... בהתנגדות לקוח / סוגסטיה / לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות ... אפשר ואיך צריך לטפל בהתנגדות של לקוח. כי לפעמים הלקוח מתנגד לדעה שלך, וברצונך לשכנע אותו להסכים איתך ... והשאלה היא, איך מטפלים בהתנגדות לקוח? והתשובה לכך היא, שהדרך לטיפול בהתנגדות של לקוח, היא על ידי זה שהופכים את האובייקטיבי לסובייקטיבי. ז"א שגורמים ללקוח להבין, שההתנגדות שלו, היא רק סובייקטיבית בלבד, אך ... והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. ז"א הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אמיתית שכולם מסכימים ... והתנגדות סובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא עצמו חושב בטעות ... הדבר. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח מעלה התנגדות לרכישת המוצר, כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה" או "המוצר הזה לא ... לי" וכיו"ב. במקרה כזה לדוגמא, הלקוח מדבר כאילו בצורה אובייקטיבית. דהיינו, הלקוח אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש ... סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמא "אני לא צריך את המוצר הזה", צריך לחזור ... לסובייקטיבי בלבד, וזה עושה אצל הלקוח סוגסטיה, למה שאתה רוצה שהוא יחשוב. לדוגמא "אתה חושב ... ובכך בעצם הפכנו את האמירה של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה ... לאותו המשפט. לדוגמא הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". כדאי לומר לו " למה ... ל" אולי לא רוצה את המוצר". ואם הלקוח אומר, "אני לא צריך את המוצר הזה". אפשר לשאול אותו, ... את המוצר הזה". וכאשר אומרים ללקוח "אשמח שתסביר לי", בעצם בכך מחניפים לאגו שלו, וגורמים ... שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, בהתנגדות אובייקטיבית. שהוא חושב שהוא לא ... באותו הרגע. וצריך לגרום לאותו לקוח, להסתכל על הדברים של עצמו, כעל דברים סובייקטיביים ... סובייקטיבי בלבד. לדוגמא, כאשר הלקוח אומר, "המוצר הזה הוא מוצר גרוע". אמור לו "למה נראה ... מוצר גרוע?" ואז בעצם גורמים ללקוח להתייחס אל הרעיון שלו, כאל רעיון סובייקטיבי בלבד. ... לדוגמא, המילה "כרגע". לדוגמא: הלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי". הפוך את זה ל"למה אתה ... את המילה כרגע, בעצם שתלנו ללקוח את המחשבה, שבעצם הוא רק כרגע חושב שהמוצר הזה לא ... אובייקטיבית. דהיינו, אל תגיד ללקוח "אני חושב שהמוצר הזה מתאים לך". אלא כן תגיד ללקוח "המוצר הזה מתאים לך". דהיינו, על הדעה שלך, תדבר בצורה אובייקטיבית. ועל הדעה של הלקוח, תדבר בצורה סובייקטיבית. והאובייקטיבי, מנצח את ...

... לקוח / טיפול בהתנגדות לקוח - להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח - הטלת ספק גלויה / הטלת ספק סמויה - סוגסטיה, NLP, שכנוע, מכירות, איך לשכנע לקוח? איך לטפל בהתנגדות לקוח? וכאן אבאר, איך באפשרותך לגרום למישהו לשחרר את האחיזה שלו בדעה שלו. ובמקרה של לקוח, איך אפשר לגרום ללקוח להחליש את ההתנגדות שלו, למה שאתה רוצה שהוא יעשה. ... על ידי זה שמטילים ספק בהתנגדות שלו. בין בצורה גלויה ובין בצורה סמויה. לדוגמא: הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". צריך לומר לו "למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?". והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. וככל שמטילים ספק גדול יותר בהתנגדות של הלקוח, כך מגדילים את הסיכוי, לכך שהלקוח ישחרר את ההתנגדות שלו, ושהוא יסכים עם דעתך. ונחדד, כי לפעמים, אין צורך להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח. ואפשר פשוט לבדוק, איפה הלקוח כן מסכים איתך, ודרך זה לבצע את המכירה. