...אינה שלמה, והוא רוצה את החיבור המושלם, אל השלמות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום וזמן. ולכן האדם לא מרוצה לעולם משום צורה שהיא, כי הוא רוצה את המהות, שהיא חסרת כל צורה. ומי שהוא פיקח, הוא משיג את האובססיה האמיתית שלו, שהיא שהמציאות תהיה כרצונו תמיד. והוא משיג זאת, על ידי זה שהוא לומד ומבין את המציאות, למה היא כך ולא אחרת. שעל ידי ההבנה, נוצרת אהבה של האדם למציאות. ואז האדם זוכה לממש את האובססיה שלו, להתחבר אל אחדות המציאות, שהיא ה"אני" האמיתי של האדם. ואז, כאשר האדם אובססיבי באמת להתחבר לאחדות המציאות, אז על ידי זה הוא יכול להכיל בתוכו גם את האובססיות של העולם הזה, דהיינו, את הרצונות השונים שיש לאדם בעולם הזה, כגון לאכול / לא לסבול וכולי. כי בלי שהאדם ממלא את האובססיה האמיתית שלו, שהיא להתאחד עם המציאות, הוא סובל תמיד מהמון אובססיות של שקר, דהיינו, הרצונות שלו. אבל כאשר האדם ממלא את האובססיה שלו, דהיינו, מבין את המציאות ומתאחד איתה, על ידי זה הוא נהנה מכל האובססיות והרצונות של העולם...
לחץ להמשך...