... הוא מרגיש שה"אני" שלו מדבר דרכך). ועליך להכניס את השומע לחוויה של הסכמה מלאה עם כל מה שאתה אומר. חווית הסכמה כ"כ חזקה, שהשומע לא רק ירגיש שהוא מסכים איתך, אלא אפילו שהוא ירצה להסכים איתך. ואז, אחרי שנוצרה חווית אמון והסכמה בינך לבין השומע, עכשיו תציג את הרעיון שלך, ...

... יצירת אמון - איך לגרום ללקוח לרצות להסכים איתך? איך לגרום לשומע להסכים איתך? איך ליצור אווירת אמון בינך לבין השומע? איך לשכנע מישהו? איך יוצרים אמון אישי? בניית אמון / יצירת הזדהות ... דרך, כיצד באפשרותך לגרום למישהו להסכים איתך, בדבר שלא בטוח שהוא היה מסכים איתך? והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה יוצר רצף של הסכמות בינך לבין אותו האדם. ואבאר כאן, גם איך ליצור רצף של הסכמות, וגם איך לגרום לשומע לרצות להסכים איתך? ז"א לא רק איך להכניס אותו למצב תודעתי שהוא מסכים איתך, אלא להכניס אותו למצב תודעתי שבו הוא רוצה להסכים איתך ומעדיף להסכים איתך? ויצירת רצף של הסכמות בינך לבין השומע, פירושו שאתה מעביר ללקוח מידע, שהוא חושב שהוא נכון. ז"א אם תתחיל ... הלקוח בתת המודע שלו, בכל פעם שהוא מסכים איתך, ההסכמה שלו יש לה נקודת תורפה כלשהי, והיא, שהלקוח יודע, שבעצם לא חידשת לו שום דבר שאיתו הוא מסכים. ז"א ... שהוא כבר ידע אותם בעבר. והוא לא הסכים איתך על שום דבר, אלא בינתיים הוא בעיקר הסכים עם מה שהוא כבר ידע בעבר. וכדי ליצור הסכמה חזקה יותר בינך לבין ... שאתה חושב, ואח"כ לשכנע את הלקוח להסכים איתך למה שאתה חושב. ואז בעצם הלקוח נמצא בחוויה, שנוצר אמון חדש בינך לבינו, בזמן אמת בזמן תהליך המכירה, אמון ... גם כיצד באפשרותך לגרום ללקוח לרצות להסכים איתך? וכיצד באפשרותך "לשחד" את תת המודע של הלקוח, ולגרום לתת המודע של הלקוח, לרצות להסכים איתך על מה שאתה אומר? והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מאתר רעיונות שהשומע רוצה להזדהות איתם, אבל הוא מפחד וחושש ... לומר אותם ללקוח, ולגרום ללקוח להסכים איתך לרעיונות האלו. דהיינו, חפש ומצא איזה דברים האדם השני היה רוצה לשמוע ולחשוב, אבל הוא מפחד לחשוב אותם, למרות ... שאתה צודק, ושבו הוא מאוד רוצה להסכים איתך ולחשוב כמוך. ואת זה באפשרותך לעשות כמה פעמים ברצף פעם אחרי פעם. כדי ליצור אמון חזק עם השומע, וכדי להכניס אותו לחוויה שבה הוא מאוד רוצה להסכים איתך, ושבה הוא מאוד שמח שאתה אומר את מה שהוא היה מפחד לומר. חוויה שבה הוא מאוד רוצה להזדהות איתך ושהוא מאוד ... הוא יעבור למצב רגשי שבו הוא רוצה להסכים איתך. כי בעצם בכך הוא מחזק אצל עצמו את המחשבה שאתה אמרת לו על עצמו וכיו"ב. ואוסיף, כי לפעמים האדם היה רוצה ...

... הרבה יותר קשה לו להראות שהוא מתנגד אליהם. ולכן מראש תנסה לגרום ללקוח להסכים איתך, לא רק על הסיבות שאמורות להוביל אותו למסקנה שהוא ירכוש את המוצר שלך. אלא שהוא יסכים איתך, גם על הרעיונות שהם יהיו התשובות להתנגדויות שהוא יכול להעלות בהמשך כלפי רכישת המוצר שלך. ...

