... אישי, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש נפשי, חופש רוחני, הצבת גבולות, לצאת לחופש, חופש פנימי ובו יתבאר עניין החופש האישי ... שום דבר, הוא לא "מפריע" למציאות, והיא לא "מפריעה" לו. אלא הם בהרמוניה ביחד. אבל ברגע שהאדם מתחיל להגדיר הגדרות, אז הוא מתחיל לסבך את עצמו, בכך שיפרצו לו את ההגדרות ואת החומות שהוא מציב סביבו. וככל שהאדם מגדיר יותר ... וירגיש רע. כי ההגדרה, היא מגדירה ומגבילה את האדם שנאחז בה. ומי שרוצה לצאת לחופשי, עליו להפסיק להגדיר הגדרות / להגדיר פחות הגדרות. וככל שהאדם מגדיר לעצמו פחות הגדרות ופחות העדפות אישיות מוגדרות, כך בעצם הוא מאפשר ... אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם כך הוא כן צריך להגדיר הגדרה כלשהי, והוא כן צריך שיהיה לו רצון מוגדר כלשהו. כי כאשר האדם עיוור, הוא לא יכול ליהנות משום צבע. וכאשר האדם ... להרגיש שהוא מלך. והרעיון הוא, שככל שיש לאדם יותר חופש פנימי, כך הוא יותר חופשי להציב גבולות ולהגדיר הגדרות של טוב ורע בחיים שלו. והצבת גבולות, היא לוקחת לאדם את החופש האישי שלו. אבל מי שמרגיש חופשי באמת, הוא גם ... במשחק החיים הטובים, ועדיין להמשיך להרגיש חופשי באמת. ולסיכום: אל תגדיר ואל תוגדר. דהיינו, אל תגדיר הגדרות, ואל תגדיר ואל תגביל את עצמך, בתוך ההגדרות של עצמך. אל תגדיר הגדרות, ואל תוגדר, דהיינו, ולא תוגבל ולא תיכלא בתוכן. כי ההגדרות, הן הגדרות והחומות של בית הכלא, שבו האדם נמצא. ואעפ"כ, תגדיר הגדרות כרצונך החופשי, רק תזכור שאתה זה שמגדיר אותן, ובכל רגע שתרצה, תוכל לצאת לחופשי כרצונך החופשי. ...

... גבולות, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש אישי, מסגרות בחיים, שחרור רגשי, חופש פנימי ובו יתבאר היבט ... גורם לו, לרצות לא להגדיר יותר שום דבר בחיים שלו. או לרצות להגדיר כמה שפחות דברים בחיים שלו. כי האדם מבין, שככל שהוא יותר מגדיר הגדרות בחיים שלו, כך בעצם החיים שלו פחות זורמים, וכך הוא נמצא במאבק יותר גדול עם ... לא יגדיר לעצמו יותר מידי דברים, וכך הוא יוכל להיות בזרימה עם המציאות. אבל מצד שני, החיסרון בכך הוא, שהאדם בעצם שוב פעם מגדיר הגדרה חדשה, שהיא שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות. וגם לרצות לא להגדיר הגדרות, גם זו בעצם הגדרה. כי לפעמים המציאות היא, שהאדם מגדיר הגדרות, ולפעמים המציאות היא שהאדם לא מגדיר הגדרות. ובדיוק כמו שהאדם יכול להגדיר הגדרות, בדיוק באותה המידה הוא יכול לא להגדיר הגדרות. וזה לא מחוייב המציאות שהאדם לא יגדיר או כן יגדיר הגדרות. אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהאדם יגדיר או לא יגדיר הגדרות. וברגע שהאדם מגדיר לעצמו, שהוא רוצה לא להגדיר הגדרות, ושהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, הרי שבעצם בכך, האדם הגדיר לעצמו שוב פעם, עוד הגדרה חדשה. ואז ממילא, האדם מכניס את עצמו לקונפליקט חדש. כי מי שמגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז הוא ירגיש רע, כאשר הוא יגדיר הגדרות. אבל מצד שני, מי שלא יגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז ממילא גם הוא יגדיר הגדרות, ואז ההגדרות יגרמו לו להרגיש רע. והשאלה היא, איך יוצאים מהפרדוקס הזה? והתשובה ... שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה או לא רוצה להגדיר. אלא שהאדם יזרום עם המציאות בלי שום הגדרות, של: האם הוא מגדיר, או לא מגדיר הגדרות. ואז ממילא האדם ירגיש טוב, גם אם הוא יגדיר הגדרות, וגם אם הוא לא יגדיר הגדרות. אלא, שגם להיצמד לרעיון הזה, גם זו הגדרה. כי בעצם האדם מגדיר לעצמו, שלא אכפת לו האם הוא מגדיר או לא מגדיר הגדרות, וזה בעצמו הגדרה. וכל רעיון שהאדם נאחז בו, הוא הגדרה. וגם לא להיאחז בשום רעיון, ... להגדיר זאת בעצמו. ונסביר: הדבר הטוב ביותר הוא, שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה להגדיר או לא רוצה להגדיר. כי אם האדם מגדיר הגדרה כלשהי, אז הוא סובל כאשר המציאות היא הפוכה מההגדרה שלו. או במילים אחרות, הכי טוב ... רע. דהיינו, נקודת מבט, שבה כבר אין הבדל, בין להבדיל לבין לא להבדיל. ואז כאשר האדם נמצא בנקודת המבט הזו, אז לפעמים האדם מגדיר הגדרות ולפעמים הוא לא מגדיר הגדרות. אבל שני המצבים שווים בעיניו באותה המידה ממש. והוא לא מנסה לשנות את המצב שלו ... ועם מסגרות בחיים, ועדיין להרגיש חופש אישי ושחרור רגשי, היא על ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, מגלה את המקום שבו אין הבדל בין להגדיר הגדרות לבין לא להגדיר הגדרות. ואז כאשר האדם מגלה את הדבר הזה, אז הוא מגיע לחופש פנימי, וחי חיים טובים באמת. ...

