... לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, ולחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. והדרך לכך היא, על ידי זה שמנצלים את נקודת התורפה של האדם במערכת
הדימויים שלו, ויוצרים אצלו הקבלה שגויה ואנלוגיה שגויה, בין מושגים שהוא בטוח לגביהם, לבין מושגים שהוא לא בטוח לגביהם ושהוא צריך לקבל החלטה בקשר אליהם. לדוגמא: ... רוצה שהוא יעשה. וכאשר אתה משכנע אדם אחר בדבר כלשהו, אם ברצונך לשכנע אותו בקלות, עליך להשתדל כמה שיותר ליצור אצל השומע התניה מחשבתית
ודימוי מחשבתי, בין האפשרות שאתה רוצה שהוא יבחר מתוך האפשרויות שיש לו, לבין הערך שאתה יודע שהוא מאוד רוצה אותו. ועליך ליצור גם הקבלה
ודימוי מחשבתי, בין הדבר שאתה לא רוצה שהוא יעשה, לבין הדבר שאתה יודע שהוא לא היה רוצה להזדהות איתו. ואחדד: כי לכאורה, כל תהליך של שכנוע שבו אתה רוצה לשכנע מישהו ... של העניין?! והעניין הוא, שברמה העקרונית, אכן כל תהליך של שכנוע, לוקח את סולם הערכים הקיים של האדם, ומנסה לגרום לאדם ליצור התאמה
ודימוי פנימי, בין הדבר שרוצים שהוא יחשוב, לבין הדברים שהוא כבר רוצה לחשוב והדברים שבהם הוא מאמין. לדוגמא, אל תעשה X, כי זה יגרום לך לנזק Y. שבעצם יוצרים אצל האדם ... ושהוא לא ירגיש / יחשוד, שמנסים לעשות עליו כאן מניפולציה. והוא יכול להרגיש שעושים עליו מניפולציה, אם הוא לא יראה מספיק טוב, את
הדימוי שיש בין סולם הערכים שלו, לבין הדבר שאתה מנסה לשכנע אותו. כמו לדוגמא "אם לא תאכל, יבוא שוטר". שהילד מפחד מהשוטר. ומנסים לגרום לו לחשוב, שאם הוא לא יאכל, אז ... לכל פעולה שהיא, ולכל כיוון שהוא. ז"א שאם ברצונך לדוגמא לשכנע מישהו לבזבז כסף, באפשרותך לגרום לו לחשוב שככל שהוא יבזבז יותר כסף, כך
הערך העצמי שלו יגדל. ובו זמנית אפשר גם לשכנע אותו, שככל שהוא יבזבז יותר כסף, כך
הערך העצמי שלו יותר יפגע ויחלש. או לדוגמא שאפשר לשכנע מישהו, שאם הוא יעשה X, זה יהפוך אותו לאדם יותר שמח וזה יגרום לו לשמחה. ובו זמנית אפשר גם לשכנע אותו בהפך, ...