... מרגיש שאתה מבטל אותו ואת הדעה שלו. ולא רק זה, אלא שלפעמים האדם השני מרגיש שאם הוא יסכים איתך, אז זה בעצם חוסר צדק כלפי הדעה האישית שלו. דהיינו, אם האדם לא באמת מבין למה הוא חושב איך שהוא חושב, יהיה ... לא רק טועה. ואם לא תצליח להבין, למה גם הצד השני צודק, זה יקשה עליך מאוד לגרום לשני להסכים איתך. כי אתה בעצם שולל את הקיום שלו, ומאיים על האגו שלו. ואם אתה רוצה לגרום לו לחשוב ש גם אתה צודק / רק אתה ... העניין. ואתה, כשמישהו מראה לך שהוא מזדהה איתך עם הרעיון שלך, האם זה באמת אומר שהוא מסכים איתך? ואולי הוא מנסה לעשות עליך מניפולציה ולגרום לך לחשוב את הדעה הנגדית של מה שאתה חושב? האם ההסכמה היא ...

... עושים שטיפת מוח? איך יוצרים שכנוע עצמי? איך ליצור אוטוסוגסטיה? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? וכאן אבאר עוד דרך ושיטה, איך באפשרותך לגרום ...

... בתת המודע שלו, הוא יחשוב על מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. כי בלי שהמחשבה שאתה רוצה שהוא יחשוב, בלי שהיא תופיע בתת המודע שלו, בלי זה אין אפשרות שהיא תופיע אח"כ גם ברמת המודעות שלו ושהוא יסכים איתך. ולכן, קודם כל עליך לגרום למחשבה להופיע בתת ...

... באפשרותך לגרום לאדם לחשוב שאתה דובר אמת? תשובה: על ידי זה שאתה יוצר אמון מולו. כגון לדוגמא על ידי זה שאתה נותן לו "לבדוק" אותך במקומות שבהם אתה יודע שהוא יסכים איתך בכל מקרה. כגון לדוגמא שאתה שואל אותו, נכון ש... על משהו שאתה יודע מראש שבוודאות שהוא יאמר שאכן אתה צודק. ואז המוח של האדם ... חושב שאתה אומר לו את האמת. ואז אתה אומר לו משפט שהוא לא בטוח ב 100% שאתה צודק. ואח"כ אתה עוד יכול להוסיף ולשאול אותו עוד שאלה נוספת, שאתה יודע שגם עליה הוא יסכים איתך. וכך אתה בעצם "עוטף" במצב שבו הוא חושב שאתה צודק באופן ישיר, את המקום שבו יש לו ספק לגבי מה שאתה אומר לו. ומהות הרעיון היא, ... לגביהם. והמוח של הלקוח נמצא במצב שבו הוא מעדיף להסכים עם מה שאתה אומר לו, לגבי המשפט "נכון שאתה לא רוצה להיפגע ולהיות חולה", ואז הוא נמצא במצב רגשי של רוצה להסכים איתך, ואז יותר קל לשכנע אותו בהמשך של המשפט. ויש גם רשימו שכלי. לדוגמא מה הלקוח צריך לחשוב, כדי שהוא ירצה לרכוש את המוצר? תשובה: ...

... כלשהו, אוטומטית תת המודע של השומע, מטיל ספק באינפורמציה שנתת לו ומנסה לבדוק, האם אכן זאת האמת, או שלא. וכאשר אתה רוצה שמישהו יסכים איתך ואתה מעביר לו מסר מסוים, מיד בתת המודע שלו מתעוררת תחושת חוסר אמון ורצון לבדוק את אמיתות המידע שמסרת לו. וכדי לעשות על מישהו מניפולציה, לשם כך צריך לדעת איך לעקוף ולהשתיק ... עבורו ספק צורני שיהיה עבורו ספק אלטרנטיבי לספק המהותי. ואיך ליצור ספק צורני? תשובה: על ידי זה שאתה לוקח את הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ואתה משלב אותו בתוך משפט שאלה, כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול. ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת על הצורה של מה ... במקום X או Y?כאשר בעצם הרעיון הוא, שהפירוט של שאלת ההסחה, הוא בעצם מחזק עוד יותר את ההסכמה המהותית של האדם, עם הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמא שהבאתי קודם, שבמקום לשאול "מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים", תשאל "מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X /Y /Z" כנ"ל, יש בה עוד טכניקה נוספת, ...

