמץ מיותר. עד שבסופו של דבר יוכל האדם לצאת ממסלול המרוצים ולהסתכל על המרוץ מבחוץ. וכל זה נכון כמובן ברמה ...

... של גן עדן. בין אם זה כאן ובין אם זה בהמשך. העיקר הוא שהאדם שואף להגיע למצב של גן עדן. ולכאורה השאלה המתבקשת היא, מה היא המשמעות של גן עדן? כי המשמעות של המאמץ היא כדי להגיע לגן עדן. אבל כאשר האדם כבר מגיע לגן עדן, מה המשמעות של זה? הרי הוא לא מתאמץ שם כדי להגיע לגן עדן. כי גן עדן מייצג את הפסקת מאמצי החיפוש אחרי גן העדן. אז מה באמת המשמעות של רעיון ...