... לא יהיה הבדל אצלך בין האני המצומצם לאני השלם. כאשר האדם מאשים את המציאות, הוא למעשה מאשים את עצמו, כך שבכל מקרה האדם אשם. תפסיק לדבר על המציאות כמישהו זר, ...

... נבין את הסיבה שבגללה את רוצה להוציא אותה להורג. זה כמו אדם שרע לו בחיים, והמלך, שהוא האני האמיתי שלך, אומר לך, בא תשאל, מדוע רע לך בחיים? למעשה מאשימים את עליסה, וזה נקרא עיוות המשפט. רבי נחמן אומר, שמי שרוצה להבין את עיוות המשפט, צריך לחשוב בדרך לא הגיונית, שיש דברים לא הגיוניים במציאות. כן מאשימים את עליסה שגרמה למלכה לאבד את שליטתה העצמית. האם אני אשם שאלוהים השתגע והחליט לברוא אותי? אלוהים ברא אותי ...

... ומאחר שיש לה משמעות, זה אומר שיכול להיות הפוך. אהבה ללא תנאי פירושו, אהבה שאין לה צורה, אהבה ללא תנאי היא מחוץ לתחושה של אהבה ושנאה. האם לאהוב את עצמך ללא תנאי, זה כמו לשנוא את עצמך ללא תנאי? לא. אז זה סימן שאתה לא חווה אהבה ללא תנאי. לאהוב ללא תנאי, פירושו לפני האהבה והשנאה, פירושו שאהבה ושנאה זה אותו הדבר. איזה נזק האדם חושב, שיקרה לו, אם הוא יחפש את ...

... עכשיו נעשה את התהליך לגבי האהבה העצמית. שאלה: אז אני צריכה לשאול למה אני לא אוהבת את עצמי מספיק? או במילים אחרות, במה תלויה האהבה העצמית שלי לעצמי, כפי מה שאני רוצה לאהוב את עצמי? אליעד: למעשה יש גם כאן שתי אפשרויות, האם זה מוצדק שאת לא אוהבת את עצמך או שזה לא מוצדק? אז בואי נבדוק. מה גורם לך לא לאהוב את עצמך? עכשיו תשבי ותכתבי אלו דברים את לא אוהבת ... אליעד: במקום להגיד אני חכמה, אני מוצלחת שזה בולשיט, בואי נבדוק למה את לא אוהבת את עצמך, ולבדוק האם זה מוצדק שאני לא יאהב את עצמי בגלל השטות הזאת. המטרה שלנו היא שבסוף את תאהבי את עצמך. מה ... את עצמי ללא תנאים. ואיך לאהוב את עצמך ללא תנאים, על ידי השאלה, למה אני לא אוהבת את עצמי? האם זה מוצדק? ושאלנו האם יש דברים שאני לא אוהבת בעצמי, וגילינו את הריחוף והכישלון, ושאלנו האם ... לשנות כלום בחיים שלך, רק להבין ולהתבונן, לשאול את השאלות הנכונות. למה אני לא אוהבת את עצמי? האם זה נכון או לא נכון? ההתבוננות תביא אותך לחוויה. שאלה: איך על ידי ההתבוננות אני אוהבת את ... מה הוא הגורם לאומללות האדם? ההפרדה שהוא עושה בין טוב לרע היא הסיבה שהוא לא אוהב את עצמו, או שאוהב את עצמו בגלל סיבה. איך בודקים את זה? תחשבי שאת חיה בעולם שאין בו טוב ורע, האם את יכולה לא ... בין ילד קטן לאדם גדול? שלילד אין הבדל בין טוב לרע. זאת אומרת שהמהות של חוסר אהבה עצמית זה ההפרדה בין טוב ורע. מה הבנת? שאלה: שאני סובלת כי אני אומרת שזה טוב וזה רע. אליעד: אם היית שונאת ... לחוצה, מה עלי לומר? אליעד: אני אוהבת את עצמי כמו שאני. מה רע בזה? למה לשנוא את עצמך בגלל זה? אז מה אם את לחוצה. אני למשל, אם לא הייתי לחוץ, לא הייתי עונה לך, הייתי אומר, מה אכפת לי שיש ...

... שום דבר מוחלט? אליעד: השום דבר הוא המוחלט, למעשה השאלה היא התשובה. אחר נוצרה דמות בדיוק כמו ג'ק, איך נוצרה הדמות הזאת? על יד זה שהוא כועס על עצמו, למעשה הוא נלחם בעצמו ולא הצליח, למה? כי הוא לא יכול להיות יותר חזק מעצמו. אבל מה ...

... למה אתה סובל? שאלה: אני יכול למות, או שאני יהיה חולה. אני לא רוצה להיות רעב. אליעד: למשל אתה ממש רעב, והמשחק חזק ממך, ואתה לא אוכל, אז אתה כועס על עצמך. אני מנסה להבין, מה מציק לך בתמונה, אתה אדם רעב שמעדיף לשחק, אז מה ... יותר, לעבוד קשה כל החיים, ואחר למות בגיל מבוגר ממחלה. אבל בכל מקרה אתה תמות, אז מה זה משנה איך ומתי תמות? אז עכשיו אתה לא חווה שלמות, כי אתה כועס על עצמך שאתה לא עובד אלא משחק. אז מה מציק לך. בא נקצין את זה, אתה קשור ...

