... את הסיבה שבגללה הוא כ"כ לא רוצה להרגיש רע. ולא בהכרח שיש לזה פתרון, אלא שעל האדם להבין את העניין הזה היטב. כי אם לדוגמא יתברר שאין לזה פתרון, ושמוכרח שהאדם לא ירצה להרגיש גם רע, אז ממילא זה אומר שמוכרח שיהיו לאדם חרדות ופחדים, וממילא זה אומר שאין טעם להילחם בחרדות ובפחדים עד הסוף, כי ...

... הפרעות חרדה קשות. כי מי שמוכן להרגיש גם טוב ו גם רע לפעמים, אז מהצד שהוא רוצה להרגיש טוב, מהצד הזה הוא מפחד להרגיש רע. אבל מהצד שהוא מוכן להרגיש גם רע, מהצד הזה, הוא לא מפחד להרגיש רע. ולעומת זאת, מי שלא מוכן להרגיש לפעמים גם רע, אלא רוצה להרגיש תמיד רק טוב, אז ממילא הוא שונא כל הזמן את הרע, ... תלויה בכך שהאדם לא ירצה להרגיש רע. וככל שהאדם מפחד יותר להרגיש רע, כך יש לו חרדה קשה יותר, מכך שאולי הוא ירגיש רע. וככל שהאדם מוכן יותר להרגיש גם רע, כי בעולם שלנו, באופן יחסי, תמיד יש גם טוב וגם רע, על ידי זה הוא כן מפחד להרגיש רע, אבל מפחד מכך הרבה פחות. והטיפול בחרדה הטוב ביותר, כדי לצאת מכל תחושה של דיכאון וחרדה, הוא על ידי זה שהאדם מבין. שכל זמן שהוא יתנגד, לכך שלפעמים הוא ירגיש גם רע. על ידי זה הוא יסבול מאוד מהחרדה שלו, מכך שבמציאות שלנו יש גם רע. אבל מי שלא יפחד להרגיש לפעמים גם רע, ממילא הוא יאזן את הפחד שלו להרגיש רע, על ידי ההסכמה שלו להרגיש גם רע. ובסיכומו של דבר, התרופה נגד חרדות הטובה ביותר שיש בעולם, היא ההסכמה של האדם, להרגיש לפעמים גם רע. ומי שיצליח להרגיש גם רע, ממילא לא יסבול מהפרעות חרדה קשות. וכיצד יכול האדם להצליח לרצות להרגיש לפעמים גם רע ולא רק טוב? תשובה: על ידי התבוננות פנימית של האדם אל תוכו. ...

... גם טוב וגם רע. כי ברגע שיש רצון עצמי, ממילא בכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ביחס לרצון העצמי, ואז תמיד יש גם טוב וגם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות להרגיש גם רע. ז"א כי מי שרוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב, הרי שהוא צריך להיות מוכן להרגיש גם רע. כי אם האדם ירצה להרגיש רק טוב, הרי שתמיד הוא ירגיש רק רע. כי אין שום מציאות שיש בה רק טוב. וממילא, ככל שהאדם רוצה יותר להרגיש רק טוב, הרי שממילא המציאות פחות מתאימה לו. כי יש בה תמיד גם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן ולרצות להרגיש גם רע. ונחדד: אם האדם ירצה כל כולו להרגיש גם רע, דהיינו, ירצה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא רוצה להרגיש טוב, הרי שאז, האדם לא ירגיש, לא טוב ולא רע. כי אז הכל יהפוך להיות אחד, והכל יהיה שווה בעיני האדם, בלי טוב או רע. כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש הבדל ברצון של האדם. ואם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ירגיש שום רע. ואז ממילא גם הוא לא ירגיש שום טוב. ולכן, יש כאן דבר קצת מורכב. והוא, שהאדם צריך לרצות להרגיש גם רע, ואפילו ללמוד להתאהב ברע, וליהנות מכך שהוא מרגיש רע (מזוכיזם), אבל בו זמנית, האדם צריך גם, לא לרצות להרגיש רע. כי אם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ירגיש לא טוב ולא רע. ומצד שני, אם האדם לא יהיה מוכן להרגיש גם רע, הרי שהוא ירגיש יותר רע. ולכן יש כאן חיבור של הפכים, שצריך להיות בצורה חכמה ביותר. ומי שלא ... זמן שיש הזדהות רצונית, עם הרצון העצמי, הרי שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ומי שלא מוכן להרגיש רע בכלל, צריך לוותר גם על הטוב. ומי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן להרגיש גם רע.

... לא תגרום לו להרגיש רע. והאדם שרוצה להרגיש רק טוב, ולא מוכן להרגיש גם רע. הוא מדחיק את האמת האמיתית, ומתעלם ממנה, כדי לא להרגיש רע. וככל שהאדם מתחפר יותר ברצון שלו להרגיש טוב, כך ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי בעולם שלנו, תמיד יש ... עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע. כי כאשר האמת הנייטרלית באשר היא, עומדת מול הפנים של האדם, והאדם מתעלם ממנה, בגלל שהוא מעדיף יותר להרגיש רק טוב ולא מוכן להרגיש גם רע, אז ממילא האדם מחזק אצל עצמו, את המקום של ההעדפה האישית שלו, להרגיש רק טוב, ואז ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי הוא לא מוכן להרגיש גם רע. והמסר הוא פשוט. והוא, שמי שרוצה להביא את עצמו למצב של הרמוניה מוחלטת עם המציאות, שבה הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש טוב או רע כלשהם, עליו למסור את נפשו ...

... לא יכול אפילו לא לדמיין מהו רע, הרי שהוא גם כבר לא יכול יותר לדמיין מהו טוב. כך שמי שרוצה להמשיך להרגיש טוב, חייב לרצות להרגיש גם רע. כי בלי רע, אי אפשר להרגיש טוב. ובלי הרבה רע, אי אפשר להרגיש הרבה טוב. ומי שרוצה להרגיש ממש טוב, צריך להסכים להרגיש גם ממש רע. אבל, אם האדם יסכים באמת ...

... ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו ...

... של דבר, לא משנה כמה האדם מתאמץ להפחית את כמות הרע שיש לו בחיים, ולא משנה כמה האדם מתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים, בסופו של דבר, תמיד האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי. ולא רק שתמיד האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי, אלא שלפעמים, גם כמות ... למרות שהוא מאוד רצה אותו, קודם לכן. ולפעמים פתאום האדם סובל מאיזה עניין אחר וכולי. ונמצא אם כן, כי האדם מטבעו לא רוצה להרגיש רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם רע. ז"א האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה ... כמה האדם מתאמץ לחיות, בסופו של דבר, הוא ימות. וזה כמובן עניין מתסכל ביותר. שהאדם כל חייו כמעט, מקדיש אותם כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב, ותמיד הוא ירגיש גם רע. ולא רק זה, אלא שלפעמים אחרי כל ... מבדיל בין דברים שונים, ולא מתייחס אליהם בצורה זהה ושווה, אז האדם נכנס לחוויה, שבה הוא תמיד ירצה יותר טוב, ותמיד הוא לא ירגיש רק טוב, אלא תמיד הוא ירגיש גם רע ברמה כלשהי. והרעיון הוא, שהאדם ...

... להשיג את אותם היתרונות, בצורה חלופית, שהיא לא דרך הדבר שגורם לו להרגיש גם רע. ואז ממילא נחלש הקשר הרגשי של האדם כלפי אותו הדבר. משום, שהוא כבר לא גורם לו להרגיש טוב באופן ...

... זה שהוא לא נמצא במצב של רק אהבה, זה מה שגורם לכך שהוא לא מספיק יחפש ולא ימצא אהבה יחסית. כי אם האדם היה מתעקש יותר למצוא אהבה מוחלטת, ואם האדם לא היה מוכן להרגיש גם רע, אז האדם היה מוצא אהבה יחסית הרבה יותר מהר. ונכון, שאם האדם היה רוצה להשיג רק ...

... שלם האדם חווה, שהוא מרוצה גם מלהרגיש שנאה. ואז במצב כזה, האדם כבר לא יחפש שום אהבה, כי הוא בלב שלם רוצה גם את השנאה. אבל, מאחר שהאדם לא מוכן להרגיש רע, ומאחר שהאדם גם לא מוכן בלב שלם מלכתחילה להרגיש גם רע. דהיינו, גם אם האדם מוכן לסבול בשקט ולאהוב את מה שיש, הרי שהאדם לא מוכן מלכתחילה בלב שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק טוב. ולרצות להרגיש רק טוב, פירושו, לרצות להשיג אהבה מוחלטת, שבה יש רק טוב בלבד. ואם לא היה האדם מחפש אהבה מוחלטת, הרי שתמיד הוא היה ...