... הילד שלו הוא אחד מהנתינים שלו, וכאשר ההורה משדר לילד, שהילד מחוייב
להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא ... שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, והורה שתמהה, כיצד זה שהילד שלו שצריך
להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, ... יתחצף אליו כ"כ, ושזה לא הגיוני, שלילד יש עזות פנים להתחצף אליו ולסרב
להקשיב לו, המחשבות האלו מעידות על כך, שההורה חושב, שהילד מחוייב
להקשיב לו. דהיינו, ההורה חושב, שהוא המלך, ושהילד שלו הוא העבד שלו. ושהילד שלו כעבד, מחוייב
להקשיב לו. כי רק העבד, מחוייב
להקשיב למלך. ואנשים שהם באותה חשיבות, הם לא מחויבים
להקשיב אחד לשני. אלא, כל אחד זכותו לעשות כרצונו, גם אם ... על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחוייב
להקשיב לו. הרי שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו הוא ... יגיד לו מה לעשות. וזה בכלל לא משנה, האם באמת הילד מחוייב או רק יכול
להקשיב להורה שלו, כי זה לא נושא הדיון כאן. כי יש כאלו שיאמרו, שהילד מחויב
להקשיב להם, מסיבות כאלו ואחרות. וכאן אנחנו לא דנים, ב - האם הילד מחוייב באמת
להקשיב להורים שלו, או שאולי הוא רק יכול לבחור
להקשיב להורים שלו. אבל המסר כאן הוא פשוט. והוא, שאם אתה מתייחס לילד שלך כמו אל עבד, דהיינו, מספיק שאתה חושב שהילד שלך מחוייב
להקשיב לך מסיבה כלשהי, הרי שזאת סיבה מספיק טובה, לכך שהילד שלך לא ירצה להסכים איתך ולא ירצה
להקשיב לך. בין אם זה בצדק ובין אם זה לא בצדק. אבל, אלו ... להרגיש שהוא עבד. ומספיק שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו מחוייב
להקשיב לו, הרי שההורה משדר את זה לתת המודע של הילד שלו, ...