... שהוא עצמו, ממלא את הרצון שלו עצמו, אז ממילא יש לאדם אהבה עצמית כלפי עצמו. ואם האדם חווה חוסר שביעות רצון מעצמו, דהיינו, שהאדם חווה שהוא עצמו לא ממלא את רצונו העצמי, על ידי זה האדם חווה חוסר אהבה עצמית, שלו כלפי עצמו. וכיו"ב ממש לגבי אהבה זוגית ... וכמובן, שהכל רלוונטי גם לגבי האדם עצמו מול עצמו. שמי שרוצה לאהוב את עצמו, עליו לברר מה באמת הוא רוצה ולהשיג את מה שהוא באמת רוצה. כי לפעמים האדם משיג את מה שהוא חושב שהוא רוצה, ועדיין הוא לא אוהב את עצמו. וזה משום, שהוא לא באמת ממלא את הרצון האמיתי ...

... עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא חושב ... הרגשית של האדם, אם היא מספיק חזקה, היא מביאה את האדם למצב, שבו, כאשר הוא אומר "אני", הוא מתכוון בעצם גם לעסק שלו. ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא הוא עצמו ... אבל באמת, זה לא הוא עצמו ממש מכוער, אלא זה רק הגוף שלו, שהוא כ"כ מזדהה איתו רגשית, עד כדי כך שהוא חושב שזה הוא עצמו מכוער. והרעיון הוא, שאהבה עצמית או חוסר אהבה עצמית, היא לא בהכרח כלפי מי שהאדם באמת, וכלפי ה"אני" האמיתי של האדם. אלא היא גם כלפי מי שהאדם חושב שזה ... כזה, יכול בגלל זה, לא לאהוב את עצמו. אבל מאוד יכול להיות, שהדבר הזה, הוא בכלל לא רע. ויכול גם להיות, שגם אם הוא רע, הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא של אהבה ... גורם לאדם להרגיש תחושה של טוב, האדם אוהב אותו. ואם האדם חווה, שדבר כלשהו, גורם לו לחוש רע וחוסר הנאה, אז האדם לא אוהב את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי ... וביחס לזה, שייך לאהוב או לשנוא וכולי. וממילא זה אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שתהיה לאדם אהבה עצמית מושלמת בשלמות מוחלטת. וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, מוכרח, שהאדם ... עצמית. שאי אפשר בשום פנים ואופן שהיא תהיה מושלמת. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו חסרונות ויתרונות כלשהם. ומוכרח תמיד, שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, רגש זהה, רגש שאין בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי נמוך, רק בגלל שיש לו דימוי עצמי גבוה. והאדם סובל מחוסר הערכה עצמית ולא מעריך את עצמו מספיק, רק בגלל שיש לו הערכה עצמית גבוהה מידי. והאדם סובל משנאה עצמית / כעס עצמי / רגשות אשמה וכיו"ב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית / פרגון עצמי / קבלה עצמית וכיו"ב. ולמה? כי כנ"ל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיו"ב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי ... המציאות כולה, בגלל שהוא עצמו קיים בה, ואז ממילא הוא אוהב את כל המציאות כולה בשלמות. וממילא הוא לא ירצה לשנות אותה כלל וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ששונא את עצמו בשלמות אמיתית (למרות שאין דבר כזה כנ"ל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא כ"כ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין ... לאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך ולקבל את עצמך בעוצמה כלשהי, על ידי זה שתמצא, את מה שטוב בך. אבל אם תמצא את מה שטוב בך, תמצא גם את מה שרע בך, ואז תסבול גם מחוסר אהבה עצמית ומחוסר קבלה עצמית ומחוסר הערכה עצמית ומדימוי עצמי נמוך וכיו"ב. והדרך היחידה לצאת מהמלכודת הזו, היא על ידי הסתכלות אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות ...

... מחפש, איך להרגיש טוב עם עצמו. ומי שאוהב את עצמו, ממילא הוא מרגיש טוב עם עצמו. ומי שלא אוהב את עצמו, אלא שונא את עצמו, או כועס על עצמו וכיו"ב, הרי שלא ממש כיף לו עם עצמו, וממילא הוא לא חי חיים טובים. ולכן האדם כל הזמן מחפש דרכים איך ... לאהוב את עצמו. ואי אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים, בגלל סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן אפשר, לא לשנוא את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש ב"אין שכל" שלו. ז"א, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל ... כל הדברים שבעולם, ברמה כלשהי. ואז הוא יכול לאהוב יותר או פחות את עצמו, באהבה עצמית או בשנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול רק לאהוב את עצמו בשלמות, בלי שום שנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול רק לשנוא את עצמו בשלמות, בלי שום אהבה עצמית. כי תמיד כשיש שכל, אז יש יתרונות וגם חסרונות בכל דבר, ואז יש תמיד גם אהבה ... חסרונות, ביחס למה שהוא יכול להיות עוד יותר טוב ממה שהוא כרגע. והאדם יכול גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה ...