... שכל אין דאגות - לדעת או לא לדעת מה טוב יותר? שכל או חוסר שכל? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם הידיעה / חוסר הידיעה היא בשלמות או שלא. הסבר: כל הצרות של ... השלמות. העיקר שתלך בקיצוניות עד סוף הדרך. אם החלטת לדעת הכל, ולחקור הכל, אז תחקור הכל ותדע את הכל. בסוף תגיע אל הבנה מלאה של המציאות = אושר. אך אם החלטת לא לדעת שום דבר, להיות ראש קטן וכולי, גם אז תעשה זאת באדיקות ובשלמות. אם תקטין ראש בצורה מלאה ולא תשאל ...

... את הכל. רק מי שיודע את הכל, רק הוא יכול לדעת האם ואיך ניתן לדעת את הכל. כל זמן שהאדם אינו יודע את הכל, הרי שהוא אינו יודע שום דבר בוודאות, וממילא הוא אינו יכול לטעון לבעלות על אמת כלשהי. אין לאדם ברירה אלא לדעת את הכל. באפשרותו של האדם לחיות בספק. אך אם ברצונו להגיע לוודאות כלשהי, על האדם לראות את התמונה המלאה כולה. כל זמן שקיים אפילו פרט אחד כלשהו, כולל לגבי מהותו ...

... - סופר פוזיציה + קריסה קוונטית. תוספות: המהות של לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. הכל = האין סוף. לדעת הכל = לדעת את האין סוף. לדעת את האין סוף = לא לדעת, כי האין סוף אינו נכנס לתוך מחשבה. איך יכול האדם להגיע אל האין סוף שמאחד את הכל? תשובה: על ידי ששואלים על כל דבר, אולי ההפך הוא הנכון. אולי ההפך הוא ...

... שקיומה לא תלוי בשום דבר. היא פשוט קיימת וזהו. אפשר לדעת אותה ואפשר שלא לדעת אותה. אך היא קיימת. ועכשיו כמובן השאלה המתבקשת היא, האם באמת ... היא, כי כדי לדעת את האמת הגדולה של המציאות, לשם כך אין מנוס אלא לדעת את כל האמיתות שיש במציאות במה שכן אפשר לבדוק את האמת. הדבר דומה ...

... הוא יכול: או לדעת בוודאות שהוא נכון, או לדעת בוודאות שהוא לא נכון, או לא לדעת מה התשובה, ולנסות לברר אותה לפי האמת. אך בכל מקרה, החכם מעדיף לא להתעסק עם הנחות יסוד כלשהן שלא נבדקו, אלא הוא מברר את האמת ומעדיף לדעת ...

... להאמין ומה לעשות. והשאלה היא מה עושים במקרה כזה ולמי להאמין? והתשובה היא כי קודם כל על האדם לזכור כי הדבר הטוב ביותר הוא לא להאמין אלא לדעת. היינו כי כאשר האדם יודע את האמת ממילא הוא לא צריך להאמין משום שהוא יודע. ומי שאינו יודע מאמין. ומי שיודע ...

... העתיד - מי רוצה לא לדעת מה יקרה לו בעתיד? עתיד / מה יקרה בעתיד. האדם מטבעו רוצה לדעת מה יקרה בעתיד בכלל ומה יקרה לו עצמו בעתיד בפרט. מדוע? כי ידיעת העתיד ... אלא שהוא אפילו רוצה לא לדעת מה יקרה לו בעתיד. ומתי המצב הזה קורה? תשובה: כאשר האדם יודע בוודאות שהעתיד שלו יהיה אך ורק טוב, הרי שבמקרה כזה הוא מעדיף לא לדעת מה יקרה לו בעתיד, כדי שהעתיד יהיה יותר מעניין ומהנה. כאשר האדם יודע בוודאות שהעתיד שלו יהיה טוב, בפרט כאשר אין לאדם רצון לשנות את ... שהאדם אפילו מעדיף לא לדעת מה יקרה בעתיד. ידיעת העתיד בסופו של דבר מאפשרת לאדם לחיות טוב יותר בהווה. ולכן כאשר האדם יודע שבעתיד יהיה לו טוב, הרי שבמקרה כזה הוא ... ובנוסף הוא גם מעדיף לא לדעת מה יקרה בעתיד, כדי שהעתיד יהיה הפתעה חיובית עבורו. ...

... לשם כך צריך שכולם יהיו ישות אחת, וממילא לא יהיה קיום לעולם. ורק בזכות זה שאפשר לטעות ולא להבין את הכל כפי מה שהוא, רק בזכות זה העולם קיים. כי זה מאפשר לישויות שונות להתקיים, ולא לדעת אחת על קיומה של חברתה. או לדעת ידיעות שונות ברמות שונות. שזה הכל סוג של שיגעון. כי כל חוסר ידיעה הוא סוג של שיגעון. ולכן, השיגעון והאפשרות לא לדעת, היא הכרחית לצורך קיום העולם. עניין נוסף. אם לא היו משוגעים בעולם, העולם לא היה מתפתח. מדוע? משום שעיקר ההתפתחות של העולם, היא על ידי ...

לא לדעת / ידיעה / חוסר ידיעה - מה טוב ב לא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה ... יודעת את עצמה, שאז בעצם האדם לא יודע דבר, משום ששם הכל אחד. והפירוש של כל זה ברמה המעשית, הוא שכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את האדם ... ממנו, וכאשר האדם מקבל את המציאות כפי מה שהיא, וכאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו לא מבדיל בין טוב לרע. כי עץ הדעת הוא ... וכאשר האדם מוצא את הטוב שברע, הוא כאילו לא יודע להבדיל בין טוב לרע. אבל השורש של זה, הוא הדעת השלמה, שהוא ידיעת השורש, ששם אין הפרדה בין טוב לרע וכולי. ונסכם: לא לדעת, היא האפשרות של האדם להכיל בתוכו את ההפכים ואת הדברים ששונים ממנו ושונים מרצונו. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא מקבל את זה באהבה, זה כאילו שהוא בוחר לא לדעת שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי הידיעה. תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש עוד משמעות נוספת. והיא, שאילו ידע האדם את הכל כל ... עצמם. ואם האדם ידע כל הזמן את הכל בשלמות, הוא לא יהיה קיים כלל. והמציאות יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד מהאחדות של המציאות ולחיות בתוך ... זה לא מאפשר לשום דבר להתקיים. כי אילו כל הדברים היו יודעים את כל שאר הדברים כל הזמן, הרי שהכל היה אחד, ולא היה קיים שום דבר. ואי הידיעה, היא זו שמאפשרת לאדם לא לדעת את האחדות, ולהיות נפרד ממנה, לצורך קיום העולם. ...

... / בודהיזם / הנאה - גם ליהנות צריך לדעת! כפי שכבר ביארתי, זכותו המלאה של האדם לא לדעת את הכל. אך יש כאלו שאינם יודעים את הכל, ובכל זאת הם מנסים להורות את הדרך לאנשים אחרים ולהנהיג אנשים אחרים, כל זמן שהם עצמם עדיין לא הובילו את עצמם ...