... של עצמו, הרי שהוא נעצר. ולמרות שהפוטנציאל של המציאות יכול להיות שהוא אין סופי, הרי שהפוטנציאל של האדם הוא סופי. וזה אומר שהאדם בהחלט כן מוגבל להתקדם בחיים שלו. והאדם לא יכול להתקדם אל האין סוף. כי כן יש סוף וגבול ליכולת התפישה וההתקדמות של האדם כישות בתוך התמונה המלאה. כי התמונה המלאה היא אין סופית. אך כל חלק ממנה הוא לחלוטין סופי ולא אין סופי. והדבר הזה אומר, שיש נקודת עצירה שממנה האדם לא יכול להתקדם. כי יש לדוגמא רמת עומק של הבנת המציאות, שהאדם לא מסוגל להתקדם אל מעבר אליה. כי השכל של האדם לא מסוגל לתפוש יותר ממנה. לדוגמא: האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת לפניה עד אין סוף. ויכולת התפישה של האדם מוגבלת, והאדם לא יכול להעמיק את מחשבתו ולהגיע אל האין סוף. ויש רמת עומק כלשהי, שבה האדם פשוט נעצר ושממנה האדם לא יכול יותר להתקדם. והבעיה הזאת היא הבעיה שבה נתקלו טובי המורים הרוחניים בעולם, ... יותר אל סוף יכולת התפישה שלו, אז הוא בהחלט כן רואה את הסוף. לא שהאדם רואה את הסוף של המציאות, כי היא אין סופית. אלא שהאדם כן רואה את הסוף ואת הגבול שממנו והלאה הוא לא יכול יותר להתקדם ולהבין טוב יותר את המציאות וכולי. כי גם לראות את הסוף של גבול ... וכאשר אין לאדם להיכן להתקדם מבחינה אישית ורגשית, אז לא רק שזה לא תחושה נעימה של מה שהאדם חשב שהוא יגיע אליו אם הוא רק ירוץ יותר מהר, אלא שהאדם קולט שהוא גם תקוע ולא יכול יותר להתקדם לשום מקום. ואז האדם עומד בפני משבר אישי מאוד גדול. כי כדי ... לקצה גבול היכולת שלו, לשם כך צריך האדם להיות חדור רצון להתקדם כל הזמן. וכאשר אדם כזה מגיע לגבול ולקצה היכולת שלו, אז אדם כזה חווה טראומה מאוד גדולה. כי הוא רואה שהוא לא יכול יותר להתקדם. ומילא שאי אפשר להתקדם, אבל החיים גם הופכים להיות משעממים. כי מילא אם בקצה התפישה האנושית החיים היו יותר מעניינים, אז זה היה יכול לספק את האדם למרות שהוא לא יכול להתקדם. אבל העניין בחיים נוצר דווקא על ידי המרוץ של החיים, שהאדם מתקדם כל ... רק מי שמגיע לקצה יכולת התפישה של עצמו, רק הוא מבין ויודע את העניין הנ"ל שיש נקודה שממנה ואילך אי אפשר להתקדם. ולכן המון פילוסופים ואנשי רוח היו בדיכאון. כי הם ראו שהם לא יכולים ולא יודעים איך להתקדם. ומאחר שלכל בעיה יש פתרון ולכל שאלה יש תשובה, אז ... התפישה שלו, וכאשר נדמה לאדם שאין עוד להיכן להתקדם, על האדם לנשום עמוק ולהתחיל להסתכל על הפרטים הקטנים, ולהתחיל להתבונן היטב היטב, שאין אפילו דבר אחד קטן בעולם שהוא לא יכול עוד להתקדם בו מבחינת תפישה והבנה ומימוש הפוטנציאל. כי כל זמן שהאדם עוד לא מימש ועוד לא ביטא את כל הפוטנציאל האישי שלו ואת כל כוחות הנפש שלו בשלמות מוחלטת, בשלמות שאין שלמות אחריה ושאין שלמות גדולה ממנה, הרי שהאדם עדיין לא יכול לפרוץ את המחסום של יכולת התפישה שלו. אבל, מי שהוא אמיץ ואיש חיל, ומי שהוא ...