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". אז אפשר פשוט לשאול אותו "איזה מוצר אתה כן רוצה". דהיינו, לא חייבים לרוץ מיד להטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. אלא אפשר לנסות ולחפש נקודות התאמה, בין דעתך, לבין דעתו של הלקוח. אבל, לפעמים מגיעים למצב, שכבר לא מוצאים שום נקודת התאמה רצויה, בין דעתו של הלקוח, לבין דעתך. או לדוגמא, שהלקוח רוצה לרכוש איזה מוצר, אבל אתה רוצה שהוא דווקא ירכוש ... כלשהו, למרות שהוא כן רוצה לרכוש מוצר אחר. ובמקרה כזה, הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח, היא הדרך הטובה ביותר לשחרר את האחיזה שלו בהתנגדות שלו. כי כאשר מטילים ספק בהתנגדות של הלקוח, מצד אחד זה חיובי. כי זה גורם ללקוח להסס, ולהיות מוכן לרכוש את המוצר. אבל מצד שני, זה גם יוצר אצל הלקוח תחושה של חוסר נעימות. שהיא דווקא יכולה לגרום ללקוח, לרצות לא לקנות ממך שום דבר. משום שאתה גורם לו ... בעצמו, וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש רע. וצריכים להיות מודעים לכך, כאשר גורמים ללקוח להטיל ספק בהתנגדות שלו. ויש הטלת ספק גלויה ויש הטלת ספק סמויה. והטלת ספק גלויה, היא כאשר בצורה גלויה שואלים את הלקוח, למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. שאז הלקוח רואה שבצורה גלויה מטילים ספק במה שהוא אומר. ויש לזה יתרון, לכך שהטלת הספק היא הטלת ספק גלויה. והיתרון הוא, שזה בעצם גורם ללקוח להחליש את הבטחון העצמי שלו בעצמו. כי הוא רואה שלא מסכימים איתו. אבל זה גם יכול להיות חיסרון, כי זה פוגע באגו של הלקוח וכולי. ולכן, יש גם הטלת ספק סמויה. ומהות הטלת הספק, ... להיות נכון, ושאפשר להטיל בו ספק. ויש גם הטלת ספק סמויה. דהיינו, שלא מראים ללקוח בצורה ברורה ומפורשת שמטילים ספק בהתנגדות שלו, אלא ... שאלת הבהרה. כאשר בעצם בתוך שאלת ההבהרה, בתוכה יש בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. לדוגמא, ה

... בהתנגדויות לקוח - לחזור על ההתנגדות, בלי לחזור על הסיבה שלה / להחליש את ההתנגדות של הלקוח - טכניקות מכירה / שיטות שכנוע / NLP / דמיון מודרך / שיטות מכירה / סוגסטיה וכאן אבאר, איך אפשר לטפל בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שמחלישים את ההתנגדות של הלקוח. וכדי להחליש את ההתנגדות של הלקוח, לשם כך יש להבין, מהיכן ההתנגדות של הלקוח שואבת את כוחה. וההתנגדות של הלקוח שואבת את כוחה, מהסיבה שלה. ז"א אם הלקוח אומר לדוגמא "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי הוא יקר". אז במקרה כזה, ההתנגדות של הלקוח, היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. והסיבה להתנגדות שלו, היא שהמוצר הוא יקר בעיניו. ז"א ההתנגדות של הלקוח, נובעת והכוח שלה נמצא בסיבה שלה, שהיא המחיר של המוצר. או לדוגמא הלקוח אומר "המוצר לא מתאים לי, כי אני לא צריך אותו כרגע". אז ההתנגדות של הלקוח, היא שהמוצר לא מתאים לו. והסיבה לכך היא, שהוא אומר שהוא לא צריך כרגע את המוצר. והרעיון הוא, שהסיבה להתנגדות שלו, היא מקור הכוח של ההתנגדות שלו. ויש לדעת ולהבין, שכל רעיון שואב את כוחו, מהסיבה שעליה הוא נשען. וכאשר חוזרים על הסיבה שהלקוח הסביר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר, הרי שבכך בעצם מחזקים את ההתנגדות של הלקוח למוצר. וזה בעצם אומר, שאם הלקוח אומר שהוא מתנגד לרכישת המוצר מסיבה כלשהי, אז לפעמים רצוי מאוד להמשיך לנהל איתו את השיחה, כאשר אפשר לחזור על ההתנגדות שלו, אבל רצוי מאוד להשמיט את הסיבה שבגללה הוא התנגד לרכישת המוצר. דהיינו, אם הלקוח אומר לדוגמא "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כרגע מספיק כסף", אז אפשר להמשיך איתו את השיחה ואפילו לדבר על ... שלו. כגון לדוגמא לומר לו "הבנתי שאתה לא רוצה לקנות את המוצר. האם אתה חושב שיש דרך שבכל זאת תקנה את המוצר?". וההבהרה שלי כאן, היא לא מה לומר ללקוח שמתנגד לרכישת המוצר, אלא מה לא לומר ללקוח שמתנגד לרכישת המוצר. והמסר שלי הוא, שגם אם אתה מוכרח לחזור על ההתנגדות של הלקוח. תשתדל מאוד שלא לחזור על הסיבה שבגללה הוא הביע את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי ברגע שחוזרים אחרי סיבה כלשהי, זה ... את הסיבה של ההתנגדות, ובכך בעצם להחליש את ההתנגדות. אבל צריך לשים לב, שמצד שני, אם תחזור על ההתנגדות בצורה ברורה מידי, ובלי לתת שום סיבה, הלקוח עוד בטעות יכול לחשוב, שההתנגדות שלו היא התנגדות מחוייבת. דהיינו, שהוא ירגיש בטעות, שכאילו ההתנגדות שלו, היא עובדה ברורה בשטח, בלי שום אפשרות לערעור. כי ברגע שמצמידים להתנגדות של הלקוח, את הסיבה להתנגדות, זה בעצם אומר, שההתנגדות היא רק התנגדות אפשרית, בגלל סיבה כלשהי. אבל היא לא התנגדות מחוייבת ...

