... עד הסוף. דהיינו, להבין למה בכלל יש לאדם רצון עצמי? ולמה בכלל האדם רוצה משהו? ולמה האדם מבדיל בין טוב לבין רע? ומה גורם לאדם להבדיל בין טוב לבין רע? ולמה האדם חושב על דבר כלשהו שהוא טוב, ועל דבר ...

... משום דבר. ושם, האדם בכלל לא יודע שום דבר מוגדר. ושם, האדם בכלל לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא, שברמות חיצוניות יותר של המודעות של האדם, שם, האדם כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. ושם, יש לאדם רצונות שונים ומטרות שונות. ושם, האדם כן ...

... ומבדיל בין דבר לבין היפוכו. ולהבדיל בין דבר לבין היפוכו, פירושו לדוגמא, שהאדם מבדיל בין טוב לבין רע, ובין להיות בריא לבין מצב של ... בעולם. ואעפ"כ, ברמת המודעות החיצונית שלו, הוא כן יבדיל בין דבר לבין היפוכו. וכן יבדיל בין טוב לבין רע. וכן ירצה להרגיש טוב ולא ירצה ...

... התודעה, שמפרידה בין טוב לבין רע. ואיך התודעה יכולה להתאבד, דהיינו, להפסיק להבדיל בין טוב לבין רע? תשובה: על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את האמת ...

... גורם לילד לרצות להתמרד, נגד כל חינוך באשר הוא. והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל בין טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו לבית כלא של הגדרות שונות. כי כאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אז הוא מרגיש חופשי לעשות כרצונו. כי הוא אינו מחוייב, לשום דבר בעולם. וכאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אין לו שום פחד או חרדה, ואין לו שום רגשי נחיתות, ואין לו שום תסכולים, ואין לו שום בעיות נפשיות כלשהן. וברגע שהאדם לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז מצד אחד הוא מתקרב אל הדברים שמוגדרים כטובים, אבל מצד שני הוא מאבד את החופש הטבעי שלו כנ"ל. ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם כלפי ... לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה ... מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. שזאת פגיעה ישירה באגו של האדם. והוא הופך להיות עבד, במקום להיות מלך. וכאשר הילד מתחנך ולומד להבדיל בין טוב לבין רע, שזה תהליך הכרחי, הרי שבעצם לוקחים לילד את החופש שלו. כך שאין פלא, שהילד חווה ...

... להביא את עצמו למצב, שבו תהיה לו נקודת מבט על המציאות, שממנה כל הדברים יראו בעיניו כשווים באותה המידה ממש. דהיינו, נקודת מבט, שממנה אי אפשר להבדיל בין טוב לבין רע, ובין דבר לבין היפוכו. ואז, כאשר האדם מצליח להביא ... מעצמה לא מרגישה בכלל הבדל בין דבר לבין היפוכו. ונחדד: לא להבדיל בין דבר לבין היפוכו, אין פירושו שהאדם רק לא מבדיל בין דבר לבין היפוכו, כגון לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא הכוונה היא, שהאדם מגיע לנקודת מבט, שממנה הוא לא מבדיל, בין מצב שבו, הוא כן מבדיל בין טוב לבין רע, לבין מצב שבו, הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. דהיינו, נקודת מבט, שבה כבר אין הבדל, בין להבדיל ...

... שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ומצד אחד, זה עוזר לילד לשרוד כאן בעולם, וזה גורם לכך שלילד תהיה משמעות לחיים שלו. כי בלי הגדרה של טוב ורע, אין משמעות מיוחדת לחיים. אבל מצד שני, זה גם לוקח לילד, את החופש האישי והרגשי שלו. והילד, שעד לפני כמה שנים, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לבין רע, החוויה המרכזית שאותה הוא חווה כאן בעולם, זאת ההפרדה שיש כאן בעולם, בין טוב לבין רע, ובין מותר לבין אסור. והילד לומד כל הזמן, מה מותר לעשות, ומה אסור לעשות. וזה ...

... כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואח"כ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ...

... של הטוב והרע, אז מהפרספקטיבה של אין טוב ורע, אז זה לא משנה אם יש לך טוב ורע, אין בהם חיסרון. אם לא תבדיל בין טוב לרע, אז לא תשפוט אם זה טוב שיש טוב ורע או ... בחיים? אליעד: כדי לתפקד אתה צריך להיות קיים, המצב הזה הוא ביחס למשהו מסויים, זה לא שביחס להכל הוא לא מבדיל בין טוב לרע. בתחומים מסויימים הוא מבדיל ובתחומים ... שהוא לא מבדיל, הוא לא יעשה שינוי. מה שאמרתי עכשיו זה נכון רק מהפרספקטיבה שלנו, שאומרת שאם הוא לא מבדיל בין טוב לרע מדוע שישנה את המציאות? אבל מהפרספקטיבה שאתה לא מבדיל בין טוב לרע, אתה יכול להחליט לשנות את המציאות, גם בלי להבדיל בין טוב לרע. ולמה? כי הוא בכלל לא מבדיל. ותשאל לפי מה ...