... את הרעיון שעומד מאחורי הטכניקה הזאת ואיך לבצע אותה? ואבאר איך לבנות טיעונים? ומהי בניית טיעון נכונה? ואבאר איך להכריח מישהו להסכים איתך? ואיך לשפר את יכולת השכנוע שלך? ואיך להצליח לשכנע אנשים? ואיך להעביר מסרים ולשפר את יכולת השכנוע והעברת מסרים שלך? ועוד. והרעיון הוא, שיש שכנוע ישיר, ... שוכחים שיכול להיות שכל השכנוע ייפול ולא יצליח, בגלל שהיסודות השורשיים יותר והעמוקים יותר של הטענה, עליהם עצמם האדם עדיין לא מסכים איתך. וכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו בשכנוע ישיר, אז לפעמים יש איזה הנחת יסוד מאוד בסיסית, שהרעיון שלך תלוי בה, ושהאדם שמולך לא מסכים עם הנחת היסוד הבסיסית ... ואת היסודות העמוקים של הטענה שלך, ורק אח"כ לאט לאט להגיע אל הטענה הסופית שלך. בצורה כזו, שבה לאדם השני לא יהיה להיכן לברוח מלהסכים איתך. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא שגם בתוך היסודות של הטענה שלך, גם בהם יש יסודות מחוייבים יותר ביחס לטענה שלך, ויש יסודות אפשריים יותר ביחס לטענה ... הנחות יסוד שהן יותר מחייבות את האדם שמסכים איתן, להסכים עם הטענה שלך. ויש הנחות יסוד כלשהן, שאומנם האדם חייב להסכים עליהן, כדי להסכים איתך, אבל גם אם הוא יסכים עליהן, זה עדיין לא אומר שהוא יסכים איתך. שזה אומר, שכאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, עליך לבדוק מהן הנחות היסוד ההכרחיות שעליהן הוא מוכרח להסכים איתך, כדי שהוא יהיה מסוגל להסכים עם הטענה הסופית שלך. אבל אח"כ עליך לבדוק ולראות, איזה הנחות יסוד, אם הוא יסכים איתך, הן רק יאפשרו לו להסכים איתך על הטענה הסופית. ואיזה הנחות יסוד, אם הוא יסכים איתך, הן כמעט יאלצו אותו להסכים איתך על הטענה הסופית שלך, ושם כמובן עליך לתת את הדגש של השכנוע שלך ואת עיקר מאמצי השכנוע שלך. ויש כאן עוד רמת עומק עמוקה עוד יותר, והיא שכאשר אתה רוצה ... בשכנוע עקיף, עליך ראשית כל מתוך כל הנחות היסוד שאתה בונה אצלו, עליך לחזק אצלו את הנחת היסוד שאם הוא יסכים איתה, הוא יהיה מחוייב להסכים איתך על הטענה הסופית שלך. אבל בנוסף לכל, עליך לנסות לשתול בתוך הנחות היסוד שאתה משכנע אותו, גם את הרצון החזק ביותר שלו, וגם את הערכים החזקים ביותר שלו. ז"א ... שמובילות אותו למסקנה שלך. אלא עליך לנסות לקחת את הדברים שהאדם השני הכי בטוח בהם, ולנסות להפוך אותם להנחות היסוד שיובילו אותו להסכים איתך על הטענה שלך. ז"א אתה לוקח את הדבר שהאדם השני הכי בטוח בו, ואתה מציג אותו כהנחת יסוד שמובילה את האדם השני להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. ובאנלוגיה לשורשים של העץ, עליך לא רק להשקות ולחזק את השורש החזק ביותר של העץ, אלא עליך לחפש איזה שורש אחר ממקום אחר, שורש שהוא חזק ביותר מכל השורשים ... רוצה שיצמח. דהיינו, אתה לוקח את הרצון החזק ביותר של האדם, ואתה מוצא קשר סיבתי בין הרצון שלו לבין הרצון שלך שאתה רוצה שהוא ירצה ויסכים איתך. ואתה מוצא את הדרך לגרום לאדם השני להבין, שכדי להשיג את הרצון החזק ביותר שלו, לשם כך עליו להסכים איתך. וכמובן, שלא מדובר כאן על שכנוע ישיר. ז"א אין הכוונה לומר, שתנסה לשכנע אותו באופן ישיר שכדי להשיג את הרצון החזק ביותר שלו, לשם כך עליו לעשות את מה ... מסרים עקיפים ומסרים סמויים בשכנוע עקיף, שבהם אתה בונה אצלו את הרעיון שאומר, שכדי שהוא ישיג את הרצון החזק ביותר שלו, לשם כך עליו להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. והמסר המרכזי הוא, שיש שכנוע ישיר, שבו אתה בצורה גלויה בא לשכנע בן אדם אחר במשהו, ויש שכנוע עקיף, שבו אתה בונה אצל האדם יסודות חזקים ביותר והנחות יסוד חזקות ביותר, שכאשר הוא יסכים איתן, אז ממילא הוא לא יוכל שלא להסכים איתך. וכאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, ואתה רוצה להיות בטוח במאה אחוז שהוא יסכים איתך, תחפש ותמצא את הרעיונות שקשורים למסר שלך, שכאשר האדם השני יסכים איתם, ממילא הוא יהיה חייב להסכים איתך. ואת מאמצי השכנוע שלך, אתה יכול לעשות בצורה עקיפה, על טענות עקיפות, שכאשר הוא יסכים איתן, הוא יהיה חייב להסכים עם הטענה הסופית שלך. ואתה, כאשר מישהו ...