... בהתנגדויות לקוח - לשנות את הסיבה של ההתנגדות / להחליש את ההתנגדות של הלקוח - כושר שכנוע / טכניקות מכירה / שיטות שכנוע / NLP / דמיון ... / סוגסטיה וכאן אבאר, עוד דרך ועוד שיטה איך אפשר להחליש את ההתנגדות של הלקוח לביצוע העסקה. וכפי שכבר ביארתי, ההתנגדות של הלקוח, שואבת את כוחה, מהסיבה שעליה היא מבוססת. לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כסף לקנות את המוצר". שאז ההתנגדות של הלקוח לרכישת המוצר, מבוססת על הסיבה, שאין לו כסף לרכישת המוצר. או לדוגמא לקוח שאומר, "המוצר הזה לא מתאים לי, כי אין לי מקום בבית / אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית" וכיו"ב. שאז ההתנגדות של הלקוח היא, חוסר התאמה של המוצר עבורו. והסיבה לכך היא, ההתנגדות של ... של ההתנגדות, תלוי בסיבה שלו. וככל שהסיבה היא יותר חזקה, כך ההתנגדות של הלקוח היא יותר חזקה. ויש דרך להחליש את ההתנגדות של הלקוח, על ידי זה שמשנים את הסיבה של ההתנגדות שלו. ז"א שגורמים ללקוח לחשוב, שהוא מתנגד לרכישת המוצר, מסיבה אחרת שהיא חלשה יותר מהסיבה שאותה הוא הציג. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח מבטא התנגדות כלשהי, והוא מנמק אותה בסיבה כלשהי, עליך לנסות ... הסיבה שאותה הוא אמר (להפוך את המחוייב לאפשרי ואת החזק לחלש). דהיינו, כאשר הלקוח אומר סיבה כלשהי, עליך לנסות למצוא סיבה אחרת חלשה יותר, ... תהיה שונה מהסיבה שהוא אמר. בכך שהיא תהיה חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. אבל אם הלקוח יקלוט שזאת לא הסיבה שאותה הוא אמר, זה עלול ליצור אצל הלקוח חוסר אמון + זה עלול לגרום לכך שללקוח עכשיו תהיה סיבה נוספת לכך שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר. ולכן רצוי לחפש סיבה אחרת, שהיא מצד אחד תהיה דומה לסיבה המקורית של הלקוח. אבל מצד שני שהיא תהיה חלשה יותר מהסיבה שאותה הלקוח אמר. ואחרי שמוצאים את הסיבה הזאת, אז פשוט צריך לחזור על המשפט של הלקוח, ולהחליף בתוכו את הסיבה שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמא, הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף". אפשר ... בעצם מסר זהה, אבל מסר שונה, עם משמעות זהה ומנוגדת בו זמנית. משמעות שאומרת ללקוח, שהוא כן רוצה את המוצר, אבל בתנאים אחרים של תשלום. או לדוגמא הלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית". ... המילה "בדיוק". כי היא מגדילה את האבסורד שברכישת המוצר. ואפשר לדוגמא לומר ללקוח "אתה אומר שאתה לא צריך כרגע את המוצר, כי כרגע יש לך מוצר ... אבל הם חלשים יותר מהמשפט המקורי. והרעיון הוא, שעושים כאן שתילת מחשבות ללקוח. באמצעות זה שחוזרים על הסיבה שהוא אמר, ומשנים אותה / מחליפים אותה / מחלישים אותה. ועל ידי זה אתה בעצם יכול לשתול מחשבות בראש של הלקוח. מחשבה שגורמת לתת המודע של הלקוח, להחליש את ההתנגדות שלו לביצוע העסקה, על ידי זה שמחלישים את ... שלו לביצוע העסקה. והמסר שלי הוא, שעליך להבין, שהכוח של ההתנגדות של הלקוח, נמצא בכוח של סיבת ההתנגדות של ה

