... שהוא בכלל מגדיר את עצמו. אליעד: לא נניח שמישהו בא והוא אומר "יש לי בעיה אני סכיזופרן יש לי הפרעה נפשית יש לי פה יש לי שם" מה הטוב. ש: שהוא לא
לוקח אחריות זה הקלות. אליעד: קודם כל בא נסביר את השאלה עוד פעם ואז עכשיו מצד האמת הבן אדם הוא בן אדם רגיל עם בעיות רגילות אולי נגיד רגילות ... פשוט קשה לך אתה יותר חלש אבל יש אנשים שכאילו הם מזדהים עם התפיסה העצמית שלהם שהם יש להם איזה הפרעות נפשיות או משהו השאלה מה. ש: כי אז הם לא צריכים
לקחת אחריות לסדר את זה לתקן את זה זה כאילו ככה זה הם לא צריכים כאילו לשנות את זה. אליעד: אוקי בוא תוסיף עוד משהו. ש: עוד או להסביר את זה? אליעד: עוד פעם מה שאמרת זה נכון איזה דבר רע יוצר להם אם הם יגידו אנחנו לא חולי נפש. ש: הם יצטרכו
לקחת אחריות ולתקן. אליעד: איזה דבר רע יקרה להם, מה שאתה אומר זה נכון אבל יש עוד דבר. ש: הם יצטרכו להתאמץ. אליעד: ומה יותר גרוע מזה? ש: שאם ... מישהו אחר שואל אותו מה לעשות ואין לו מושג הוא אומר לו יש לך איזה הפרעה. עכשיו האינטרס של אותו מאבחן להגיד לו שיש לך הפרעה זה בעצם כדי להסיר מעצמו
אחריות לתת לו פתרון כי אם הוא יגיד לו "תקשיב זאת בעיה רגילה רק אני לא יודע לפתור אותה" תהיה בעיה ואז הוא אומר לו "לא זאת לא בעיה רגילה יש לך איזו הפרעה אתה כאילו חולה לפי הספר" ובדרך כלל גם מוסיפים לזה איזה משהו גנטי "זה גם איזו הפרעה גנטית כלשהי" ואז בעצם זה גם
מסיר אחריות מהמטפל ואז הבן אדם המטופל נאחז בזה כי עכשיו יותר טוב לו במקום שהוא ירגיש שהוא כישלון שהוא לא יודע להתמודד שהוא לא יודע להתמודד ...