... ז"א אם האדם רואה שמישהו רוצה לזרוק עליו אבן, הרי שהגיוני שהאדם ישפוט את חברו, ויסיק שהוא רוצה להרע לו, ויתרחק ממנו. אבל על האדם
לזכור, שהוא לא שופט את חברו באופן אישי, אלא רק שופט את חברו לפי מה שמתאים לנקודת המבט האישית שלו באותו הרגע. כי כדי שהאדם ישפוט את חברו באמת, לשם כך על האדם להיות חברו ... עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב, הרי שעל האדם
לזכור שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל
לזכור שזה הכל יחסי סובייקטיבי ואישי לפי נקודת המבט שלו. ועל האדם להיצמד אל האמת הסובייקטיבית שלו,
ולזכור שהיא סובייקטיבית ועדיין להיצמד אליה, עד שבסופו של דבר האדם יבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ואז הוא באמת יוכל לשפוט את חברו ואת סביבתו על פי האמת. ...