... ולמה שכל אדם ירגיש תמיד חוסר נוחות עם כל משפט שהוא אומר? משום, שכל משפט מבטא תמיד הסכמה ולגיטימציה חלקית של ההקצנה של אותו המשפט. לדוגמא, לקוח נכנס לחנות ורוצה לקנות מתנה לאשתו. ואז הלקוח מביע התנגדות לכך שהמחיר יקר עבורו. כאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, הוא בעצם אומר, שהוא גם לא מספיק אוהב את אשתו. כי אם הוא היה אוהב את אשתו עוד יותר, הרי שהוא היה עושה הכל, כדי לקנות עבורה את הדבר הטוב ביותר. כי הלקוח לא אמר, שהמתנה לא טובה עבור אשתו. הוא אמר שהמחיר יקר עבורו. ז"א הוא חושב שהמתנה טובה עבור אשתו, אבל הוא חושב שהמחיר יקר עבורו. דהיינו, הוא לא מוכן לשלם כל מחיר עבור אשתו. וזה בעצם אומר, שכאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, אז אם ברצונך להתעקש שהוא דווקא יקנה את המוצר הספציפי שהלקוח אומר שהוא יקר עבורו, אז באפשרותך לעמת את הלקוח, עם המחשבה שהוא מדחיק בתת המודע שלו. המחשבה שאומרת שהוא לא מספיק אוהב את אשתו. ובאפשרותך לומר לו, אתה הרי אוהב את אשתך מאוד ואתה הרי ...

... מחשבות בתת המודע של הלקוח - מודע או תת מודע - לשלוט בתת המודע של הלקוח - הטמעת מסרים בתת המודע - NLP, שינוי עמדות, שכנוע, לשכנע לקוחות, למכור יותר, סוגסטיה וכאן אבאר, שיש שני סוגים של השפעה על המודעות של הלקוח. והסוג הראשון הוא, שבו אתה המוכר, משפיע בצורה גלויה על המודע של הלקוח. ויש גם את הסוג השני, שבו המוכר משפיע על המודעות של הלקוח, לא ברמת המודע, אלא ברמת התת מודע. כי יש את המודע ואת תת המודע. והמודע פירושו, הדברים שהאדם מודע אליהם. ותת המודע פירושו, הדברים שהאדם מודע אליהם, לא בצורה גלויה, ... היתרונות ומה החסרונות שיש, בהשפעה על המודע או על תת המודע של הלקוח. כי יש יתרונות וחסרונות, גם כאשר משפיעים בהשפעה גלויה על המודעות של הלקוח. ויש גם יתרונות וחסרונות, כאשר משפיעים בהשפעה סמויה על תת המודע של הלקוח. ולהשפיע בצורה גלויה על המודע של הלקוח, פירושו שבצורה גלויה ולא סמויה, גורמים ללקוח לשנות את דעתו, והלקוח מודע לכך שגרמו לו לשנות את דעתו. כגון לדוגמא שהלקוח לא רוצה לרכוש איזה מוצר, ובצורה גלויה הוא אומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר הזה, כגון לדוגמא בגלל שהוא טוען שאין לו צורך במוצר. ובמקרה כזה, השפעה על המודע של הלקוח, פירושה, שבצורה גלויה, המוכר משכנע את הלקוח, שהוא כן צריך את המוצר, עד שהלקוח מוכן לקבל את האפשרות שהוא כן צריך את המוצר. וזאת נקראת השפעה גלויה על המודעות של הלקוח. והיתרונות של צורת השפעה כזאת, שבה הלקוח באופן מודע מבין שגרמו לו לשנות את העמדה שלו, הם שהלקוח בצורה ברורה, מודע לכך שהוא שינה את העמדה שלו. ז"א הלקוח יודע ברמת המודעות שלו, שהוא כרגע חושב שהמוצר כן מתאים לו. ואם משכנעים את המודעות הגלויה של הלקוח, בכך שהוא צריך את המוצר, אז ההיגיון אומר שהלקוח אכן ירכוש את המוצר, כי הוא מודע לכך שהוא חושב שהוא צריך את המוצר. אבל, כאשר משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, יש לכך גם חיסרון. כי זה נכון שמצד אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה "מתוכו", אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם המוכר ששכנע אותו בצורה גלויה. וכאשר הלקוח מודע לכך שבעצם המחשבה שאומרת לו שהוא רוצה לקנות את המוצר, שהמחשבה הזאת הגיע ממקום חיצוני לו, אז ממילא זה יוצר תחושה של נפרדות וחוסר הזדהות, בין המחשבה הזאת, לבין הלקוח עצמו. כי ברגע שהלקוח מבין שהמחשבה הזאת לא באה ממנו, ושהמחשבה הזאת היא "לא שלו", אז ממילא הוא מטיל בה ספק, וזה עלול ליצור אצלו חוסר אמון, בינו לבין המחשבה שהוא רוצה לקנות את המוצר. ולפעמים ישנם אפילו מצבים, שבהם הלקוח באמת צריך את המוצר. והלקוח בטעות חושב שהוא לא צריך את המוצר. ואח"כ אם משכנעים את ה

... הזדהות עם הלקוח, על ידי הסכמה עם דעה ייחודית של הלקוח - איך ליצור הזדהות רגשית חזקה עם לקוח? איך לקנות את האמון של הלקוח? יצירת אמון, בניית אמון, לשכנע לקוחות, איך ליצור אמון? וכאן אבאר עוד שיטה ליצירת הזדהות עם הלקוח. והשיטה לכך היא, על ידי זה שאתה מזדהה ומסכים, עם דעה לא שגרתית של הלקוח. ז"א כי הלקוח כמו כל אדם, יש לו דעות שונות. ואתה כמו כל אדם, מסוגל להזדהות לפחות עם חלק מהדעות של כל לקוח. והלקוח, כאשר אתה מביע הזדהות והסכמה עם הדעה שלו, על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית, בינך לבין הלקוח. ובאופן כללי, ככל שאתה מביע יותר הזדהות והסכמה, עם תפישת המציאות של הלקוח, כך נוצרת יותר הזדהות רגשית בינך לבין הלקוח. וכאן ברצוני לחדד, כי בעולמו של כל אדם, ישנם רעיונות לא שגרתיים, שהאדם עצמו חושב שהם נכונים, למרות שהסביבה שלו חושבת שהם לא נכונים. ז"א לפעמים יש לאדם דעות ייחודיות ... או שהוא חושב שרוב האנשים חושבים אחרת ממנו, במקרה כזה, אם תדע לזהות את הדעה הייחודית שמפרידה בין הלקוח לבין שאר בני האדם, אז אם תזדהה עם הדעה הייחודית שלו, הדבר הזה יצור הזדהות רגשית מאוד חזקה הרבה יותר מהרגיל, שלך עם הלקוח. כי האדם באופן כללי, שמח ומרוצה מכך שמסכימים איתו. כי זה מחזק אצל האדם את הביטחון העצמי שלו בעצמו, וזה מפרגן לאגו של האדם. וברגע שמסכימים עם האדם, זה גורם לו לתחושה ... ואם אתה מסכים עם האדם, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של האדם, שאתה מקבל ומכיל אותו. ותת המודע של הלקוח, שקולט את המסר הזה, על ידי זה הוא אוהב אותך בחזרה וכולי. ויצירת הזדהות עם הלקוח, נעשית בצורה חזקה ביותר, במקומות שבהם יש ללקוח ספק גדול לגבי הדרך שלו. דהיינו, במקומות שבהם הלקוח מרגיש שרוב הסביבה שלו לא מקבלת אותו, ובמקומות שהלקוח חושב, שרק הוא חושב כך או אחרת, אלו המקומות שבהם, אם תיצור הזדהות עם הלקוח, על ידי זה תיווצר הזדהות חזקה ביותר. ושורש העניין הוא, שבמקומות שבהם יש לאדם ספק לגבי עצמו, אלו המקומות שאם תראה לאדם שאתה מקבל ומכיל אותו, עם הספק שלו, בפרט כאשר רוב ... מסכימים איתו. וזה גורם לאדם לספקות לגבי הדימוי העצמי שלו וכיו"ב. ואם אתה מצליח לזהות רעיון ייחודי ללקוח, שהלקוח חושב שהוא נכון, למרות שבאופן כללי הרעיון הזה הוא רעיון לא פופולארי, ואתה מראה ללקוח שאתה מסכים איתו ומזדהה איתו עם הרעיון שלו, ושאתה