אפשרי המציאות, שהופך למחוייב המציאות - להפוך את האפשרי למחוייב ואת המחוייב לאפשרי... המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחוייב. כי אם קיומו של הדבר היה מחוייב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחוייב, אלא רק אפשרי בלבד. וא"כ מהו הדבר, שקיומו הוא מחוייב המציאות, ומה מחוייב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק ... לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחוייב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחוייב, כי יש גם את מה שאינו כלום. וא"כ שום דבר ממש לא מחוייב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחוייב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, ... ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחוייב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, ... אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחוייב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחוייב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחוייב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמא איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחוייב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחוייב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, ... המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחוייב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות מאושר, גם כאשר הוא בריא וגם כאשר הוא ... כאשר האדם חושב לעצמו, שמחוייב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחוייב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את האפשרי למחוייב. כי לא מחוייב שהוא יהיה בריא, וגם לא מחוייב שהאדם יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר. וכאשר האדם מחייב את האפשרי, שהאדם חושב שמוכרח שהוא יהיה בריא, כדי להיות מאושר, על ידי זה נוצר טוב ורע. כי מי שלא יזדהה עם שום דבר אפשרי, הוא יעבור לעולם שכולו אחד, עולם שאין בו טוב ורע. כי שום דבר, קיומו הוא לא מחוייב. וגם האושר של האדם, גם קיומו לא באמת תלוי בשום דבר שיש בעולם. כי מצד האמת, האדם יכול להיות מאושר בכל מצב, אם הוא רק ירצה אותו. ומי שלא ... לא יהיה לו רע כלל. כי רע, הוא כאשר האדם רוצה באופן מחוייב, שיקרה דבר שקיומו הוא רק אפשרי. כגון, כאשר האדם רוצה להיות בריא, דווקא באופן מחוייב. למרות שבאמת, לא מחוייב המציאות שהוא יהיה בריא, אלא זו רק אפשרות בלבד. וכאשר האדם מתעקש, שהמציאות תהיה דווקא כרצונו, על ידי זה נוצר סבל. כי שום צורת מציאות, היא ... השאלה וההתבוננות של האדם, למה הוא רוצה להרגיש טוב, היא גורמת לרצון של האדם להרגיש טוב, להיות דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, כי הוא רק תוצאה של דבר אחר, והוא לא מחוייב המציאות. ועל ידי זה, האחיזה של האדם בכך שהוא ירגיש טוב, האחיזה הזאת משתחררת, ואז האדם מרגיש טוב תמיד. וכדי לזהות את האפשרי ואת המחוייב, בסך הכל צריך לבדוק האם יש משמעות לדבר. כי כל דבר שיש לו משמעות כלשהי, הרי שיש משהו אחר ששונה ממנו. וא"כ קיומו הוא לא מחוייב, אלא רק אפשרי בלבד. ורק חוסר משמעות מוחלטת, רק הוא מחוייב, כי אין שום דבר שנפרד ממנו. ואעפ"כ גם וכולי. וכדי להפוך את האפשרי למחוייב, לשם כך צריך לשקר ולהאמין, שהאפשרי, הוא מחוייב. כי באמת, הוא לא מחוייב, אך צריך לשקר ולהאמין שהוא מחוייב. וכדי להפוך את המחוייב השקרי לאפשרי, לשם כך צריך לא להאמין, אלא להשתמש בשכל אמיתי, דהיינו, ההפך של ... של שקר, ולברר את הסיבה שהדבר הוא כך ולא אחרת. וכאשר האדם חוקר בשכל שלו, למה הדבר הוא כך ולא אחרת, על ידי זה הוא רואה את האמת, שקיומו של הדבר הוא רק אפשרי ולא מחוייב כלל, כי הוא רק תוצאה אפשרית, של סיבה אחרת שקודמת לו וכולי. ובסיכומו של דבר, שום דבר, קיומו אינו מחוייב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר ...