שלמות - מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות? מה מחכה בסוף הדרך?... שהוא לא. והשלמות היא החיבור של ההפכים, דהיינו, הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו שני דברים שהפוכים זה מזה בבת אחת. והשכל הזה שיכול להכיל את ההפכים, הוא השכל הגדול ביותר שקיים. והאדם מגיע לשכל הזה, רק אחרי שהוא מבין בשכלו את כל מה שביד היכולת של השכל האנושי להבין. ואחרי שהאדם מבין את כל מה שהשכל האנושי שלו מסוגל להבין, אז הוא רואה שההפכים מתחברים. ואז הוא מסוגל להכיל בתוכו את עניין החיבור של ההפכים. וכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, המשמעות של כך היא שהוא מסוגל להכיל בתוכו רגשית ושכלית, כל דבר וכל מצב, ועל ידי זה הוא חווה את השלמות. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, הוא לעולם יהיה חסר את מה שהוא לא יכול להכיל. אך כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, על ידי זה הוא חווה את השלמות ונמצא בנקודת השלמות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל דבר בעולם, יש דבר אחר שגדול ממנו (או שקטן ממנו). וכל מספר שהאדם יבחר, תמיד ... אין סוף, ותמיד אפשר להתקדם עוד ועוד. אבל, כאשר האדם משיג את היכולת להכיל בתוכו את ההפכים, זאת נקראת השגת האין סוף. כי היכולת להכיל את ההפכים, מהותה היא היכולת לאחד את הדברים. ואם האדם מסוגל לתפוס שני דברים הפוכים, כדבר אחד, הרי שהוא בעצם בנקודה של השגת האין סוף, כי אין דבר אחר שגדול ממנה. כי כדי ... שהדבר הזה רק יגרום לו לנזק. והאדם צריך שתהיה לו את היכולת השכלית והרגשית להכיל את השכל הזה. ומי שאין לו את היכולת השכלית הזאת, הוא בעצם מנסה להעמיס על כלי הקיבול השכלי והרגשי שלו, מעבר למה שהוא יכול להכיל. ולכן על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו. דהיינו, על האדם לחפש את האמת שלו, וללכת אחרי נקודת האמת שלו. ועל ידי זה בסופו של דבר הוא יגיע אל האמת השלמה. והדבר דומה לאדם ... הרי שהדבר הנוכחי הוא לא מספיק טוב. והשלמות היא הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו את הרע, ועדיין להרגיש טוב, ואז ממילא אין יותר להיכן להתקדם. ואף על פי כן , למרות שאין להיכן להתקדם, הרי ש בוודאי כן יש להיכן להתקדם גם אחרי שמגיעים לשלמות שאין ... של יכולת הכלת ההפכים. כי יש אין סוף (אמיתי) של עוצמה עד כמה האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. כי יש שני מצבים. או שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, או שלא. אבל אחרי שהאדם כן מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים את ההפכים, הרי שזהו אין סוף. כי אין סוף וגבול בין הדברים, מאחר שהם אחד. וכאשר הכל ... האדם יפסיק להתקדם, הרי שהוא יכול לחיות לנצח עם היכולת השכלית והרגשית שלו להכיל את האין סוף. כי כאשר האדם מגיע לנקודת האין סוף, לאחר מכן הוא כבר אינו חסר דבר. והוא חווה את השלמות ושלמות מלאה, והוא יכול ליהנות מכל רגע ורגע מחדש, גם בלי להתקדם בעוצמת ... רגע שעובר על האדם בתוך השלמות, הדבר הזה גורם לכך שברגע הבא הוא יהיה מסוגל להכיל את השלמות בצורה חזקה וגדולה עוד יותר. וכאשר האדם מגיע אל השלמות, אז השלמות רודפת אחריו וכל הזמן הוא מרגיש יותר טוב מאשר ברגע הקודם. ונוסיף, כי עיקר תחושת הטוב של האדם, באה לידי ביטוי בכך שהוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפך של הטוב, שהוא הרע. כי אדם רגיל לא מסוגל להכיל בתוכו רע. והאדם בורח כל הזמן מהרע אל הטוב. וכאשר האדם מגיע אל השלמות, הדבר הזה בא לידי ביטוי בפועל, בעד כמה רע הוא מסוגל להכיל בתוכו, ועדיין להרגיש טוב. ולהכיל רע, משמעותו היא הרעיון שביארתי מספר פעמים, כי השלמות לדוגמא, היא כאשר האדם מסוגל גם להיות שמח בחלקו בשלמות, וגם תוך כדי זה לשאוף ולרצות להתקדם קדימה. שאלו שני הפכים. והיכולת של האדם לרצות, תוך כדי זה שהכל טוב בעיניו באותה המידה, זאת היכולת להכיל את הרע. וככל שהאדם הופך להיות יותר מושלם, כך הוא מסוגל להיות יותר לא מושלם, ואף על פי כן להישאר מושלם. וככל שהאדם מבין טוב יותר שהכל אחד, כך הוא מסוגל טוב יותר לחיות בתוך ... לכעוס ולהרגיש רע, תוך כדי זה שהוא מרגיש שמחה וטוב, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים וכולי. ועיקר הכבוד והגדולה של האמת, היא שהיא מסוגלת להכיל בתוכה את השקר, ואף על פי כן להישאר אמת. כי האמת כ"כ חזקה, עד שהשקר יכול להיות קיים, ואף על פי כן האמת תוכל להכיל אותו. וגדולתה של המציאות, היא בכך שיכול להיות רע, שהוא עדיין יישאר טוב. כי הטוב כ"כ חזק, עד שהוא יכול להכיל בתוכו את הרע, ואף על פי כן להישאר טוב. ונסכם: השלמות היא הכלת ההפכים. ואחרי שמכילים את ההפכים, ממילא הכל אחד ואין להיכן להתקדם. אך אף על פי כן, גם אח"כ אפשר להתקדם בעוצמה ...