... ויש שני סוגים של דיבור. והסוג הראשון הוא דיבור סובייקטיבי. שמשמעותו היא, שבה אתה מציג את הרעיון שלך, כאמת יחסית שהיא רק צד אחד של המטבע ושהצד השני לא חייב להסכים איתך במאה אחוז, אלא יש לו אפשרות לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, צורת דיבור שנותנת לגיטימציה גם לדעה הנגדית שהיא ... לצאת טיפש ולא רוצה שיראו שהוא טועה. וכאשר אתה מציג רעיון כלשהו בצורה סובייקטיבית, דהיינו, שאתה אומר "אני חושב ש" וכיו"ב, אתה בעצם משדר לאדם השני שהוא לא חייב להסכים איתך, ושרק אתה חושב שכך או אחרת. ואז הוא מרגיש הרבה יותר בנוח, לומר לך שהוא לא מסכים איתך. כי תת המודע שלו, מקבל ממך מסר של לגיטימציה לא להסכים איתך. כי אתה משדר, שאתה אומר לו רק צד אחד של המטבע, ושהוא יכול לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, הצגת דברים בצורה ... והמסר השני שאתה מעביר לתת המודע של השומע, שכאילו מדובר באמת אובייקטיבית, גורם בעצם לתת המודע של האדם, להרגיש הרבה יותר חוסר אונים והרבה יותר פחד וחרדה, לא להסכים איתך. כי אתה, גם אומר לו את המסר המרכזי, וגם אתה אומר לו שאסור לו לא להסכים איתך. כי האדם מרגיש הרבה יותר לא בנוח לומר שהוא לא מסכים עם דבר שהוצג כאמת אובייקטיבית, מאשר כלפי דבר ... אבל לפעמים יש יתרונות גם בהצגת הדברים בצורת דיבור סובייקטיבית. ולפעמים, אם תציג את הדברים בצורת דיבור אובייקטיבית, זה יגרום לכך שתצליח פחות לשכנע את האדם השני להסכים איתך. והסיבה לכך היא, שלפעמים צורת דיבור סובייקטיבית, היא נתפשת בעיני השומע, כצורת דיבור פחות מאיימת ויותר ... לפעמים היא נתפשת ונשמעת כצורת דיבור מאיימת, שבה הצד השני מרגיש ששוללים לו את הלגיטימציה שלו לחשוב אחרת ממך, ואז זה יוצר אצלו אנטגוניזם ותחושת התנגדות להסכים איתך. כך שבפועל, צריך לדעת לשחק עם המינונים השונים של הדיבור האובייקטיבי ושל הדיבור הסובייקטיבי. וצריך לדעת ...