חושב שהוא צודק, על ידי זה אתה הופך להיות "חלק מהמשפחה" של הלקוח, ואתה רוכש את אמונו. ונחדד, כי הזדהות עם דעה לא שגרתית של הלקוח, זה יוצר הזדהות חזקה כנ"ל, אבל יש דרך לגרום ליצירת ההזדהות הזאת, להיות עוד יותר חזקה. וזאת על ידי זה שאתה אומר בשם הלקוח, את מה שהוא רצה לומר ולא אמר, על זה שרק הוא חושב כך או אחרת, בניגוד לדעה הרגילה. ונסביר: נניח שהלקוח יש לו דעה ייחודית כלשהי לגבי העולם. עכשיו, אם תראה ללקוח שלך, שגם אתה חושב כך, זה יצור הזדהות רגשית חזקה, בינך לבין הלקוח. אבל ישנם מקרים, שבהם באפשרותך לשדרג את יצירת ההזדהות הזאת, על ידי זה שתוסיף ותקצין ותאמר את מה שה

... ליצור הזדהות, כשיש קונפליקט פנימי אצל האדם השני, בינו לבין עצמו? יצירת אמון עם הלקוח, כאשר ללקוח אין אמון בעצמו - איך ליצור אמון, כאשר יש קונפליקט בין תת המודע של הלקוח, לבין המודע שלו? יצירת אמון, בניית אמון, הפרת אמון, יצירת הזדהות, לשכנע לקוחות, ראפור עם התת מודע, ראפור רע, טעויות ביצירת הזדהות, איך לא לעשות ראפור, איך לא ליצור כימיה, כימיה בין אישית וכאן אבאר עוד נקודה חשובה בתהליך של יצירת הזדהות עם לקוח באופן פרטי ועם בן אדם אחר באופן כללי. ואבאר, מה עליך לא לעשות בטעות, שיכול לגרום לחוסר אמון בינך לבין הלקוח. ומדובר כאן על דבר, שכלפי חוץ נראה שעליך כן לעשות אותו, והוא נראה כצעד בונה אמון. אבל באמת ... צעד של הפרת אמון, למרות שהוא נראה כבונה אמון. והעניין הוא, שלפעמים האדם השני / הלקוח חושב בצורה כלשהי ברמת המודעות שלו. אבל בתת המודע שלו הוא לא באמת מאמין לעצמו, והוא מטיל ספק בדעה המוצהרת שלו. ובמקרים כאלו לדוגמא, אם תיצור הזדהות והסכמה עם הלקוח, על מה שהוא עצמו חושב ואומר באופן מודע, זה עלול ליצור חוסר אמון, בינך לבין הלקוח. משום שהוא עצמו לא מאמין לעצמו. או במילים אחרות, לפעמים הבן אדם שאיתו אתה רוצה ליצור הזדהות, ... שהוא עצמו מודע לכך. ונסביר: באופן כללי, יצירת אמון נעשית, על ידי הסכמה בינך לבין הלקוח, בכמה שיותר דברים. ובאופן כללי, אם הלקוח חושב בצורה כלשהי, אז אם תסכים איתו, זה יצור אמון בינך לבינו. אבל לפעמים, ללקוח עצמו אין אמון בדעה של עצמו. והלקוח עצמו יש לו ספקות רציניים לגבי עצמו. ולפעמים הלקוח עצמו חושב אחרת, ממה שהוא אומר שהוא חושב. ובמקרה כזה לדוגמא, אם תסכים עם הלקוח, אז חוסר האמון של הלקוח כלפי עצמו, יכול לצאת כלפיך. ובמקרים כאלו לדוגמא, דווקא אם לא תסכים עם הלקוח, זה דווקא יכול ליצור אמון עם הלקוח. כי הלקוח רואה, שאתה חושב את מה שהוא חושב בתת המודע שלו, ושהוא רק מפחד להודות שהוא חושב כך או אחרת. ובמקרים כאלו, דווקא חוסר הסכמה עם הלקוח, זה דווקא יכול ליצור אמון עם הלקוח. וצריך לעשות את זה בזהירות ובחוכמה. דהיינו, אם תשלול את מה שהלקוח אומר באופן גלוי, בגלל שהלקוח עצמו לא מאמין לעצמו בתת המודע שלו, הרי שמצד אחד יצרת אמון עם תת המודע של הלקוח, אבל מצד שני יצרת חוסר אמון, עם המודע של הלקוח. ולכן צריך לדעת לעשות את זה בחוכמה. שמצד אחד אתה מראה ללקוח שאתה מסכים עם מה שהוא אומר באופן גלוי ומודע. ומצד שני אתה מראה לו שגם אתה בדיוק כמוהו, לא כ"כ שלם עם מה שאתה חושב, ואתה עצמך מבטא את מה שהלקוח חושב בתת המודע שלו. וזה יוצר אמון בינך לבין הלקוח. וניתן דוגמא מתחום של מערכות יחסים. לדוגמא, בחורה שאומרת שהיא חושבת על עצמה שהיא נראית טוב. ... מפחד להודות שהוא חושב את זה על עצמו. ובסיכומו של דבר, כאשר יוצרים אמון והזדהות עם לקוח, צריכים להיות מודעים, גם לרמת המודע וגם לרמת תת המודע של הלקוח. וצריך לקחת בחשבון, שאם אצל ה

... / לא להזדהות, ראפור טוב, ראפור רע וכאן אבאר, למה כ"כ חשוב ליצור הזדהות עם לקוח? ומה המהות ומה הסוד שיש מאחורי החשיבות של יצירת ההזדהות הרגשית עם הלקוח? וגם אסביר, מתי אסור ליצור הזדהות עם הלקוח? ומתי יצירת הזדהות עם הלקוח, יכולה ליצור חוסר אמון גדול, בינך לבין הלקוח? והתשובה לכך היא, שברגע שיש יצירת הזדהות וכימיה בין אישית בין המוכר לבין הלקוח, על ידי זה הלקוח חושב שהמוכר זה בעצם הוא עצמו, ועל ידי זה קל לו יותר לקבל את מה שהוא חושב שהוא עצמו ... שלו. וכאשר האדם ניגש לברר פרטים על איזה מוצר וכיו"ב, אז מטבע הדברים כאשר הלקוח מדבר עם המוכר, הלקוח חווה סוג של ריחוק רגשי, בינו לבין המוכר. כי האדם חווה שהמוכר, הוא לא ה"אני" שלו. ובפרט כאשר בד"כ המוכר הוא באמת אדם שהוא זר כלפי הלקוח, כי הוא לא קרוב משפחה של הלקוח וכיו"ב. והנה, האדם בד"כ אוהב את עצמו, מאמין לעצמו, ומשתדל לשמור על עצמו, מכך שהסביבה שלו לא תפגע בו. וכאשר הלקוח מדבר עם המוכר, הלקוח יוצא מנקודת הנחה, שמאוד יכול להיות שיש ניגוד אינטרסים, בינו לבין המוכר. כי הוא ... שהוא לא תמיד תואם אחד את השני. והאמת היא, שאם באמת המוכר היה אוהב כ"כ את הלקוח, אז הוא היה צריך למכור לו את המוצר, בלי להרוויח עליו שום דבר. כמו לדוגמא ילד שרוכש ... עליו שום דבר. וזה משום שהאבא דואג לילד שלו, כאילו שהוא דואג לעצמו. וכאשר לקוח רגיל נכנס לחנות רגילה, הרי שתמיד יש סוג של ניגוד אינטרסים בין המוכר לבין הלקוח. כי המוכר רוצה להרוויח מהלקוח כמה שיותר. והלקוח מבחינתו היה שמח, שהמוכר ירוויח ממנו כמה שפחות, כדי לחסוך כסף וכיו"ב. ולמוכר יש את האינטרסים שלו, וללקוח יש את האינטרסים שלו. וכאשר הלקוח מדבר עם המוכר, אז הלקוח מטבע הדברים חווה סוג של פער רגשי וריחוק רגשי, בינו לבין המוכר. כי הוא מבין את האמת, שלמוכר יש אינטרסים, שהם לא בהכרח האינטרסים שלו של הלקוח. ואז מטבע הדברים, הלקוח מנסה להגן על ה"אני" שלו ועל האינטרסים שלו, ואז הוא מטיל ספק במוכר. ואז כל דבר ... רגשי, בינו לבין המוכר. וכדי לפתור את הבעיה של חוסר האמון הבסיסי שיש בין הלקוח לבין המוכר, בשביל זה רצוי מאוד ליצור הזדהות עם הלקוח (מה שנקרא בשפת ה NLP ראפור (RAPPORT) / יצירת כימיה בין אישית). והרעיון והמטרה היא, ליצור סוג של מראה של הלקוח. דהיינו, שהלקוח יראה בך המוכר, את ה"אני" שלו עצמו הלקוח. דהיינו, לגרום ללקוח, שכאשר הוא מסתכל עליך, שהוא ירגיש את מה שהוא היה מרגיש אם הוא היה מסתכל במראה על עצמו. דהיינו, שהלקוח ירגיש, שאתה עצמך המוכר, זה בעצם ה"אני" שלו עצמו. ומי שהוא מומחה לשכנוע ומומחה ...

