... אלא שיש בתוך האדם גם כוחות שונים, שהם מנסים לגרום לאדם לחוש רגשות אשמה ולהרגיש רע עם עצמו. שזה בדיוק כמו אותם החוקרים שמנסים לגרום לאדם להפליל את עצמו, דהיינו, להאשים את עצמו ולחשוב שהוא לא בסדר. ובנוסף, בכל דבר ודבר שיש בעולם, גם בו יש משהו טוב. כי השורש של כל הדברים ...

... טוב מאחרים או ממה שהוא חושב שהוא יכול להיות. ולפעמים רגשי הנחיתות האלו מלווים גם ברגשות אשם. והשאלה היא, מדוע יש לאדם רגשי נחיתות? מה ... חושב שהוא מושלם, הרי שלא היה לו להיכן לשאוף, ואז ממילא לא הייתה משמעות לחייו. והאדם מאשים את עצמו, וחושב שהוא לא מספיק טוב, כדי שתהיה לו ... שהם, על ידי זה הוא לא זקוק להתקדם לשום מקום כדי להרגיש טוב. ואז ממילא הוא לא צריך להאשים את עצמו, כדי לחשוב שיש לו להיכן להתקדם. אך כאשר ...

... והיכן כן יש לתלונה שלו, אחיזה כלשהי במציאות שלך. דהיינו, חפש את האמת שמסתתרת בתוך תלונת השקר של האדם השני. ולא, אתה לא צריך להאשים את עצמך על זה שאתה לא מושלם. אבל אתה כן צריך להבין גם את האדם השני שמחפש להאשים אותך, אם ברצונך להגיע איתו לשלום וליצור איתו שלום. ועליך לאתר את נקודת ...

שנאה עצמית / כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית? שנאה עצמית, היא מצב שבו האדם לא מרוצה מעצמו, מרגיש רגשות אשם וכעס כלפי עצמו, בצורה כ"כ חזקה עד שהוא מרגיש רגשות שנאה ביחס לעצמו. והשאלה הנשאלת היא, למה באמת מגיע האדם למצב של שנאה עצמית? מהו הדבר ה טוב , שרגשות האשם והשנאה העצמית מספקים לאדם, ושבגללם האדם מאשים את עצמו? וכמובן, איך יוצאים משנאה עצמית? וכדי להבין למה קיימת שנאה עצמית, לשם כך צריך להתבונן, מתי מגיע האדם לשנאה עצמית. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אדם מגיע למצב של שנאה עצמית, אחרי מצב של כעס עצמי ורגשות אשם, שמתפתחים לשנאה עצמית. ומתי מגיע האדם לכעס עצמי ולרגשות אשם? תשובה: כאשר האדם, לא מרוצה מהמצב שבו הוא נמצא. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי ... את הסיבה לכך, בעצמו. ומאחר שהאדם לא מרוצה מהמצב שלו, ומאחר שהאדם חושב שהוא זה שאחראי למצב שבו הוא נמצא, ממילא נוצר כעס עצמי וכולי. ובדיוק כפי שהוא היה נוצר, גם כלפי כל גורם אחר, שהאדם היה רואה בו את האחראי למצבו. ורגשות ... המצב ישתנה. כי כאשר נדמה לאדם שהוא אחראי למצבו, ממילא המשמעות היא ושהוא גם יכול לשנות אותו. נמצא אם כן, כי רגשות האשמה העצמית, מספקים לאדם סוג של שקט נפשי. שקט נפשי, שבו האדם מרגיש שהוא מבין את מצבו ויודע מי אחראי למצבו. ... לאדם סוג של תקווה, שאם הוא רק ירצה, הוא יוכל לשנות את מצבו, כי הרי הוא זה שאחראי למצבו. וכאשר מבינים, שהאדם מרגיש רגשות אשם ביחס לעצמו, כדי להרגיש טוב יותר כנ"ל, ממילא ניתן להבין, כי כדי להשתחרר מרגשות אשמה ושנאה עצמית, וכדי להגיע בסופו של דבר לאהבה ולקבלה עצמית, לשם כך על האדם לחפש את האמת, ולנסות להבין את מצבו באמת בלי לרוץ ולהאשים את עצמו. כאשר האדם נקלע למצב כלשהו שהוא לא מרוצה ממנו, במקרה כזה בשלב הראשון, על האדם לנסות להבין טוב ... הוא נמצא. ואם יצליח האדם לא לכעוס על מצבו, וכל שכן אם יצליח האדם להסתכל על מצבו בצורה חיובית, ממילא הוא ישתחרר מכל רגשות אשם כלשהם. כי כעס עצמי מגיע, רק כאשר האדם לא מרוצה ממצבו. ואם האדם לא מצליח לאהוב את המצב שבו הוא נמצא, עדיין על האדם ... ישנם גם גורמים נוספים שאחראים למצבו וכיו"ב. ובסופו של דבר, כאשר האדם מבין את מצבו טוב יותר, על ידי זה האדם משתחרר מכעס עצמי ושנאה עצמית, עד שבסופו של דבר האדם מגיע לאהבה עצמית. ...

... עצמית אמיתית שאינה תלויה בדבר. למה האדם אינו מתבונן פנימה? תשובה: משום חוסר הבנה שלו את עצמו. האדם בטעות מאשים את עצמו בכל מיני דברים. ולכן הוא מעדיף לא לדעת את עצמו. אך כל זה שורשו בטעות בלבד. על האדם לא לפחד להסתכל פנימה. להסתכל פנימה = על ...

... עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ואהבה עצמית, מורכבת מכמה גורמים. והגורם ... אם היא מספיק חזקה, היא מביאה את האדם למצב, שבו, כאשר הוא אומר "אני", הוא מתכוון בעצם גם לעסק שלו. ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא הוא עצמו ממש, אלא רק דבר, שהוא חושב שזה הוא עצמו. או לדוגמא, אדם ... הוא עצמו ממש מכוער, אלא זה רק הגוף שלו, שהוא כ"כ מזדהה איתו רגשית, עד כדי כך שהוא חושב שזה הוא עצמו מכוער. והרעיון הוא, שאהבה עצמית או חוסר אהבה עצמית, היא לא בהכרח כלפי מי שהאדם באמת, וכלפי ה"אני" האמיתי של האדם. אלא היא גם כלפי מי שהאדם חושב שזה הוא עצמו. ואם לדוגמא האדם פתאום יגיע להארה רוחנית ולהבנה, ... לאהוב את עצמו. אבל מאוד יכול להיות, שהדבר הזה, הוא בכלל לא רע. ויכול גם להיות, שגם אם הוא רע, הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא של אהבה עצמית, אז ראשית כל יש להבין, כיצד האדם מגדיר את עצמו, ... של טוב, האדם אוהב אותו. ואם האדם חווה, שדבר כלשהו, גורם לו לחוש רע וחוסר הנאה, אז האדם לא אוהב את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי כל אדם בעולם, מזדהה רגשית עם משהו כלשהו. ומי שלא יזדהה עם ... או לשנוא וכולי. וממילא זה אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שתהיה לאדם אהבה עצמית מושלמת בשלמות מוחלטת. וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, מוכרח, שהאדם תמיד יחווה, גם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו, בכל דבר שהוא ... פנים ואופן שהיא תהיה מושלמת. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו חסרונות ויתרונות כלשהם. ומוכרח תמיד, שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, רגש זהה, רגש שאין בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי נמוך, רק בגלל שיש לו דימוי עצמי גבוה. והאדם סובל מחוסר הערכה עצמית ולא מעריך את עצמו מספיק, רק בגלל שיש לו הערכה עצמית גבוהה מידי. והאדם סובל משנאה עצמית / כעס עצמי / רגשות אשמה וכיו"ב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית / פרגון עצמי / קבלה עצמית וכיו"ב. ולמה? כי כנ"ל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיו"ב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו שיפוטיות חיובית כלשהי כלפי עצמו. ממילא זה אומר, ... שהוא עצמו קיים בה, ואז ממילא הוא אוהב את כל המציאות כולה בשלמות. וממילא הוא לא ירצה לשנות אותה כלל וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ששונא את עצמו בשלמות אמיתית (למרות שאין דבר כזה כנ"ל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא כ"כ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי שהאדם יוכל לדמיין חוסר שביעות רצון מעצמו, ... את עצמך ולקבל את עצמך בעוצמה כלשהי, על ידי זה שתמצא, את מה שטוב בך. אבל אם תמצא את מה שטוב בך, תמצא גם את מה שרע בך, ואז תסבול גם מחוסר אהבה עצמית ומחוסר קבלה עצמית ומחוסר הערכה עצמית ומדימוי עצמי נמוך וכיו"ב. והדרך היחידה לצאת מהמלכודת הזו, היא על ידי הסתכלות אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות מוגדרת לשום דבר וכולי. ולכן, יש את שתי נקודות המבט בו זמנית, ...

... יותר גדולה. כי כאשר האדם כועס על עצמו על זה שהוא בעצבות, אז לא רק שהוא בעצבות, אלא שעכשיו הוא גם מרגיש רגשות אשמה על כך שהוא בעצבות. וזה יוצר אצל האדם סוג של כעס עצמי נוסף על עצמו, על כך שהוא בעצבות ולא בשמחה. והעצבות, מאפשרת לאדם לבטא את עצמו בלי מאבק כלשהו. כאשר האדם מאשים את עצמו על כך שהוא בעצבות, הרי שהדבר דומה לאדם שכועס על כך שהוא כועס, שנמצא שהוא עכשיו עוד יותר כועס. הדבר דומה גם לאדם שכועס על כך שהוא קיבל מכה. שעכשיו, ... שלו על כך וכולי. כך, שכל האשמה עצמית של האדם כלפי עצמו לגבי זה שאין לו מצב רוח, היא רק הורסת לאדם את מצב הרוח עוד יותר. והאמת היא, שעל האדם לא להאשים את עצמו בשום צורה על כך שאין לו מצב רוח. אלא עליו פשוט לנסות להירגע, לשתוק, להתבונן היטב על הדברים בצורה נכונה, ולנסות לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר, ... מתוך שמחה ולא מתוך האשמה עצמית כלשהי וכיו"ב. והסיבה שלפעמים כיף לאדם להיות בעצבות, היא בגלל שהוא מרגיש שהוא יכול לבטא את עצמו איך שבא לו. כי מאחר שמקובל לחשוב שאסור להיות בעצבות. זה ... שלב ראשון על האדם לא לכעוס על עצמו על כך שהוא בעצבות. ועל האדם להבין מדוע הוא בעצבות, ולהבין שהסיבה האמיתית לכך שהוא בעצבות, היא משום שהעצבות גורמת לו להרגיש טוב יותר עם עצמו. מאחר ...

... אישית עושה. חוסר אושר = הלקאה עצמית / רגשות אשם / תחושה של כישלון / חוסר שביעות רצון / כעס עצמי / ספקות וחוסר וודאות מתמדת לגבי הבחירות של האדם בחיים וכיו"ב. הסיבה שבגללה האדם לא מספיק מקבל את ... אינן בכלל בשליטתו. האדם מאשים את עצמו בחינם, על דברים שהוא לא היה יכול לעשות אחרת. האדם מעביר על עצמו ביקורת מיותרת, משום שנדמה לו שהוא ... טוב לו עם עצמו, ללא שום כעס עצמי / הלקאה עצמית / רגשות אשמה, אלא רק אהבה עצמית אין סופית שאינה תלויה בדבר. ...

... את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר רע, ובכלל הוא עושה דבר טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את ...

... רק חצי פתרון. כגון במקרה הנ"ל של האדם שנקלע לחובות, שאפשר להציע לו שהוא יכול להמשיך לא להיות שמח על זה שהוא הפסיד את הכסף, אבל שהוא לא צריך להאשים את עצמו, ושהוא לא צריך להמשיך להמר וכיו"ב. או אפילו אם האדם לא מסוגל להכיל את זה שהוא לא צריך להאשים את עצמו, אז אפשר לומר לאדם, שנכון שהוא צריך לקחת אחריות וללמוד את הלקח לפעם הבאה, רק שלא ילך עכשיו ויעשה טעות גדולה עוד יותר. ...