... כי זה לא הגיוני שאדם יעמול כל חייו כדי להשיג איזה דבר שאף אחד לא השיג אותו מעולם. ובפרט כאשר אין לאדם שום דרך לבדוק האם השיטה הזאת עובדת או לא, משום שאף אחד לא יכול להעיד שהוא הגיע לסוף ולקצה של הדרך הרוחנית הזו, ושהוא אכן מסוגל להתחייב עבור כל אחד ... כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות שיש לעולם ... מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם הנאה אין סופית, שמתחדשת כל הזמן וכולי. ויש גם את השיטות הרוחניות שמציעות ... מציעות לאדם להרגיש מת עם ההנאות של העולם הזה, שהאדם מרגיש משועבד להנאות, והוא קולט ומבין שהן לא נותנות לו כלום. או שהן מציעות לאדם איזה דבר לא ברור, שאותו האדם לא יכול לבדוק כבר כאן בחייו. ונמצא אם כן, כי שום שיטה רוחנית בעולם לא יכולה ולא מציעה לאדם הנאה אמיתית מהחיים כבר כאן בעולם הזה. והסיבה לכך ששום שיטה בעולם לא ...

... לא מוכן לוותר עליו תמורת ידיעת האמת, הרי שהאדם עדיין לא מספיק רוצה את האמת, וממילא הוא לא יכול להבין אותה. כי ידיעת האמת, תלויה ... של התמונה המלאה שהאני של האדם הוא חלק ממנה. וכל זמן שהאדם לא מבין את התמונה המלאה, הוא גם לא יכול להבין בשלמות את המהות של עצמו. וכל ... בלתי נפרד מהתמונה המלאה. ואם האדם לא מסוגל לתפוש במחשבתו את התמונה המלאה, אז ממילא הוא גם לא יכול להבין שום דבר בעולם בשלמות. ... מלבד לדעת את האמת, הרי שהרצון של האדם לדעת את האמת הוא לא מספיק אמיתי. ואז האדם עדיין לא יכול להכיל בתוכו את האמת. אבל כאשר האדם ...

... אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיו"ב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את הכל, הרי שהמלחמה של האדם אבודה מראש. משום, שעצם מהותו של השכל, היא שהוא לא יכול להבין את הכל. ולנסות להבין את הכל, פירושו לנסות לשנות את המהות של השכל, וזה ...

... ולומר, כי גם אם נאמר ששום דבר לא קיים, הרי שעדיין גם אז יש שאלות אפשריות. כי גם אם נאמר ששום דבר לא קיים, הרי שזה עדיין לא יכול לשלול את האפשרות שמשהו כן יהיה קיים. ואז גם אם נאמר ששום דבר לא קיים, עדיין נוכל לשאול, מדוע המציאות היא ששום דבר לא קיים, במקום שכן יהיה משהו קיים. ויכול האדם לנסות ...

... ששונים ממנו. ולכן, גם האין סוף הוא לא שלמות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. וזה עניין אחד עם ההבנה, שגם אם נאמר שהכל הוא "אין" / "אין סוף" / "אין סיבה" וכיו"ב, זה עדיין לא יכול להעלים את ה"יש" / "יש סוף" / "יש סיבה". וכל הניסיונות של דרכי המילוט אל ה"אין" / "אין סוף" / "אין סיבה" וכיו"ב, הם לא פותרים את כל השאלות, כי הם לא מעלימים ולא יכולים להעלים את הקיום של ה"יש" ששונה מהם. ונמצא אם כן, כי יש כאן שאלה שאין לה תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה ...

... כי נקודת השורש של כל דבר, היא נקודת החוזק שלו. וכאשר מתקרבים לנקודת השורש של דבר כלשהו, על ידי זה נשלל הקיום של הצד הנגדי. כי בשורש של הדבר, לא יכול להיות שתהיה זכות קיום גם להפך שלו. כי אם בשורש יש זכות קיום גם להפך של עצמו, הרי שממילא הוא לא יכול להיות שורש חזק של הדבר. כי הוא עצמו כשורש מאפשר את הקיום גם של ההפך של עצמו. וכל המאבקים שיש בעולם בין כוחות שונים, כולם נובעים מכך שיש שני שורשים מנוגדים, שאף אחד מהם לא מוכן ולא יכול לאפשר את קיומו של השני. כי אם השורשים של ... השנייה. ואז האדם שמחפש את האמת, הוא מעמיק את מחשבתו לנסות להבין מה השורש של ההפכים האלו? וזה עצמו דבר שהוא בלתי אפשרי לתפישה שכלית. כי להפכים לא יכול להיות שורש. כי השורש של הדבר, לא יכול להכיל את ההפך שלו. והאדם מחפש את השורש של כוח ... קשה עוד יותר. עד שלבסוף האדם מבין שכנראה שיש כאן איזה שורש אחר לכל הדברים ולכל ההפכים. שזה לכשעצמו שינוי תפישה מחשבתית. כי ע"פ ההיגיון שורש לא יכול ליצור הפכים שמנוגדים זה לזה. יכול אומנם ליצור כוחות שונים שמבטאים חלקים שונים של אותו הדבר, אך לא כוחות מנוגדים. כי כוחות מנוגדים לא יכולים להתקיים זה לצד זה, מעצם הגדרתם וטבעם. ועל ...

