... וכאשר האדם מנסה להתקדם ולקדם את עצמו, הוא מגדיר עבור עצמו מטרה מוגדרת. והמטרה המוגדרת היחידה שאותה צריך האדם להגדיר עבור עצמו, היא להבין את המציאות, כפי מה שהיא באמת, בלי כל אינטרס כלשהו. אלא להבין את האמת, באשר היא, כפי מה שהיא. בלי ... מוגדר כלל. כ"כ לא מוגדר, עד שהאדם יכול להיות דבר והיפוכו בבת אחת. (או, מקום שהוא כ"כ מוגדר, עד שהוא מסוגל להגדיר דבר והיפוכו, כהגדרה אחת). והדרך היחידה בעולם להשיג את החוויה הזאת, היא על ידי הבנה בלבד. כי האדם חווה, את מה שהוא מסוגל ... וכנ"ל, הדרך היחידה להגיע לכך, היא רק על ידי הבנה בלבד! וכל דרך אחרת, היא דרך של שקר ושל סבל. שהאדם מנסה להגדיר משהו, ולהשיג אותו. ומובטח לאדם, שאם הוא ינסה להגדיר משהו ולהשיג אותו, הוא יסבול. וגם לנסות לא להגדיר שום דבר, גם זאת הגדרה, וגם זה מביא סבל. ועל האדם לא להגדיר שום דבר, גם לא להגדיר, שהוא לא רוצה להגדיר. אבל האדם כן מוכרח לנסות להבין את המציאות. וגם את זה לעשות, בלי להגדיר מראש תשובה רצויה, לאיך ההסבר של המציאות צריך להיות. ואז בסופו של דבר, האדם רואה את האמת, שהצורה והמהות הם אחד ממש, וכך ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא כ"כ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפ"כ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת. ...

... שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה הפך וניגוד. ז"א, זאת לא חווית הנאה רגילה שניתן להגדיר אותה כהנאה, כי אין לה שום הפך שיגדיר אותה. וזו עצמה ההגדרה שלה, שהיא, חוויה שלא ניתן להגדיר אותה. דהיינו, שגם האדם עצמו לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפ"כ, יש גם נפרדות. ז"א כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין ...

... את נקודת המבט, שבה דבר והיפוכו הם אחד, ששם אין שום שאלה כלל. כי שאלה / רצון / חיסרון, יכולים להיות קיימים, רק כאשר יש נפרדות בין דבר לבין היפוכו. כי כך ניתן להגדיר רצון, וכך ניתן ליצור קונפליקט ולשאול שאלות. אבל ...

... שום משמעות לשנאה. כך שאצל אלוהים, אין שום הפרדה בין שנאה לבין אהבה. שזהו רגש של שלמות האהבה ושלמות השנאה, כישות אחת. שיש אין סוף אהבה ואין סוף שנאה בבת אחת. דהיינו, רגש שלא ניתן להגדיר אותו, כאהבה או כשנאה, אלא רק כאחדות של אהבה ושנאה כאחד. וכאשר אין טוב ואין ...

... ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, שכאשר השכל האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק ... המבט הזו, לא מחוייב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחוייב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר השכל עצמו מחפש את המחוייב המוחלט, דהיינו, כאשר האדם ...

... אמרתי לה שהיא לא חווה שהיא קיימת. ש: נכון. אליעד יפה נכון, עכשיו תמשיכי. ש: מה שאני ניסיתי לספר לשתף זה היה שורש השיחה שלי עם שלומי בחוויה שאני חוויתי אותה שעוד לא חוויתי אותה ממקום של אחדות ואני לא ידעתי להגדיר, להשתמש בהגדרה. אליעד: להגיד ש...? ש: שזה ממש לא משנה מי יהיה הבן זוג שלי. אליעד: מאיפה חווית את זה? מהמקום של אחדות רגע ...