... חברו. ואילו ידע האדם ליהנות מהחיים כפי מה שהם, הרי שהוא לא היה צריך לשנוא את חברו, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמו. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מתחיל להגדיר הגדרות. והוא מגדיר שהוא טוב יותר ושחברו טוב פחות, והוא משייך את עצמו לטובים ...

... אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא באחדות עם האין וההעדר שכל של האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, ...

...את השאלות שאתה שואל. אבל לפני הכל צריך לדעת, איזה שאלות אפשר לשאול, כאשר מישהו מספר לך משהו / אומר לך משפט שנראה לך סתמי וכאשר השיחה נתקעת. והתרגיל הולך כך: שלב ראשון, קח באופן אקראי כתבה כלשהי מאתר אינטרנט כלשהו, שעוסקת בנושא כלשהו, לא משנה מה. שלב שני, עליך להפוך את כל אחד מהמשפטים בכתבה, לשאלה. דהיינו, עליך לשאול את עצמך, המשפט שבכתבה, על איזה שאלה הוא עונה. לדוגמא, נניח שבכתבה כתוב "מדינת ישראל הטילה סגר על השטחים". עליך לשאול את עצמך, המשפט...

...הוא מגדיל את הסיכוי שלו להגיע אליה. בפועל זה אומר, כי אם ברצונך להשיג מטרה כלשהי, שלב ראשון תנסה לצבור עליה ידע רלוונטי. תנסה ללמוד את העניין כמה שיותר. כמו כן תנסה גם להכיר את עצמך ואת היכולות שלך כמה שיותר. וכאשר האדם מכיר את היכולות שלו בצורה טובה, הדבר הזה מאפשר לו להשיג את המטרות שלו, בצורה יעילה עם פחות מאמץ. לסיכום: הצלחה שורשה בצורת מחשבה נכונה. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המטרות שלו ואת היכולות שלו, כך הוא מגדיל את הסיכוי שלו להצליח. בהצלחה...

...שתעזור לו להרגיש טוב. והתכלית האמיתית של האדם בחיים, היא להשיג את האושר האמיתי, שהוא המצב שבו האדם מפסיק לחפש את האושר ושבו המילה אושר היא חסרת משמעות עבור האדם. בדיוק כמו שכסף הוא חסר משמעות עבור מי שכל הכסף שבעולם שלו. והרעיון הוא, שיש מצב תודעתי, שבו האדם מבין את המציאות ורוצה אותה בשלמות. וכאשר האדם כל הזמן מחובר למציאות בשלמות ויודע ליהנות ממנה תמיד באופן רציף, על ידי זה שאלת תכלית החיים וגם משמעות האושר, נעלמות מהאדם, ואז בעצם האדם השיג את...

...איך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות? והפעם אתן עוד נקודת מבט על תהליך של ניתוח סיבתיות. וניתוח סיבתיות פירושו לנתח תהליך של סיבה ותוצאה ולחקור 4 דברים. 1 - את אמיתות הסיבה בפני עצמה. 2 - את אמיתות התוצאה בפני עצמה. 3 - את הקשר שבין הסיבה לתוצאה. 4 - את הקשר שבין התוצאה לסיבה. לדוגמא "אני עצוב כי אני חולה". סיבה: אני חולה. תוצאה: אני עצוב. אז נשאל: 1 - האם באמת ועד כמה אני עצוב? 2 - האם באמת ועד כמה אני חולה? 3 - האם באמת ועד כמה זה שאני חולה מחייב...

...וכיו"ב. כך שמוכרח שתהיה הזדהות כלשהי של ה"אני" של האדם, עם משהו כלשהו. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כל דבר בעולם באשר הוא, יש בו חסרונות ויתרונות כלשהם. ואין שום דבר בעולם, שאין בו שום חיסרון. וגם אין שום דבר בעולם, שאין בו שום יתרון. אלא, כל דבר בעולם, יש בו גם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. וכל דבר בעולם, יש בו חיסרון ויתרון, מבחינה יחסית, אבל לא מבחינה מוחלטת. ז"א החיסרון והיתרון של הדבר, הם תמיד בעיני המתבונן באופן אישי וסובייקטיבי בלבד. אבל מבחינה...

...ואם לא יודעים מהי אהבה, ממילא אין משמעות לשנאה. ואם אין שום טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ונסביר את העניין מעוד נקודת מבט מקבילה, והיא, שאי אפשר לאהוב משהו אחד, יותר משאר הדברים, באהבה שאין בה שום תנאים. ולמה? כי אם אוהבים משהו אחד בלי שום תנאים ממש, הרי שבעצם מוכנים לקבל אותו, בכל צורה שהיא. ואם מוכנים לקבל אותו בכל צורה שהיא, הרי שכבר אוהבים את כל הצורות כולן בצורה שווה, ולא אוהבים אותו יותר מאשר דבר אחר. לדוגמא: לאהוב אדם בלי שום תנאים...