... שקר. יש להם כמה שקרים. והשקר הראשון הוא, שהם מרמים את האדם (בין אם זה במכוון ובין אם זה לא במכוון), ואומרים לו שאין שלמות בעולם, ושהאדם לא יכול להשיג שלמות. ושהאדם לא יכול להבין את הכל, ושלא לכל שאלה יש תשובה, ושיש דברים נסתרים שלא נבין ושלא ... בעולם יכול להשיג את השלמות, ומכך שהם יודעים שמישהו מוביל אותם אל השלמות. אבל מנהיגי השקר האלו, הם מייאשים את האדם, והם מלמדים אותו שהוא לא יכול להשיג את השלמות. וכמו שאמר מי שאמר, שמטרת הפסיכולוגיה היא לעזור לאדם ... אותם מנהיגים לא השיגו את השלמות, היא משום שעל פי השכל האנושי, באמת אין אפשרות להשיג שלמות. כי יכולת התפישה של האדם מוגבלת. והאדם לעולם לא יכול עם יכולת תפישה מוגבלת להבין את כל המציאות ולהיות מרוצה ממנה בשלמות. ובנוסף, בשכל האנושי ניתן להבין, שכל דבר ודבר שיש בעולם, אין בו שלמות. כי כל דבר יש בו חיסרון כלשהו וכיו"ב. ויש טיעונים שונים מדוע האדם לא יכול להשיג את השלמות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יתנו לאדם ומה יהיה לאדם, ...

... ואחד מהמקרים, בסוף הציר של הסבל ושל ההנאה, בסופו יש את ציר ההנאה והטוב האין סופי. ובמאמר מוסגר, כאן יש שאלה קשה, והיא שלכאורה לא יכול להיות שקיים ציר שיש בו רק טוב, ושגם מצד שני רמת הטוב שלו עולה כל הזמן. כי אם נאמר שרמת הטוב עולה, הרי שמשמע שהטוב הקודם היה פחות טוב, דהיינו, רע. וא"כ היכן ... כי כדי שהאדם לא ירצה את המציאות, לשם כך הוא צריך כן לרצות איזה משהו אחר. אבל אם האדם לא רוצה שום דבר במציאות, ממילא הוא כבר לא יכול לא לרצות את המציאות כפי מה שהיא, כי אין לו שום דבר אחר שהוא יכול לרצות אותו במקום את המציאות כפי מה שהיא. וכל זה ביארתי כבר במקומות אחרים, שבנקודת הרע הגדולה ... הנקודה שבה האדם משווה את הרצון העצמי שלו אל המציאות, נקודה שבה האדם חווה את ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד אין סוף שהוא הציר של ... היום יום, הוא רצון מצומצם מוגבל ומוגדר. כי כאשר האדם רוצה דבר כלשהו, באותו הרגע האדם לא רוצה את ההפך של אותו הדבר. כי האדם לא יכול גם לרצות בשלמות וגם לא לרצות בשלמות את אותו הדבר. וכל פעולה שאותה עושה האדם, היא בעצם רצון מוגדר ומוגבל. כי כאשר כל הרצונות של האדם הם באותה עוצמת כוח, הרי שהאדם לא יכול לעשות שום פעולה כלל. כי כל הפעולות נובעות מכך שיש רצון אחד שהוא יותר חזק מאשר רצון אחר. שאז האדם עושה את הרצון הגדול יותר שלו. שזאת הבחירה החופשית, שבה האדם ... שיהיה רע, לשם כך על האדם להגדיר את הרצון שלו. כי רצון מוגדר יכול ליצור רע או טוב מוגבל. אבל רצון בלתי מוגדר בשום צורה, הוא לא יכול ליצור שום רע כלל, אלא רק טוב אין סופי בלבד. וכל מה שהוסבר כאן לגבי שורש הרצון, נכון גם לגבי שורש כל הרגשות, או השורש של כל המחשבות או שורש כל הידיעות או שורש ...

... שם האדם מסוגל לתפוס במחשבתו את כל הישויות כולן כישות אחת. ובשכל האנושי המצומצם של האדם, בו האדם לא יכול בבת אחת לחשוב על דבר והיפוכו ...