... תורפה / התנגדויות לקוח - איך למצוא את נקודות התורפה של הלקוח? דיבייטינג - איך למצוא את נקודות התורפה של היריב שלך? איך לשכנע אנשים? איך לשנות עמדות? איך להשפיע? איך למכור? וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרותך לאתר את נקודות התורפה של האדם שמולך. כגון לדוגמא שאתה מתווכח עם מישהו (דיבייטינג) וברצונך לשכנע אותו להסכים איתך. או לדוגמא שאתה מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מביע התנגדות לרכישת המוצר. שאז בכל אחד מהמקרים, כדי לשנות את דעתו של האדם שמולך, לשם כך עליך לדעת לאתר את נקודות התורפה שלו, ודרכיהן לשנות את דעתו. ונקודות תורפה פירושו, שכל אדם מבסס את הדברים שלו, על סמך סיבות וטיעונים כלשהם. וגם הלקוח שאומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר, הוא מבסס זאת על טיעונים ועל סיבות כלשהן. וככל שהסיבות האלו חזקות יותר בעיני הלקוח, כך קשה יותר לשכנע אותו לשנות את עמדתו. וכדי לגרום ללקוח לשנות את עמדתו, לשם כך עליך לאתר את נקודות התורפה, שהוא עצמו חושב לגבי הסיבות שלו עצמו. ונקודות התורפה הן המקומות שבהן האדם עצמו לא בטוח ... מודע, רואה היכן האדם עצמו לא בטוח בעצמו. אז דרך זה הוא יודע להפעיל לחץ פסיכולוגי על היריב שלו, ודרך זה הוא גורם לו לשנות את דעתו. ולדוגמא במקרה של מכירה ללקוח, כאשר הלקוח מציג את ההתנגדות שלו, מי שהוא מומחה מכירות, הוא יודע לזהות את נקודות התורפה שהלקוח עצמו לא בטוח בהתנגדות של עצמו. ודרך זה הוא יכול לגרום ללקוח לשנות את דעתו. וגם בתחום הטיפולי, כגון אצל פסיכולוגים / פסיכיאטרים / אימון אישי וכיו"ב, שמי שהוא מומחה אמיתי, אז כאשר המטופל מציג את האמונות ... של מה שהוא עצמו אומר, הוא עצמו לא מאמין לעצמו? וכיצד באפשרותך לדעת, עד כמה האדם לא מאמין לעצמו, בסיפור שהוא עצמו מספר? והדרך לזהות את נקודות התורפה של הלקוח, היא ראשית כל, על ידי זה שמעודדים את הלקוח להרחיב ולפרט על הסיבה שבגללה הוא מתנגד לרכישת המוצר. או בתחום הטיפולי, שמעודדים את המטופל לספר כמה שיותר, על הדברים שהוא חושב שגורמים לו להיתקע בחיים וכיו"ב. כי ככל שהלקוח מספר יותר על הסיבות ועל השורשים שבגללם הוא חושב כך או אחרת, כך קל יותר לזהות את נקודות התורפה שלו. וכמובן שצריך לדעת לעשות את זה בחוכמה, כדי לא לגרום בטעות ללקוח לטעת שורשים בהתנגדות שלו וכולי. וכאשר האדם שמולך מספר סיפור כלשהו ומציג טיעונים כלשהם, הדרך שלך לדעת היכן הוא עצמו לא בטוח בעצמו, היא על ידי ... קיר" וכיו"ב, ביטויים וצורות ביטוי שונות, שהן בעצם מבטאות את זה שהאדם עצמו, לא ממש בטוח במה שהוא אומר, והוא עצמו מטיל ספק במה שהוא עצמו אומר. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אישתי אומרת שאין לנו כרגע כסף כדי לרכוש את המוצר הזה". ברגע שהלקוח אמר "אישתי אומרת", הרי שבעצם הוא אמר, שהוא עצמו לא בהכרח חושב כך. או ברגע שמישהו אומר "נראה לי שאין לי צורך במוצר הזה". המילים "נראה לי" מסגירות את זה שהוא לא באמת בטוח במה שהוא עצמו אומר. או לדוגמא לקוח שאומר "אני חושב שאולי כדאי שאני ארכוש את המוצר במועד מאוחר יותר". המילים "אני חושב שאולי", מראות שהוא לא בטוח בעצמו. ואפילו המילה " אני חושב שאולי כדאי ", גם היא מסגירה את זה שהלקוח לא מדבר בצורה ברורה, כאילו הוא רואה מולו קיר, אלא הוא מדבר בצורה יחסית. וכאשר האדם מציג דעה כלשהי ורעיון כלשהו, אז אחת מהדרכים לדעת עד כמה ...