... היא לא טובה, מאחר שחברו ששנוא עליו קיים בעולם. וכאשר האדם שונא מישהו או משהו, הרי שבעצם הוא שונא את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל
לשנוא חלקים ממנה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל ישנא את היד השמאלית שלו וכיו"ב. שהדבר אינו אפשרי. ומי ששונא משהו בעולם, הרי שזה גורם לכך שהוא יאהב את המציאות פחות, ... את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בונה לעצמו איזו תיאוריה ואיזה דמיון, שההגדרה שלו טובה יותר מאשר ההגדרה של חברו. ואז האדם מתחיל
לשנוא את ההגדרה של חברו, כדי להעלות את הערך העצמי שלו בעיני עצמו. והגזענות והבדלנות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכנות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה ... יש משמעות לחייו, והיא לשמר ולתחזק ולהעצים ולהגדיל את הטוב שלו, על פי הטוב של חברו. ואילו ידע האדם ליהנות מהחיים כפי מה שהם, הרי שהוא לא היה צריך
לשנוא את חברו, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מתחיל להגדיר הגדרות. והוא מגדיר שהוא טוב יותר ושחברו טוב פחות, והוא משייך את עצמו ... האמת, הדבר הזה הוא גם מיותר לגמרי, והוא גם עונש עצמי. כי כל גאווה וכל שנאת זרים וכל גזענות וכיו"ב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר
לשנוא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל זאת טוב בשנאת חינם, בשנאת ... קיים. כי השקר הכרחי לצורך קיום העולם כפי שכבר ביארתי. והמהות של שנאת חינם, היא שהאדם שונא את הדבר סתם וללא כל סיבה. ומצד האמת, אם לא היה יכול האדם
לשנוא סתם וללא סיבה, הרי שהאדם לא היה יכול לרצות שום דבר. כי מצד האמת הכל טוב. וכל מה שנדמה לאדם כרע, שמכך הרי נוצר הרצון של האדם, הרי שהכל מהותו היא שנאת חינם. ושנאת החינם ... שהכל כ"כ טוב, עד שהטוב יכול להכיל בתוכו שנאה ועדיין להישאר ולהיות אהבה. אך כל הדברים האלו רלוונטיים, רק למי שהגיע אל השלמות, שהוא צריך להיות מסוגל
לשנוא, כדי להתקיים. כי כאשר הכל טוב והכל אחד, אין שום קיום לשום דבר. אך בכל מקרה אצל האדם הרגיל, עליו להשתדל להסתכל על השורש של הדברים, ששם הכל אחד, ועל ידי זה הגזענות והשנאה ...